לצערי, ילדתי שם את האחרון שלי
ואני ממליצה בחום לכל יולדת להתרחק משם. הבן שלי היה במצוקה ובמקום לפקוע לי את מי השפיר או לחילופין לנתח אותי (והסכמתי!), החליטו על זירוז שלקח מעל 8 שעות ללא תוצאות. בסוף הילד פקע את מי השפיר, אבל יצא אפגר 3, לא בכה, במצוקה נוראית. כל הצוות רץ אליו, ואותי השאירו לבד במשך שעתיים בלי לדעת אם הילד שלי חי או מת. רק אחרי שעתיים מישהו נזכר בי והביא לי תה ואז סיפרו לי שהוא עבר טיפול נמרץ ילודים ועכשיו הוא באינקובטור. לאחר מכן, כשביקשתי לראות אותו, בקושי הסכימו לי. הביאו אותי לחדר במחלקה ואמרתי לאחות שאני רוצה לרדת לשירותים. במקום לשמוח מה היתה התגובה שלה? עכשיו נזכרת? אולי אני אביא לך סיר? כשאמרתי שאני לא רוצה סיר אלא ללכת לשירותים, היא התעצבנה ואמרה - טוב, אם את מתעקשת אז תלכי, אבל אני לא עוזרת לך. ממש נשמה טהורה. אני התעקשתי להניק את הבן שלי באופן מלא, כמו שהנקתי את שתי הקודמות, והם עשו לי שם צרות נוראיות. פעם אחת אפילו לא נתנו לי להיכנס להניק, "כי זאת השעה שאנחנו מכינים את הילדים לביקור רופא ולא משנה לנו אם הילד שלך צריך לאכול עכשיו או לא". לפחות על זה האחות בתינוקיה חטפה צרחות נוראיות ממנהלת המחלקה ואח"כ היא התחנפה אלי. לא היו מעירים אותי בלילה להנקה והייתי צריכה לכוון לעצמי שעון, כי אחרת היו נותנים לו בקבוק, למרות שכתוב על העריסה "הנקה בלבד". יולדת שילדה לידי וסבלה מעצירות נוראית קיבלה ברזל. ילד שעשו לו בדיקת בילירובין ובפעם הראשונה יצא 10 ואח"כ בדקו שוב ויצא 8, כתבו את ה- 8 על ה- 10 והאחיות חשבו שהתוצאה היא 18 ודחפו אותו מתחת לאור ליום שלם. ילד בן חודש שחזר עם מחלה בלתי מוסברת הוכנס לתינוקיה, אמנם לחדר נפרד אבל עדיין לתינוקיה. ולקינוח - הם רצו לשחרר אותי ולהשאיר את הילד. כשהסברתי שיש בעיה כי הילד יונק בלבד, הם אמרו "אז מה הבעיה, תניקי, תלכי ותחזרי". כשהסברתי שאני ממודיעין וזה לא ממש הגיוני, לא היתה להם תשובה והייתי צריכה להילחם כדי שישאירו אותי עם הילד. בקיצור - שומר נפשו וכוחותיו ירחק משם.