כמה נקודות למחשבה
אני לא מנהל הפורום, אז מותר לי להביע את דעתי
: 1. הוצא את השיקול הכלכלי מהמשוואה, זה מסית אותך מהשאלה האמיתית. 2. מתי אימצתם אותה ? אתה אומר שאם לא תעקר אותה תחזיר אותה לעמותה ? האם זה "פייר" כלפי הכלבה או העמותה ? אני חושב שהנקודה הזו היא גם שאלה מוסרית, חשובה לא פחות. ולעצם העניין: צריך להבדיל בין התחושות שלנו לבין התחושות שלה. יש הבגלים רבים בין אנשים לחיות בנושא הזה. אני לא בטוח שאין לכלבה תחושת אמהות, ואף אחד לא יכול להגיד לך שהיא לא נהנית מזה, אבל אנחנו לא רואים הבדל בשמחת החיים בין כלבה שחוותה אמהות, לבין כלבה שעוקרה בגיל צעיר. אם תשווה את זה למצב באנשים (מקרי עקרות וטיפוליע הפריה מייגעים) תקבל הבדל לא קטן. עוד דוגמא להבדל - אני בגילי המופלג עדיין "הילד של אמא", בוודאי מבחינתה. גורי כלבים נמסרים לבית אחר בגיל 6-8 שבועות, והכלבה לא חווה שום אבל שהוא. באנשים יש תחושות אבל קשות, ובמקרה אימוץ, כולנו מכירים את עוצמת הפגיעה והנסיונות להשיב ילדים (ראה משפטים ארוכים, כמעט טלנובלות, בחודשים האחרונים, או להבדיל סיפור "ילדי תימן"). מעניין שכאשר אנשים שואלים על סירוס כלבים, מטריד אותם אבדן חווית המין והנאות החיים, וכאשר שואלים על עיקור שואלים על אבדן האמהות. זה כבר מעיד עלינו כחברה "אנושית" ועכשיו לצד הרפואי: כמו שנאמר עיקור ימנע דלקות רחם, ויצמצם ביותר את הסיכון לגידולי עטין. אני לא אלאה אותך בסטטיסטיקה, אבל בשורה התחתונה זוהי פעולה מאריכת חיים, ומקנה איכות חיים לכלבה. עוד נקודות למחשבה בשיקול המוסרי: 1. איך הכלבה הגיעה אליך ? מישהו זרק אותה לרחוב והיא התגלגלה לעמותה, או שהיא פשוט נזרקה ישירות לעמותה. עם קצת פחות מזל, היא היתה מתה - מזריקה של רופא רשותי חסר ברירה, מרעב, מחלות או תאונה. אני בטוח שאתה לא מייחל לגורל כזה לגורים שלה. 2. עלתה הטענה שכך אנחנו משמידים את הגזע. תיאורטית זה טיעון תקף, אך הוא רחוק מהמציאות. נכון שאם כולם יעקרו את הכלבות נגיע לחשש כזה, אבל המציאות רחוקה מכך מאוד. אני גם משוכנע שאם היו מקשיבים לי, היה לנו שלום, כלכלה פורחת וחברה משגשגת. זה עדיין לא קורה. כרגע אנחנו עסוקים בלשפר קצת. כאשר מספר הכלבים המשוטטים יצטמצם, ולא יהיה 100000 כל שנה, אני מניח שחלק מהשיקול המוסרי לעיקור יקטן. היום זה חזון באספמיה, והשיקול המוסרי אחר. בקיצור - אני ממליץ לעקר (אםך מישהו לא הבין)
