darkshadow1
New member
משניא את הדת כמו 100 דברים אחרים שהחרדים עושים.
משניא את הדת כמו 100 דברים אחרים שהחרדים עושים.
לעניין הדרישה: מפה אלקטורלית של ירושלים
- פותח הנושא Ccyclist
- פורסם בתאריך
- מצב
Ccyclist
Well-known member
הנקודה מבחינתי היא שגם בירושלים זו כפייה על אוכלוסייה נרחבת.
הציבור שמחוץ לירושלים רואה בה עיר דתית. המפה האלקטורלית מוכיחה שיש כמעט רצף חילוני מאבו תור ועד עין כרם, ושהאזור הציוני - חילוני - מסורתי בעיר מכסה לפחות מחצית משטחה.
 
ידוע לחלוטין שהפוליטיקה הישראלית בוחרת למנוע שירות חיוני מציבורים הזקוקים לו. זה מצב שאין לו אח ורע בעולם שבו במקום לבסס את השירות בסוף השבוע על צרכי האוכלוסייה בוחרים למנוע אותה על בסיס התנגדות של אנשים שהשירות לא רלוונטי להם כי אין להם כוונה להשתמש בו.
 
מה שלא ידוע לרבים הוא שגם בירושלים ישנה אוכלוסייה חילונית ומסורתית נרחבת שנמנעת מחלקים נרחבים ממנה ( נוער, סטודנטים, אזרחים ותיקים ) היכולת להתנייד במחיר סביר למוקדים הרבים בעיר הפועלים בשבת, חלקם מוסדות לאומיים ועירוניים.
הנקודה מבחינתי היא שגם בירושלים זו כפייה על אוכלוסייה נרחבת.
הציבור שמחוץ לירושלים רואה בה עיר דתית. המפה האלקטורלית מוכיחה שיש כמעט רצף חילוני מאבו תור ועד עין כרם, ושהאזור הציוני - חילוני - מסורתי בעיר מכסה לפחות מחצית משטחה.
 
ידוע לחלוטין שהפוליטיקה הישראלית בוחרת למנוע שירות חיוני מציבורים הזקוקים לו. זה מצב שאין לו אח ורע בעולם שבו במקום לבסס את השירות בסוף השבוע על צרכי האוכלוסייה בוחרים למנוע אותה על בסיס התנגדות של אנשים שהשירות לא רלוונטי להם כי אין להם כוונה להשתמש בו.
 
מה שלא ידוע לרבים הוא שגם בירושלים ישנה אוכלוסייה חילונית ומסורתית נרחבת שנמנעת מחלקים נרחבים ממנה ( נוער, סטודנטים, אזרחים ותיקים ) היכולת להתנייד במחיר סביר למוקדים הרבים בעיר הפועלים בשבת, חלקם מוסדות לאומיים ועירוניים.
כירושלמי אני מסכים לחלוטין
כמי שעלה לארץ (מאנגליה) אני נדהם לראות שהציבור הישראלי הרחב מקבל את הכפייה הזו כעובדה מוגמרת, כאילו מדובר בתופעת טבע כמו שטפונות והרי געש. זה כנראה מבטא את ההבנה הרחבה שבישראל אין ואף פעם לא תהיה הכרה הדדית בין זכויותיהם הבסיסיות של בני אנוש לבין "רגשותיהם" של קנאי דת, אלא רק כניעה לדרישותיהם ההולכות והגוברות של האחרונים הרואים את עצמם כקבוצה קדושה ומוסרית (בעת שהם אולי בדיוק ההיפך מכך).
יש במקומותינו תופעות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות מיוחדות במינן ומרתקות ממש, אבל הצרה היא שהתופעות הללו, במקום להוות קוריוז ונושא למחקרים אקדמיים, הינן מטרד יומיומי ראשון במעלה לציבור הרחב, אשר מקלקלות במידה גדולה את איכות החיים והשמחה של חלק נכבד מאוכלוסיית הארץ הזו.
כשומרי מסורת שבאו לארץ מתוך רצון לחיות בארץ משלנו לאחר אלפי שנות גלות כואב לנו מאד לחוות את התופעות הללו אשר משניאות את הדת ומרחיקות יהודים מהמסורת, גורמות יאוש ומחלוקת, ואף מבריחות אנשים טובים לארצות ניכר.
שבת שלום!
כירושלמי אני מסכים לחלוטין
כמי שעלה לארץ (מאנגליה) אני נדהם לראות שהציבור הישראלי הרחב מקבל את הכפייה הזו כעובדה מוגמרת, כאילו מדובר בתופעת טבע כמו שטפונות והרי געש. זה כנראה מבטא את ההבנה הרחבה שבישראל אין ואף פעם לא תהיה הכרה הדדית בין זכויותיהם הבסיסיות של בני אנוש לבין "רגשותיהם" של קנאי דת, אלא רק כניעה לדרישותיהם ההולכות והגוברות של האחרונים הרואים את עצמם כקבוצה קדושה ומוסרית (בעת שהם אולי בדיוק ההיפך מכך).
יש במקומותינו תופעות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות מיוחדות במינן ומרתקות ממש, אבל הצרה היא שהתופעות הללו, במקום להוות קוריוז ונושא למחקרים אקדמיים, הינן מטרד יומיומי ראשון במעלה לציבור הרחב, אשר מקלקלות במידה גדולה את איכות החיים והשמחה של חלק נכבד מאוכלוסיית הארץ הזו.
כשומרי מסורת שבאו לארץ מתוך רצון לחיות בארץ משלנו לאחר אלפי שנות גלות כואב לנו מאד לחוות את התופעות הללו אשר משניאות את הדת ומרחיקות יהודים מהמסורת, גורמות יאוש ומחלוקת, ואף מבריחות אנשים טובים לארצות ניכר.
שבת שלום!
אנשים מקבלים את הכפייה פשוט כי הם נולדו אליה
זה לא אומר שהם מסכימים איתה, אבל הם כבר שבויים בקונספציה של שנים.
אנשים מקבלים את הכפייה פשוט כי הם נולדו אליה
זה לא אומר שהם מסכימים איתה, אבל הם כבר שבויים בקונספציה של שנים.
Ccyclist
Well-known member
כשרואים שהיא לא קיימת במקומות אחרים העוול ברור יותר.
בילדותי התח"צ באנגליה תמיד איפשרה למשפחתי חופש תנועה כשהתארחנו אצל קרובינו בחופשות מולדת.
 
זה היה עידן אחר שבו טיסה היתה טיסה, בחלק ניכר מהתקופה היה עדיין "מס נסיעות" כי הרשויות בארץ חשבו שכל מי שטס לחו"ל עשיר שצריך לגבות ממנו תשלום נוסף, היו הגבלות מזומן ומט"ח (גם על עולים חדשים מהמערב שהיו עלינו הקלות מט"ח וזכות להחזיק מט"ח עד 30 שנה מתאריך העלייה) ואני מניח שההיפר אינפלציה לא עזרה בביקור של אמצע שנות השמונים, אז לשכור מכונית להתניידות בינפרברית היתה הוצאה שדילגנו עליה וממילא רוב האטרקציות היו עירוניות בין אם בלונדון או בברייטון. היו דברים שהקרובים הסיעו אותנו אליהם מדי פעם אבל כשהיתה תח"צ השתמשנו בה. כל זה בגילים שלא בדיוק זוכרים איזה יום היה מתי.
 
בגילאי העשרה שלי, כאשר להתארח בחדר אורחים אחד נהיה צפוף מדי, שכרנו דירת נופש בברייטון בחצי הדרך שבין הסבים לדודים, כאשר דודים אחרים היו בהמשך הציר ואחריהם מרכז העיר ומזח התענוגות ( Pier ). כל קיץ או שניים היינו שוכרים את הדירה לשבועיים שבהם כמעט כל ערב היינו אוכלים אצל קרובים אחרים אלא אם בדיוק עשינו טיול ארוך ואכלנו בדירה. זה כלל ארוחות שבת, ארוחות ראשון כולל ארוחות ראשון של פאבים ( Sunday Roast למרות שאני בטוח שאת הבשר לא אכלנו כי כל קרוביי שמרו כשרות). הדירה היתה בבית ויקטוריאני שנבנה ללא חנייה פרטית ברחוב ליד הציר הראשי שקשה לחנות בו מרוב מכוניות חונות אז רכב היה וודאי יותר נטל מנכס. התחבורה הציבורית איפשרה את חיי המשפחה האלו בלי טובות והקפצות אינסופיות. היא איפשרה גם לצאת לבלות במרכז העיר בימי סוף השבוע כאשר כל לונדון יורדת לחוף הים שלה בברייטון ברכבת, וכל המקומיים מתלוננים על הצפיפות.
 
כשחוזרים לארץ אחרי כמה וכמה קייצים כאלו פשוט אי אפשר לקבל את המצב בישראל כנכון או רצוי.
 
אציין שאני תורם לשבוס.
 
 
כשרואים שהיא לא קיימת במקומות אחרים העוול ברור יותר.
בילדותי התח"צ באנגליה תמיד איפשרה למשפחתי חופש תנועה כשהתארחנו אצל קרובינו בחופשות מולדת.
 
זה היה עידן אחר שבו טיסה היתה טיסה, בחלק ניכר מהתקופה היה עדיין "מס נסיעות" כי הרשויות בארץ חשבו שכל מי שטס לחו"ל עשיר שצריך לגבות ממנו תשלום נוסף, היו הגבלות מזומן ומט"ח (גם על עולים חדשים מהמערב שהיו עלינו הקלות מט"ח וזכות להחזיק מט"ח עד 30 שנה מתאריך העלייה) ואני מניח שההיפר אינפלציה לא עזרה בביקור של אמצע שנות השמונים, אז לשכור מכונית להתניידות בינפרברית היתה הוצאה שדילגנו עליה וממילא רוב האטרקציות היו עירוניות בין אם בלונדון או בברייטון. היו דברים שהקרובים הסיעו אותנו אליהם מדי פעם אבל כשהיתה תח"צ השתמשנו בה. כל זה בגילים שלא בדיוק זוכרים איזה יום היה מתי.
 
בגילאי העשרה שלי, כאשר להתארח בחדר אורחים אחד נהיה צפוף מדי, שכרנו דירת נופש בברייטון בחצי הדרך שבין הסבים לדודים, כאשר דודים אחרים היו בהמשך הציר ואחריהם מרכז העיר ומזח התענוגות ( Pier ). כל קיץ או שניים היינו שוכרים את הדירה לשבועיים שבהם כמעט כל ערב היינו אוכלים אצל קרובים אחרים אלא אם בדיוק עשינו טיול ארוך ואכלנו בדירה. זה כלל ארוחות שבת, ארוחות ראשון כולל ארוחות ראשון של פאבים ( Sunday Roast למרות שאני בטוח שאת הבשר לא אכלנו כי כל קרוביי שמרו כשרות). הדירה היתה בבית ויקטוריאני שנבנה ללא חנייה פרטית ברחוב ליד הציר הראשי שקשה לחנות בו מרוב מכוניות חונות אז רכב היה וודאי יותר נטל מנכס. התחבורה הציבורית איפשרה את חיי המשפחה האלו בלי טובות והקפצות אינסופיות. היא איפשרה גם לצאת לבלות במרכז העיר בימי סוף השבוע כאשר כל לונדון יורדת לחוף הים שלה בברייטון ברכבת, וכל המקומיים מתלוננים על הצפיפות.
 
כשחוזרים לארץ אחרי כמה וכמה קייצים כאלו פשוט אי אפשר לקבל את המצב בישראל כנכון או רצוי.
 
אציין שאני תורם לשבוס.
 
 
matrix200200
Active member
לא מדובר בהצבת "דרישות לגטימיות" לבין "רגשות הדת"
אלה בסה"כ ברגשות הדת של שני הצדדים.
וזאת הסיבה שלא יהיה ניתן לפתור את זה כבעייה טכנית (וזאת אכן בעייה טכנית).
כל עוד יש צד של "זכויות אדם" שזה לא שום דבר אחר אלה דת קנאית לא פחות מהדת של חרדים, שאשכרה מפחידה הרבה אנשים בארץ (ולא רק דתיים).
האמירה שלך על "זכויות בסיסיות" היא כבר בעיני תמרור אזהרה חמור, כי אני לא מאמין באמונות טפלות של "זכויות אדם".
אין לך שום זכות לתחבורה ציבורית לא בשבת ולא ביום חול.
זה בסה"כ שרות שיש לגביו הסכמה בחברה שכולם מסכימים לשלם עליה ולספק.
יותר מכך, אין לך זכות לשום שרות רווחה באשר הוא וחשוב שתפנים זאת.
כולם הם בסה"כ עניין פוליטי שנכון להיום יש רוב בחברה שמסכימים עליהם.
בכל רגע נתון זה יכול להשתנות וזה יהיה לגיטימי לגמרי.
הזכות היחידה שלך, היא לחיים ולכך שלאנשים אחרים אסור לתקוף אותך ולגרום נזק כלשהוא לרכוש שלך, לגופך או לקרוא לפגיעה כזאת.
כל דבר מעבר לא מגיע לך ואין לך שום זכות לדרוש את זה מאף אחד, כי לא רק אתה משלם על זה.
אך ורק אם כולם מסכימים על זה (והצבעה בבחירות אחרונות מראה שיש לפחות מיעוט משמעותי של כשישית מהאוכלוסייה שלא מסכים לכך), לא תוכל לקבל את זה.
אותי מאוד מפחיד שאתה באמת ובתמים מאמין שיש לך זכות לתחבורה ציבורית שאנשים אחרים גם חייבים לממן.
היום זה תחבורה ציבורית, מחר זה יהיה גם אולי זכות לאכול כל יום במסעדה, או אולי זכות שהמדינה תקנה לך דירה, תמצא לך עבודה או תספק לך גם משכורת אם לא בא לך לעבוד בכלל.
לא מדובר בהצבת "דרישות לגטימיות" לבין "רגשות הדת"
אלה בסה"כ ברגשות הדת של שני הצדדים.
וזאת הסיבה שלא יהיה ניתן לפתור את זה כבעייה טכנית (וזאת אכן בעייה טכנית).
כל עוד יש צד של "זכויות אדם" שזה לא שום דבר אחר אלה דת קנאית לא פחות מהדת של חרדים, שאשכרה מפחידה הרבה אנשים בארץ (ולא רק דתיים).
האמירה שלך על "זכויות בסיסיות" היא כבר בעיני תמרור אזהרה חמור, כי אני לא מאמין באמונות טפלות של "זכויות אדם".
אין לך שום זכות לתחבורה ציבורית לא בשבת ולא ביום חול.
זה בסה"כ שרות שיש לגביו הסכמה בחברה שכולם מסכימים לשלם עליה ולספק.
יותר מכך, אין לך זכות לשום שרות רווחה באשר הוא וחשוב שתפנים זאת.
כולם הם בסה"כ עניין פוליטי שנכון להיום יש רוב בחברה שמסכימים עליהם.
בכל רגע נתון זה יכול להשתנות וזה יהיה לגיטימי לגמרי.
הזכות היחידה שלך, היא לחיים ולכך שלאנשים אחרים אסור לתקוף אותך ולגרום נזק כלשהוא לרכוש שלך, לגופך או לקרוא לפגיעה כזאת.
כל דבר מעבר לא מגיע לך ואין לך שום זכות לדרוש את זה מאף אחד, כי לא רק אתה משלם על זה.
אך ורק אם כולם מסכימים על זה (והצבעה בבחירות אחרונות מראה שיש לפחות מיעוט משמעותי של כשישית מהאוכלוסייה שלא מסכים לכך), לא תוכל לקבל את זה.
אותי מאוד מפחיד שאתה באמת ובתמים מאמין שיש לך זכות לתחבורה ציבורית שאנשים אחרים גם חייבים לממן.
היום זה תחבורה ציבורית, מחר זה יהיה גם אולי זכות לאכול כל יום במסעדה, או אולי זכות שהמדינה תקנה לך דירה, תמצא לך עבודה או תספק לך גם משכורת אם לא בא לך לעבוד בכלל.
אני מצטער שהציפייה שלי לתחבורה ציבורית מפחידה אותך
אני מצטער שהציפייה המוצהרת שלי לתחבורה ציבורית והגדרתה כזכות בסיסית מפחידה אותך - עד היום לא החשבתי את עצמי כדמות מפחידה או כמי שמעמיד טענות מפחידות או מאיים על הזולת...
אתה אומר: "הזכות היחידה שלך, היא לחיים ולכך שלאנשים אחרים אסור לתקוף אותך ולגרום נזק כלשהוא לרכוש שלך, לגופך או לקרוא לפגיעה כזאת.
כל דבר מעבר לא מגיע לך ואין לך שום זכות לדרוש את זה מאף אחד, כי לא רק אתה משלם על זה."
אינני מסכים עם המשפטים הללו. החברה המודרנית בכלל והחברה המתקדמת בפרט, בנוייה בצורה אחרת. התארגנו בצורת מדינה שבהחלט מתיימרת לדאוג, כמו מדינות רבות אחרות, לרווחת אוכלוסייתה. המטריה שהמדינה נותנת לאזרחיה נוגעת לא רק לסוגיית הבטחון האישי שאתה מעלה כאן בצדק אלא גם לתחומים רבים נוספים כגון חינוך, תחבורה וכבישים, שירותי בריאות, מערכת משפט, איכות הסביבה ועוד. ברור שקיום מסגרת של מדינה עולה כסף רב מאד ואכן כולם משתתפים, או לפחות אמורים להשתתף בעלות המסגרת בצורת תשלום מיסים.
כמשלם מיסים יש לי בהחלט ציפייה להתנייד ממקום למקום בכל עת - כמעט - שאחפוץ בכך באמצעות רכבי הפרטי, בהסתמך על מערכת כבישים שלא אני הקמתי במו ידי אלא נבנו על ידי המדינה באמצעות המיסים של כולנו. באותה מידה יש לי ציפייה להתנייד ממקום למקום בכל עת - כמעט - שבה קיימת דרישה ציבורית משמעותית לכך באמצעות שירות תחבורה ציבורית אם אין לי רכב פרטי מכל סיבה שהיא, כי אני ילד, או שאין לי אמצעים כספיים, או שאינני מסוגל לנהוג או שבריאותי איננה תקינה, או שאני זקן מידי, ואיני יכול לנהוג. הציפייה הזו שלי אינה מוגבלת ליום זה או אחר והיא חשובה באופן מיוחד בימי החופשה מעבודה כי באותם הימים, ולא בימי העבודה, אוכל לפגוש קרובי משפחה וחברים בהקשר חברתי.
נניח ששלושים אחוזים מאוכלוסיית המדינה מתנגדים שהמדינה תשתמש במיסים שהם משלמים (או לא משלמים...) כדי לאפשר לי להתנייד ללא רכב פרטי בשל התחושה שאני מקלקל להם את חדוות החיים ולמעשה את סיבת קיומם. אין עובדה זו מורידה כלל מהצורך להעניק תמורה הוגנת בעד השתתפותי בעול של קיום המדינה. הדבר הזה נוגע בדיוק במהות ההתארגנות של החברה האנושית בצורת מדינות. אפשרות אחרת כמובן היא לפרק את המדינות ושהאנושות תשוב לימי קדם בהם חיו בקבוצות קטנות שהתארגנו ביחד. אבל אין זה המצב כאן ועכשיו ונדמה לי שהרוב במדינה שלנו אינם מציעים זאת. נדמה לי אפילו אתה, אם תהרהר על כך לדקה או שתיים, לא תרצה לפרק את המדינה ולחזור לימי הציידים-לקטים. גם לא באמת תרצה לחיות במדיהב בה הדבר היחיד שהמסגרת תעניק לך היא הגנה בפני תקיפה אישית והשחתת או גניבת ציוד: המדינה היא בכל זאת מורכבת מקצת יותר ממשטרה וצבא.
אינני מסכים גם שמאה אחוזים מהאוכלוסיה חייבים להסכים לכל דבר שהמדינה מעניקה בתמורה להשתתפות בעול. אני טוען שגם אם בעתיד הקבוצה המתנגדת לאפשר לי להתנייד בימי החופשה מעבודה ללא רכב פרטי תגיע ל-70% עדיין תגיע לי כחלק ממיעוט לא קטן להתנייד. לעומת זאת, אם יסתבר שלמעשה מספר המעוניינים בתחבורה ציבורית הוא מאד קטן אזי אסכים בלית ברירה שלא ניתן לקיים מערכת שלמה ויעילה עבור אנשים בודדים כמוני. אבל אין זה המצב.
אגב, ללא קשר עם הטענות שלך אני כיהודי אומר שהצורך לקיים תחבורה ציבורית בשבת הוא הרבה יותר חשוב בישראל מאשר בכל מקום אחר בעולם! מדוע? כי כיהודי אני יכול בכל מדינה מסודרת אחרת - כמעט - להתנייד ביום ראשון שהוא גם יום חופש מעבודה. אם ארצה לקיים את מצוות השבת במלואן אשתמש בתחבורה הציבורית בימי ראשון כדי להינפש ולבקר אצל משפחה וחברים. האפשרות הזאת איננה קיימית ולא תתקיים בישראל. כאן יש לנו שני ימי חופשה אשר שניהם חופפים את השבת מצהרי ששי עד הלילה שאחריו באופן כזה שאין אפשרות באף יום בשבוע לנסוע בתחבורה ציבורית כדי להינפש ולבקר אצל משפחה וחברים למשך יום שלם אלא במקרה הטוב לכמה שעות בודדות ביום שישי ולרוץ חזרה הביתה לפני העוצר של שבת. לכן, המסקנה שלי בזמנו בעת עלייתי ארצה הייתה שבישראל צריכים להתפשר על השבת, בניגוד נניח לאנגליה בה יכולתי לקיים את השבת כהילכתה אך עדיין לנהל ביום ראשון חיי חברה וניצול חופשי בשעות הפנאי. זה אכן פרדוקסלי שהיה קל יותר, מבחינה זו כמובן, להתנהל כיהודי בחו"ל מאשר כאן בישראל.
אגב, אני מניח שהרבה משתתפים בפורום שמים לב כמוני לקבוצות יהודים דתיים וחרדיים שעושות חיים ממש בימי ראשון בחו"ל כפי שלא יוכלו לעשות כאן בישראל. כאן יוכלו לעשות כן רק ביום העצמאות ובימי חול המועד פסח וסוכות, ובאותם הימים אכן מקיימים תחבורה ציבורות במשך כל היממה לרווחת העם כולו. ומדובר בחגיגה של ממש לכל עם ישראל על כל גווניו ודעותיו.
אני מצטער שהציפייה שלי לתחבורה ציבורית מפחידה אותך
אני מצטער שהציפייה המוצהרת שלי לתחבורה ציבורית והגדרתה כזכות בסיסית מפחידה אותך - עד היום לא החשבתי את עצמי כדמות מפחידה או כמי שמעמיד טענות מפחידות או מאיים על הזולת...
אתה אומר: "הזכות היחידה שלך, היא לחיים ולכך שלאנשים אחרים אסור לתקוף אותך ולגרום נזק כלשהוא לרכוש שלך, לגופך או לקרוא לפגיעה כזאת.
כל דבר מעבר לא מגיע לך ואין לך שום זכות לדרוש את זה מאף אחד, כי לא רק אתה משלם על זה."
אינני מסכים עם המשפטים הללו. החברה המודרנית בכלל והחברה המתקדמת בפרט, בנוייה בצורה אחרת. התארגנו בצורת מדינה שבהחלט מתיימרת לדאוג, כמו מדינות רבות אחרות, לרווחת אוכלוסייתה. המטריה שהמדינה נותנת לאזרחיה נוגעת לא רק לסוגיית הבטחון האישי שאתה מעלה כאן בצדק אלא גם לתחומים רבים נוספים כגון חינוך, תחבורה וכבישים, שירותי בריאות, מערכת משפט, איכות הסביבה ועוד. ברור שקיום מסגרת של מדינה עולה כסף רב מאד ואכן כולם משתתפים, או לפחות אמורים להשתתף בעלות המסגרת בצורת תשלום מיסים.
כמשלם מיסים יש לי בהחלט ציפייה להתנייד ממקום למקום בכל עת - כמעט - שאחפוץ בכך באמצעות רכבי הפרטי, בהסתמך על מערכת כבישים שלא אני הקמתי במו ידי אלא נבנו על ידי המדינה באמצעות המיסים של כולנו. באותה מידה יש לי ציפייה להתנייד ממקום למקום בכל עת - כמעט - שבה קיימת דרישה ציבורית משמעותית לכך באמצעות שירות תחבורה ציבורית אם אין לי רכב פרטי מכל סיבה שהיא, כי אני ילד, או שאין לי אמצעים כספיים, או שאינני מסוגל לנהוג או שבריאותי איננה תקינה, או שאני זקן מידי, ואיני יכול לנהוג. הציפייה הזו שלי אינה מוגבלת ליום זה או אחר והיא חשובה באופן מיוחד בימי החופשה מעבודה כי באותם הימים, ולא בימי העבודה, אוכל לפגוש קרובי משפחה וחברים בהקשר חברתי.
נניח ששלושים אחוזים מאוכלוסיית המדינה מתנגדים שהמדינה תשתמש במיסים שהם משלמים (או לא משלמים...) כדי לאפשר לי להתנייד ללא רכב פרטי בשל התחושה שאני מקלקל להם את חדוות החיים ולמעשה את סיבת קיומם. אין עובדה זו מורידה כלל מהצורך להעניק תמורה הוגנת בעד השתתפותי בעול של קיום המדינה. הדבר הזה נוגע בדיוק במהות ההתארגנות של החברה האנושית בצורת מדינות. אפשרות אחרת כמובן היא לפרק את המדינות ושהאנושות תשוב לימי קדם בהם חיו בקבוצות קטנות שהתארגנו ביחד. אבל אין זה המצב כאן ועכשיו ונדמה לי שהרוב במדינה שלנו אינם מציעים זאת. נדמה לי אפילו אתה, אם תהרהר על כך לדקה או שתיים, לא תרצה לפרק את המדינה ולחזור לימי הציידים-לקטים. גם לא באמת תרצה לחיות במדיהב בה הדבר היחיד שהמסגרת תעניק לך היא הגנה בפני תקיפה אישית והשחתת או גניבת ציוד: המדינה היא בכל זאת מורכבת מקצת יותר ממשטרה וצבא.
אינני מסכים גם שמאה אחוזים מהאוכלוסיה חייבים להסכים לכל דבר שהמדינה מעניקה בתמורה להשתתפות בעול. אני טוען שגם אם בעתיד הקבוצה המתנגדת לאפשר לי להתנייד בימי החופשה מעבודה ללא רכב פרטי תגיע ל-70% עדיין תגיע לי כחלק ממיעוט לא קטן להתנייד. לעומת זאת, אם יסתבר שלמעשה מספר המעוניינים בתחבורה ציבורית הוא מאד קטן אזי אסכים בלית ברירה שלא ניתן לקיים מערכת שלמה ויעילה עבור אנשים בודדים כמוני. אבל אין זה המצב.
אגב, ללא קשר עם הטענות שלך אני כיהודי אומר שהצורך לקיים תחבורה ציבורית בשבת הוא הרבה יותר חשוב בישראל מאשר בכל מקום אחר בעולם! מדוע? כי כיהודי אני יכול בכל מדינה מסודרת אחרת - כמעט - להתנייד ביום ראשון שהוא גם יום חופש מעבודה. אם ארצה לקיים את מצוות השבת במלואן אשתמש בתחבורה הציבורית בימי ראשון כדי להינפש ולבקר אצל משפחה וחברים. האפשרות הזאת איננה קיימית ולא תתקיים בישראל. כאן יש לנו שני ימי חופשה אשר שניהם חופפים את השבת מצהרי ששי עד הלילה שאחריו באופן כזה שאין אפשרות באף יום בשבוע לנסוע בתחבורה ציבורית כדי להינפש ולבקר אצל משפחה וחברים למשך יום שלם אלא במקרה הטוב לכמה שעות בודדות ביום שישי ולרוץ חזרה הביתה לפני העוצר של שבת. לכן, המסקנה שלי בזמנו בעת עלייתי ארצה הייתה שבישראל צריכים להתפשר על השבת, בניגוד נניח לאנגליה בה יכולתי לקיים את השבת כהילכתה אך עדיין לנהל ביום ראשון חיי חברה וניצול חופשי בשעות הפנאי. זה אכן פרדוקסלי שהיה קל יותר, מבחינה זו כמובן, להתנהל כיהודי בחו"ל מאשר כאן בישראל.
אגב, אני מניח שהרבה משתתפים בפורום שמים לב כמוני לקבוצות יהודים דתיים וחרדיים שעושות חיים ממש בימי ראשון בחו"ל כפי שלא יוכלו לעשות כאן בישראל. כאן יוכלו לעשות כן רק ביום העצמאות ובימי חול המועד פסח וסוכות, ובאותם הימים אכן מקיימים תחבורה ציבורות במשך כל היממה לרווחת העם כולו. ומדובר בחגיגה של ממש לכל עם ישראל על כל גווניו ודעותיו.
matrix200200
Active member
זה לא מה שמפחיד אותי
מה שמפחיד אותי, זה העובדה שאתה משתמש במונח "זכויות אדם" כדי להצדיק את הצורך לממן לך תחבורה ציבורית בכלל ובשבת בפרט.
וזה לא בגלל תחבורה ציבורית עצמה.
הבעיה היא כמובן איפה הגבול וכפי שאני רואה במדינות מערביות, הגבול לצערי די מטושטש עד לא קיים.
ממש לא מזמן, עבר בחדשות על הפגנת הפסולת האנושית בברלין עם דרישות לקבל דירה במחיר זול מהרשויות.
עכשיו תגיד לי, מה רע בלבקש מחירי הדיור?
ובכן התשובה היא (וזאת גם הסיבה שאני קורה להם פסולת אנושית), שהם דרשו להפקיע את הדיור בכוח הזרוע מידי בעלי הבתים ולחלק בצורה "הוגנת".
לדעתי לזבל המטונף שחושב שיש לו "זכות" כזאת יש זכות רק לדבר אחד, לחבל תלייה מספיק חזק שחלילה לא יקרע בזמן פינויים מהעולם הזה שלדעתי יש לי את "הזכות" לדרוש בהקדם האפשרי.
כי מדינה בראש ובראשנה כאן בשביל להגן על בטחוני האישי ועל רכושי הפרטי.
כל השאר זה בונוס נחמד, אבל לא יותר מזה.
אתה מבין מה מפחיד אותי?
שזה יתחיל בתחבורה ציבורית, אבל זה ממש לא יסתיים שם.
ואתה לא נותן לי סיבות לאופטימיות עם התגובה שלך.
זה אף פעם לא נגמר ב"זכות אחת".
כמו שאומרים התאבון מגיע בזמן האוכל ובסוף מגיעים למדינות נכשלות שנשיאינו האהוב קרה להם shitholes ובצדק.
תתחיל מזה שתבין שלא מגיע לך שום זכות ממה שיש לי ואז נוכל לדבר על תחבורה ציבורית ושאר הדברים.
שלא תבין אותי לא נכון, אני בכלל לא חושב שחרדים יותר טובים, כי גם הם דורשים (ומקבלים) כסף שלי, אז אין לי אליהם בהכרח סימפטיה, אבל אם כבר נאלץ לבחור בינך לבין החרדים.
אתה יודע למה?
כי לאנשים שמדברים בשיח של "זכויות אדם" יש נטייה לגרום למדינות להיות כמו קמבודיה, סין של ימי מאו, וונצואלה וקובה.
לחרדים, עם כל האי קבלה שלי את ההתנהגות שלהם, אין את הרקורד הזה.
מה לעשות, אתה צריך לעבוד קשה בשביל לתקן את המוניטין של האידאולוגיה שלך שקצת התקלקל ב100 שנים האחרונות
זה לא מה שמפחיד אותיאני מצטער שהציפייה שלי לתחבורה ציבורית מפחידה אותך
אני מצטער שהציפייה המוצהרת שלי לתחבורה ציבורית והגדרתה כזכות בסיסית מפחידה אותך - עד היום לא החשבתי את עצמי כדמות מפחידה או כמי שמעמיד טענות מפחידות או מאיים על הזולת...
אתה אומר: "הזכות היחידה שלך, היא לחיים ולכך שלאנשים אחרים אסור לתקוף אותך ולגרום נזק כלשהוא לרכוש שלך, לגופך או לקרוא לפגיעה כזאת.
כל דבר מעבר לא מגיע לך ואין לך שום זכות לדרוש את זה מאף אחד, כי לא רק אתה משלם על זה."
אינני מסכים עם המשפטים הללו. החברה המודרנית בכלל והחברה המתקדמת בפרט, בנוייה בצורה אחרת. התארגנו בצורת מדינה שבהחלט מתיימרת לדאוג, כמו מדינות רבות אחרות, לרווחת אוכלוסייתה. המטריה שהמדינה נותנת לאזרחיה נוגעת לא רק לסוגיית הבטחון האישי שאתה מעלה כאן בצדק אלא גם לתחומים רבים נוספים כגון חינוך, תחבורה וכבישים, שירותי בריאות, מערכת משפט, איכות הסביבה ועוד. ברור שקיום מסגרת של מדינה עולה כסף רב מאד ואכן כולם משתתפים, או לפחות אמורים להשתתף בעלות המסגרת בצורת תשלום מיסים.
כמשלם מיסים יש לי בהחלט ציפייה להתנייד ממקום למקום בכל עת - כמעט - שאחפוץ בכך באמצעות רכבי הפרטי, בהסתמך על מערכת כבישים שלא אני הקמתי במו ידי אלא נבנו על ידי המדינה באמצעות המיסים של כולנו. באותה מידה יש לי ציפייה להתנייד ממקום למקום בכל עת - כמעט - שבה קיימת דרישה ציבורית משמעותית לכך באמצעות שירות תחבורה ציבורית אם אין לי רכב פרטי מכל סיבה שהיא, כי אני ילד, או שאין לי אמצעים כספיים, או שאינני מסוגל לנהוג או שבריאותי איננה תקינה, או שאני זקן מידי, ואיני יכול לנהוג. הציפייה הזו שלי אינה מוגבלת ליום זה או אחר והיא חשובה באופן מיוחד בימי החופשה מעבודה כי באותם הימים, ולא בימי העבודה, אוכל לפגוש קרובי משפחה וחברים בהקשר חברתי.
נניח ששלושים אחוזים מאוכלוסיית המדינה מתנגדים שהמדינה תשתמש במיסים שהם משלמים (או לא משלמים...) כדי לאפשר לי להתנייד ללא רכב פרטי בשל התחושה שאני מקלקל להם את חדוות החיים ולמעשה את סיבת קיומם. אין עובדה זו מורידה כלל מהצורך להעניק תמורה הוגנת בעד השתתפותי בעול של קיום המדינה. הדבר הזה נוגע בדיוק במהות ההתארגנות של החברה האנושית בצורת מדינות. אפשרות אחרת כמובן היא לפרק את המדינות ושהאנושות תשוב לימי קדם בהם חיו בקבוצות קטנות שהתארגנו ביחד. אבל אין זה המצב כאן ועכשיו ונדמה לי שהרוב במדינה שלנו אינם מציעים זאת. נדמה לי אפילו אתה, אם תהרהר על כך לדקה או שתיים, לא תרצה לפרק את המדינה ולחזור לימי הציידים-לקטים. גם לא באמת תרצה לחיות במדיהב בה הדבר היחיד שהמסגרת תעניק לך היא הגנה בפני תקיפה אישית והשחתת או גניבת ציוד: המדינה היא בכל זאת מורכבת מקצת יותר ממשטרה וצבא.
אינני מסכים גם שמאה אחוזים מהאוכלוסיה חייבים להסכים לכל דבר שהמדינה מעניקה בתמורה להשתתפות בעול. אני טוען שגם אם בעתיד הקבוצה המתנגדת לאפשר לי להתנייד בימי החופשה מעבודה ללא רכב פרטי תגיע ל-70% עדיין תגיע לי כחלק ממיעוט לא קטן להתנייד. לעומת זאת, אם יסתבר שלמעשה מספר המעוניינים בתחבורה ציבורית הוא מאד קטן אזי אסכים בלית ברירה שלא ניתן לקיים מערכת שלמה ויעילה עבור אנשים בודדים כמוני. אבל אין זה המצב.
אגב, ללא קשר עם הטענות שלך אני כיהודי אומר שהצורך לקיים תחבורה ציבורית בשבת הוא הרבה יותר חשוב בישראל מאשר בכל מקום אחר בעולם! מדוע? כי כיהודי אני יכול בכל מדינה מסודרת אחרת - כמעט - להתנייד ביום ראשון שהוא גם יום חופש מעבודה. אם ארצה לקיים את מצוות השבת במלואן אשתמש בתחבורה הציבורית בימי ראשון כדי להינפש ולבקר אצל משפחה וחברים. האפשרות הזאת איננה קיימית ולא תתקיים בישראל. כאן יש לנו שני ימי חופשה אשר שניהם חופפים את השבת מצהרי ששי עד הלילה שאחריו באופן כזה שאין אפשרות באף יום בשבוע לנסוע בתחבורה ציבורית כדי להינפש ולבקר אצל משפחה וחברים למשך יום שלם אלא במקרה הטוב לכמה שעות בודדות ביום שישי ולרוץ חזרה הביתה לפני העוצר של שבת. לכן, המסקנה שלי בזמנו בעת עלייתי ארצה הייתה שבישראל צריכים להתפשר על השבת, בניגוד נניח לאנגליה בה יכולתי לקיים את השבת כהילכתה אך עדיין לנהל ביום ראשון חיי חברה וניצול חופשי בשעות הפנאי. זה אכן פרדוקסלי שהיה קל יותר, מבחינה זו כמובן, להתנהל כיהודי בחו"ל מאשר כאן בישראל.
אגב, אני מניח שהרבה משתתפים בפורום שמים לב כמוני לקבוצות יהודים דתיים וחרדיים שעושות חיים ממש בימי ראשון בחו"ל כפי שלא יוכלו לעשות כאן בישראל. כאן יוכלו לעשות כן רק ביום העצמאות ובימי חול המועד פסח וסוכות, ובאותם הימים אכן מקיימים תחבורה ציבורות במשך כל היממה לרווחת העם כולו. ומדובר בחגיגה של ממש לכל עם ישראל על כל גווניו ודעותיו.
מה שמפחיד אותי, זה העובדה שאתה משתמש במונח "זכויות אדם" כדי להצדיק את הצורך לממן לך תחבורה ציבורית בכלל ובשבת בפרט.
וזה לא בגלל תחבורה ציבורית עצמה.
הבעיה היא כמובן איפה הגבול וכפי שאני רואה במדינות מערביות, הגבול לצערי די מטושטש עד לא קיים.
ממש לא מזמן, עבר בחדשות על הפגנת הפסולת האנושית בברלין עם דרישות לקבל דירה במחיר זול מהרשויות.
עכשיו תגיד לי, מה רע בלבקש מחירי הדיור?
ובכן התשובה היא (וזאת גם הסיבה שאני קורה להם פסולת אנושית), שהם דרשו להפקיע את הדיור בכוח הזרוע מידי בעלי הבתים ולחלק בצורה "הוגנת".
לדעתי לזבל המטונף שחושב שיש לו "זכות" כזאת יש זכות רק לדבר אחד, לחבל תלייה מספיק חזק שחלילה לא יקרע בזמן פינויים מהעולם הזה שלדעתי יש לי את "הזכות" לדרוש בהקדם האפשרי.
כי מדינה בראש ובראשנה כאן בשביל להגן על בטחוני האישי ועל רכושי הפרטי.
כל השאר זה בונוס נחמד, אבל לא יותר מזה.
אתה מבין מה מפחיד אותי?
שזה יתחיל בתחבורה ציבורית, אבל זה ממש לא יסתיים שם.
ואתה לא נותן לי סיבות לאופטימיות עם התגובה שלך.
זה אף פעם לא נגמר ב"זכות אחת".
כמו שאומרים התאבון מגיע בזמן האוכל ובסוף מגיעים למדינות נכשלות שנשיאינו האהוב קרה להם shitholes ובצדק.
תתחיל מזה שתבין שלא מגיע לך שום זכות ממה שיש לי ואז נוכל לדבר על תחבורה ציבורית ושאר הדברים.
שלא תבין אותי לא נכון, אני בכלל לא חושב שחרדים יותר טובים, כי גם הם דורשים (ומקבלים) כסף שלי, אז אין לי אליהם בהכרח סימפטיה, אבל אם כבר נאלץ לבחור בינך לבין החרדים.
אתה יודע למה?
כי לאנשים שמדברים בשיח של "זכויות אדם" יש נטייה לגרום למדינות להיות כמו קמבודיה, סין של ימי מאו, וונצואלה וקובה.
לחרדים, עם כל האי קבלה שלי את ההתנהגות שלהם, אין את הרקורד הזה.
מה לעשות, אתה צריך לעבוד קשה בשביל לתקן את המוניטין של האידאולוגיה שלך שקצת התקלקל ב100 שנים האחרונות
אני מבין אותך אבל לדעתי אתה מרחיק לכת למקום קיצוני
אני חולק על העמדה הבסיסית הנטענת במשפט "כי מדינה בראש ובראשנה כאן בשביל להגן על בטחוני האישי ועל רכושי הפרטי."
לדוגמה, מה שווה בטחוני האישי ורכושי אם אין לי הזכות לקו חשמל ומים, ואם השכנים שלי יכולים להפריד אותי מהבית בעשיית רעש בלתי-נסבל וריחות נוראיים? איך אהנה מהרכוש שלי אם אין לי דרך להיפטר מהפסולת שלי ושל השכנים שלי אשר ממלאים את השטח וזורמים מכל הכיוונים?
נראה לי שבהצעתך לשלול כל זכויות האדם מלבד בטחון אישי ובטחון רכוש פן נגיע למצב קיצוני אבסורדי אתה שואף לחזור אחורה אלף שנה לפחות. אני בטוח שלא היית באמת רוצה לחיות כך. אולי תשלם פחות מיסים אבל תחיה פחות שנים ותסבול לא מעט. קשה לי להאמין שמרוב כעס על מגמות ה-"politically correct" אתה באמת מציע או רוצה להגביל את זכויות האזרח לתחומי הבטחון האישי ובטחון הרכוש, ולא יותר מכך.
וגם אם אתה באופן אישי תומך בשינוי חברתי כה דרסטי כפי שאתה טוען אני בטוח שתחיה במיעוט זניח. אני סבור שהרוב המוחלט של הבריות אינם סבורים כך.
אגב, אני גם טוען שיש דברים שהם בלתי-אפשריים גם אם הרוב תומך בהם. למשל, נניח שהחרדים יהוו בשלב זה או אחר 70 אחוזים מהאוכלוסיה ושעדיין יכפו את דעתם על המיעוט הקטן ושיחליטו כרוב ששאר הבריות יעבדו עבדת פרך כדי לפרנס אותם. התוצאה תהיה הרס של המדינה על כל יושביה כי 30 אחוזים לא יוכלו לקיים 70 אחוזים ולהעניק לכולם בטחון אישי אלמנטרי. זה הדין גם לגבי האפשרות, למשל, שאותם 70 אחוזים יחליטו שכל כבישי ישראל ייסגרו בשבת. שלושים האחוזים הנותרים פשוט יברחו מכאן אלא אם כן ימנעו מהם לצאת מגבולות המדינה.
במאמר מוסגר, אני מאמין שתפקידה של מדינה היא אכן לשרת את אזרחיה ועל חשבון אזרחיה, כולל מתן שירותים בסיסיים לכולם, כולל למיעוטים. בין השאר מנגנוני הממשל אמורים לקבוע חוקים לשם כך אשר בין היתר ימנעו שימוש לרעה ומצבים קיצוניים ונזקים למדינה כולה, אשר נכנסים לקטגוריות כמו הדוגמאות שהבאת. למשל, ממשלה שמזמינה מיליונים מאוייביה להשתקע בה אינה ממלאת את חובתה. וממשלה אשר תבטל כליל את הבעלות הפרטית על משאבים גם אינה ממלאת את חובתה אלא אם כן כולם מסכימים להקריב למען "אוטופיה" זו או אחרת.
אפשר לקיים מה שהרוב מבין כזכויות אזרח מבלי להרחיק לכת למצבים קיצוניים והרסניים.
במדינה דמוקרטית מודרנית נראה לי שהאזרחים יקומו מהר מאד על ממשלה שתעז להשתולל יתר על המידה. ניהול מדינה הוא בכל זאת פשרה מסויימת המנסה לענות חלקית על הדרישות השונות של כולם.
אני אגב מאמין שבסופו של דבר תהיה בישראל תחבורה ציבורית בשבת. אני גורס שזהו חלק מתהליך מעציב אך מתמשך של הפרדת העם לשני מחנות. נראה לי שתהיה הקצנה בשיוך האנשים למחנה הדתי והחילוני שילווה בהגברת ההחלפה של אוכלוסיות בין הערים השונות עד שנגיע לערים דתיות במלואן וערים חילוניות במלואן. בערים החילוניות ובכבישים ומסילות הרכבת בתוכן וביניהן תהיה תחבורה ציבורית בשבת. בערים הדתיות ובכבישים ומסילות הרכבת בתוכן וביניהן תיאסר לחלוטין התנועה של תחבורה ציבורית והפרטית כאחת. אני אגב סבור שהערים הדתיות תקיימנה את עצמן מכורח הנסיבות ושהחרדים ברובם גם יעבדו כדי לקיים את עצמם. אני נוטה להאמין שיהיו שני צבאות או אולי דיביזיות דתיות וחילוניות שישתפו פעולה ביניהם.
אינני מתלהב כלל לפירוק האוכלוסיה היהודית בישראל לשתי קבוצות, או למעשה לשתי אוטונומיות, והמחשבה על כך מעציבה אותי מאד, אבל לצערי הוכחנו פעם אחר פעם שאנחנו איננו מסוגלים לחיות ביחד לאורך זמן אלא רק כקבוצות שונות המופרדות זו מזו. אם הייתה פעם תקווה שדברים השתנו כי אנחנו בעידן נאור ומתקדם וכי היהודים למדו משגיאות העבר נראה לי שהתקווה הזו נמוגה כבר.
אבל זאת סוגיה רחבה מידי לדיון בפורום תחבורה ציבורית אז נניח לזה.
אני מבין אותך אבל לדעתי אתה מרחיק לכת למקום קיצוניזה לא מה שמפחיד אותי
מה שמפחיד אותי, זה העובדה שאתה משתמש במונח "זכויות אדם" כדי להצדיק את הצורך לממן לך תחבורה ציבורית בכלל ובשבת בפרט.
וזה לא בגלל תחבורה ציבורית עצמה.
הבעיה היא כמובן איפה הגבול וכפי שאני רואה במדינות מערביות, הגבול לצערי די מטושטש עד לא קיים.
ממש לא מזמן, עבר בחדשות על הפגנת הפסולת האנושית בברלין עם דרישות לקבל דירה במחיר זול מהרשויות.
עכשיו תגיד לי, מה רע בלבקש מחירי הדיור?
ובכן התשובה היא (וזאת גם הסיבה שאני קורה להם פסולת אנושית), שהם דרשו להפקיע את הדיור בכוח הזרוע מידי בעלי הבתים ולחלק בצורה "הוגנת".
לדעתי לזבל המטונף שחושב שיש לו "זכות" כזאת יש זכות רק לדבר אחד, לחבל תלייה מספיק חזק שחלילה לא יקרע בזמן פינויים מהעולם הזה שלדעתי יש לי את "הזכות" לדרוש בהקדם האפשרי.
כי מדינה בראש ובראשנה כאן בשביל להגן על בטחוני האישי ועל רכושי הפרטי.
כל השאר זה בונוס נחמד, אבל לא יותר מזה.
אתה מבין מה מפחיד אותי?
שזה יתחיל בתחבורה ציבורית, אבל זה ממש לא יסתיים שם.
ואתה לא נותן לי סיבות לאופטימיות עם התגובה שלך.
זה אף פעם לא נגמר ב"זכות אחת".
כמו שאומרים התאבון מגיע בזמן האוכל ובסוף מגיעים למדינות נכשלות שנשיאינו האהוב קרה להם shitholes ובצדק.
תתחיל מזה שתבין שלא מגיע לך שום זכות ממה שיש לי ואז נוכל לדבר על תחבורה ציבורית ושאר הדברים.
שלא תבין אותי לא נכון, אני בכלל לא חושב שחרדים יותר טובים, כי גם הם דורשים (ומקבלים) כסף שלי, אז אין לי אליהם בהכרח סימפטיה, אבל אם כבר נאלץ לבחור בינך לבין החרדים.
אתה יודע למה?
כי לאנשים שמדברים בשיח של "זכויות אדם" יש נטייה לגרום למדינות להיות כמו קמבודיה, סין של ימי מאו, וונצואלה וקובה.
לחרדים, עם כל האי קבלה שלי את ההתנהגות שלהם, אין את הרקורד הזה.
מה לעשות, אתה צריך לעבוד קשה בשביל לתקן את המוניטין של האידאולוגיה שלך שקצת התקלקל ב100 שנים האחרונות
אני חולק על העמדה הבסיסית הנטענת במשפט "כי מדינה בראש ובראשנה כאן בשביל להגן על בטחוני האישי ועל רכושי הפרטי."
לדוגמה, מה שווה בטחוני האישי ורכושי אם אין לי הזכות לקו חשמל ומים, ואם השכנים שלי יכולים להפריד אותי מהבית בעשיית רעש בלתי-נסבל וריחות נוראיים? איך אהנה מהרכוש שלי אם אין לי דרך להיפטר מהפסולת שלי ושל השכנים שלי אשר ממלאים את השטח וזורמים מכל הכיוונים?
נראה לי שבהצעתך לשלול כל זכויות האדם מלבד בטחון אישי ובטחון רכוש פן נגיע למצב קיצוני אבסורדי אתה שואף לחזור אחורה אלף שנה לפחות. אני בטוח שלא היית באמת רוצה לחיות כך. אולי תשלם פחות מיסים אבל תחיה פחות שנים ותסבול לא מעט. קשה לי להאמין שמרוב כעס על מגמות ה-"politically correct" אתה באמת מציע או רוצה להגביל את זכויות האזרח לתחומי הבטחון האישי ובטחון הרכוש, ולא יותר מכך.
וגם אם אתה באופן אישי תומך בשינוי חברתי כה דרסטי כפי שאתה טוען אני בטוח שתחיה במיעוט זניח. אני סבור שהרוב המוחלט של הבריות אינם סבורים כך.
אגב, אני גם טוען שיש דברים שהם בלתי-אפשריים גם אם הרוב תומך בהם. למשל, נניח שהחרדים יהוו בשלב זה או אחר 70 אחוזים מהאוכלוסיה ושעדיין יכפו את דעתם על המיעוט הקטן ושיחליטו כרוב ששאר הבריות יעבדו עבדת פרך כדי לפרנס אותם. התוצאה תהיה הרס של המדינה על כל יושביה כי 30 אחוזים לא יוכלו לקיים 70 אחוזים ולהעניק לכולם בטחון אישי אלמנטרי. זה הדין גם לגבי האפשרות, למשל, שאותם 70 אחוזים יחליטו שכל כבישי ישראל ייסגרו בשבת. שלושים האחוזים הנותרים פשוט יברחו מכאן אלא אם כן ימנעו מהם לצאת מגבולות המדינה.
במאמר מוסגר, אני מאמין שתפקידה של מדינה היא אכן לשרת את אזרחיה ועל חשבון אזרחיה, כולל מתן שירותים בסיסיים לכולם, כולל למיעוטים. בין השאר מנגנוני הממשל אמורים לקבוע חוקים לשם כך אשר בין היתר ימנעו שימוש לרעה ומצבים קיצוניים ונזקים למדינה כולה, אשר נכנסים לקטגוריות כמו הדוגמאות שהבאת. למשל, ממשלה שמזמינה מיליונים מאוייביה להשתקע בה אינה ממלאת את חובתה. וממשלה אשר תבטל כליל את הבעלות הפרטית על משאבים גם אינה ממלאת את חובתה אלא אם כן כולם מסכימים להקריב למען "אוטופיה" זו או אחרת.
אפשר לקיים מה שהרוב מבין כזכויות אזרח מבלי להרחיק לכת למצבים קיצוניים והרסניים.
במדינה דמוקרטית מודרנית נראה לי שהאזרחים יקומו מהר מאד על ממשלה שתעז להשתולל יתר על המידה. ניהול מדינה הוא בכל זאת פשרה מסויימת המנסה לענות חלקית על הדרישות השונות של כולם.
אני אגב מאמין שבסופו של דבר תהיה בישראל תחבורה ציבורית בשבת. אני גורס שזהו חלק מתהליך מעציב אך מתמשך של הפרדת העם לשני מחנות. נראה לי שתהיה הקצנה בשיוך האנשים למחנה הדתי והחילוני שילווה בהגברת ההחלפה של אוכלוסיות בין הערים השונות עד שנגיע לערים דתיות במלואן וערים חילוניות במלואן. בערים החילוניות ובכבישים ומסילות הרכבת בתוכן וביניהן תהיה תחבורה ציבורית בשבת. בערים הדתיות ובכבישים ומסילות הרכבת בתוכן וביניהן תיאסר לחלוטין התנועה של תחבורה ציבורית והפרטית כאחת. אני אגב סבור שהערים הדתיות תקיימנה את עצמן מכורח הנסיבות ושהחרדים ברובם גם יעבדו כדי לקיים את עצמם. אני נוטה להאמין שיהיו שני צבאות או אולי דיביזיות דתיות וחילוניות שישתפו פעולה ביניהם.
אינני מתלהב כלל לפירוק האוכלוסיה היהודית בישראל לשתי קבוצות, או למעשה לשתי אוטונומיות, והמחשבה על כך מעציבה אותי מאד, אבל לצערי הוכחנו פעם אחר פעם שאנחנו איננו מסוגלים לחיות ביחד לאורך זמן אלא רק כקבוצות שונות המופרדות זו מזו. אם הייתה פעם תקווה שדברים השתנו כי אנחנו בעידן נאור ומתקדם וכי היהודים למדו משגיאות העבר נראה לי שהתקווה הזו נמוגה כבר.
אבל זאת סוגיה רחבה מידי לדיון בפורום תחבורה ציבורית אז נניח לזה.
matrix200200
Active member
הלוואי ואני אתבדה, אבל נראה לי שמה שאני מתאר
בהחלט לא כזה רחוק כמו שאתה חושב.
אם יש אספסוף זועם ברחובות שאשכרה דורש לשדוד אנשים מרכושם בבירת גרמניה, אז המצב הזה שאני מתאר לא כל כך רחוק מ"מדינה דמוקרטית מודרנית" כמו שאתה חושב.
העניין הוא שאני בבסיס לא חושב שרוב בני אדם חכמים מספיק, או "טובים" מספיק כפי שאתה כנראה חושב.
אני בהחלט רואה את הגל העכור הזה באירופה ולצערי גם מדינת ישראל לא חסינה מכך.
הרצון לקחת משהו מהשכן היותר עשיר זה לצערי חלק מטבעם של הרבה בני אדם, אם רק הם יכולים להיות בטוחים שלא יענשו.
ההיסטוריה מוכיחה שזה לא כל כך קשה להגיע למצב הזה, אבל הרבה יותר קשה לצאת ממנו.
אין שום דבר באזרחי מדינות "דמוקרטיות מודרניות" כמו שאתה קורה להן, שגורם לי לחשוב שהם חסינים מזה.
ההיפך הוא נכון, דווקא במדינות האלה יש נטייה יותר חזקה לכיוון הזה.
לצערי גם מדינת ישראל נגועה בצורה קשה במחלה הזאת שהיא חשוכת מרפא.
הסיבה היחידה שמדינת ישראל לא הגיעה למקומות ההזויים האלה, שיש את המאבק המתמשך בין כל קבוצות בחברה הישראלית שלא נותן לאף קבוצה מספיק כוח לשנות את החברה באופן כזה.
גם חרדים משחקים (למרות שהם אולי לא מבינים זאת) במשחק הזה.
שלא תבין לא נכון, אני לא רוצה את המצב שתיארת שבו יש רוב חרדי במדינה.
אבל אני גם לא רוצה את הרוב ה"ליברלי" שבעיניי זה סיוט לא פחות ואולי אף יותר.
אני מעדיף את ה"סטטוס קוו", כמובן לא בקטע הרגיל של יחסי כוחות בין דתיים וחילוניים, אלה באופן כללי, את המצב שבו אין לשום קבוצה מספיק כוח להכריע קבוצות אחרות ולהשליט אג'נדה שלה.
נכון שתחבורה ציבורית זה קורבן של המצב הזה, אבל לדעתי זה קורבן לא כל כך גדול (יחסית) למה שעלול לקרות במצב אחר.
לגבי התחזיות העתיד שלך, אני לא חושב שזה יתממש ולא בגלל שאני אופטימי (רחוק מכך), אלה בגלל שלדעתי יש דברים הרבה יותר חשובים שגורמים לפילוג מאשר נושאי דת ומדינה וגם בגלל שלפחות נכון להיום, גם אנשים שאולי הם חילוניים ברובם אינם "ליברלים" ולאור מצבה של ישראל ומיקומה כנראה לא נראה רוב (או אפילו מיעוט גדול) של ישראלים "ליברלים" במובן העכשווי של המילה.
זאת אומרת כאלה שמאמינים בכל הנארטיב של השמאל העולמי.
בעתיד הנראה לעין, יהיה רוב במדינה שיתנגד בצורה נחרצת לאותם אמונות טפלות של "זכויות אדם" שהפכו לאידאולוגיה השולטת ברוב מדינות המערב (פרט אולי לארה"ב).
כל עוד זה נכון, אותו רוב יהיה מחובר יותר לדתיים ואפילו חרדים (כבני ברית) מול המיעוט הקיצוני של השמאל הליברלי.
הבחירות האחרונות הוכיחו את זה פעם נוספת.
סלח לי על ציניות אבל קצת קשה להאמין ב"זכויות אדם" אחרי שאתה נתקל בגופות חרוכות שמוציאים מאוטובוס שרוף אחרי פיצוץ של מחבל מתאבד.
זה לא משהוא שנשכח מהר וזה צרוב בתודעה של רוב ישראלים וישאר כך במשך העתיד הנראה לעין.
הלוואי ואני אתבדה, אבל נראה לי שמה שאני מתאר
בהחלט לא כזה רחוק כמו שאתה חושב.
אם יש אספסוף זועם ברחובות שאשכרה דורש לשדוד אנשים מרכושם בבירת גרמניה, אז המצב הזה שאני מתאר לא כל כך רחוק מ"מדינה דמוקרטית מודרנית" כמו שאתה חושב.
העניין הוא שאני בבסיס לא חושב שרוב בני אדם חכמים מספיק, או "טובים" מספיק כפי שאתה כנראה חושב.
אני בהחלט רואה את הגל העכור הזה באירופה ולצערי גם מדינת ישראל לא חסינה מכך.
הרצון לקחת משהו מהשכן היותר עשיר זה לצערי חלק מטבעם של הרבה בני אדם, אם רק הם יכולים להיות בטוחים שלא יענשו.
ההיסטוריה מוכיחה שזה לא כל כך קשה להגיע למצב הזה, אבל הרבה יותר קשה לצאת ממנו.
אין שום דבר באזרחי מדינות "דמוקרטיות מודרניות" כמו שאתה קורה להן, שגורם לי לחשוב שהם חסינים מזה.
ההיפך הוא נכון, דווקא במדינות האלה יש נטייה יותר חזקה לכיוון הזה.
לצערי גם מדינת ישראל נגועה בצורה קשה במחלה הזאת שהיא חשוכת מרפא.
הסיבה היחידה שמדינת ישראל לא הגיעה למקומות ההזויים האלה, שיש את המאבק המתמשך בין כל קבוצות בחברה הישראלית שלא נותן לאף קבוצה מספיק כוח לשנות את החברה באופן כזה.
גם חרדים משחקים (למרות שהם אולי לא מבינים זאת) במשחק הזה.
שלא תבין לא נכון, אני לא רוצה את המצב שתיארת שבו יש רוב חרדי במדינה.
אבל אני גם לא רוצה את הרוב ה"ליברלי" שבעיניי זה סיוט לא פחות ואולי אף יותר.
אני מעדיף את ה"סטטוס קוו", כמובן לא בקטע הרגיל של יחסי כוחות בין דתיים וחילוניים, אלה באופן כללי, את המצב שבו אין לשום קבוצה מספיק כוח להכריע קבוצות אחרות ולהשליט אג'נדה שלה.
נכון שתחבורה ציבורית זה קורבן של המצב הזה, אבל לדעתי זה קורבן לא כל כך גדול (יחסית) למה שעלול לקרות במצב אחר.
לגבי התחזיות העתיד שלך, אני לא חושב שזה יתממש ולא בגלל שאני אופטימי (רחוק מכך), אלה בגלל שלדעתי יש דברים הרבה יותר חשובים שגורמים לפילוג מאשר נושאי דת ומדינה וגם בגלל שלפחות נכון להיום, גם אנשים שאולי הם חילוניים ברובם אינם "ליברלים" ולאור מצבה של ישראל ומיקומה כנראה לא נראה רוב (או אפילו מיעוט גדול) של ישראלים "ליברלים" במובן העכשווי של המילה.
זאת אומרת כאלה שמאמינים בכל הנארטיב של השמאל העולמי.
בעתיד הנראה לעין, יהיה רוב במדינה שיתנגד בצורה נחרצת לאותם אמונות טפלות של "זכויות אדם" שהפכו לאידאולוגיה השולטת ברוב מדינות המערב (פרט אולי לארה"ב).
כל עוד זה נכון, אותו רוב יהיה מחובר יותר לדתיים ואפילו חרדים (כבני ברית) מול המיעוט הקיצוני של השמאל הליברלי.
הבחירות האחרונות הוכיחו את זה פעם נוספת.
סלח לי על ציניות אבל קצת קשה להאמין ב"זכויות אדם" אחרי שאתה נתקל בגופות חרוכות שמוציאים מאוטובוס שרוף אחרי פיצוץ של מחבל מתאבד.
זה לא משהוא שנשכח מהר וזה צרוב בתודעה של רוב ישראלים וישאר כך במשך העתיד הנראה לעין.
Ccyclist
Well-known member
אוי לקונספט של קפיטליזם ללא קונסיומריזם ( Consumerism ).
יש לי סימפטיה מסויימת לטראומה הפוסט סובייטית שלך, אבל כמי שנולד ב, גדל על הקו ל, וחזר לגור בחברה צרכנית מערבית אחד המסרים העיקריים של הקפיטליזם הבריטי הוא שהשוק החופשי נועד לשרת את הצרכן ודרישותיו, ושהלקוח תמיד צודק ואם השירות לא מתאים לו הוא יכול לקחת את הכסף שלו למקום אחר.
 
בתחומים שבהם המדינה הבריטית או הרשיויות העירוניות מהוות מונופול, ספק עיקרי או רגולטור הן מאמצות את העקרון הקונסיומריסטי ומתייחסות למי שבא בשעריהן כאל לקוח כי רק כך ניתן לשפר את השירות. זוהי צורת התייחסות מבית מדרשה של מאגי ת'אצ'ר עצמה. כך אם תיסע בתחתית של לונדון תשמע שכל ההודעות מתייסות ל " Customers " לקוחות ".
 
כפי ששמתם לב בארץ ישנו כלי צרכני חזק של חרם צרכנים שמאד פופולרי במערב משום שהוא מאפשר גם לאזרח הקטן לומר את דברו תוך שימוש בחוקי המשחק הקפיטליסטי. במקביל יש מדע שלם של חקר שווקים והתאמת המוצרים לצרכי הצרכן, וכך גם אדם כמוני שלא יכול לאכול חיטה למשל יכול להכנס לכל סופר ולקנות שלל תחליפי לחם ועוגות - לא בגלל צו מלמעלה אלא בגלל שהמערכת קשובה לצרכי הציבור השונים כולל מיעוטים שונים.
 
הפנייה הבסיסית של מאגי ת'אצ'ר לציבור היתה ברמת עקרת הבית. עקרת הבית צריכה "לאזן את התקציב", לבחור את המוצרים הנכונים למשק הבית, להפעיל בחירה צרכנית מודעת, ולבוא בטענות כאשר משהו אינו עומד בדרישותיה. "אין דבר כזה חברה, ישנם רק יחידים" הינו ציטוט מפורסם ושנוי במחלוקת של גברת הברזל כאשר יש רבים המפרשים אותו כתפיסת עולם לפיו החברה והכלכלה נבנות מלמטה למעלה תוך היענות לצרכיהם של מיליוני האזרחים-צרכנים.
 
אם נלך על ההיסטוריה של התחבורה הציבורית הבריטית מימי הבעלות הפרטית-יזמית של תחילת עידן הרכבות, לקונסולידציה שהביאה ל"ארבעת הגדולות" של שנות העשרים והשלושים, להלאמה אחרי המלחמה משום שאלו פשטו את הרגל ונמכרו למדינה תמורת ליש"ט אחד כל אחת, ולהפרטה של שנות התשעים נגלה שבכל שלב ושלב הרכבות פעלו ביום א' ובחגי בנק. תעבור על היסטוריה דומה בתחתית ותגלה את אותו הדבר, וכנ"ל על היסטוריה של חברות האוטובוסים. אין לזה קשר לשיטת הבעלות או להתערבות או אי התערבות המדינה.
 
אם תבדוק מערכות תח"צ במדינות אחרות תגלה שזה הכלל והמצב בישראל הוא החריג, לא בגלל השיטה הכלכלית בארץ (שהינה די טיפוסית לכלכלה שהיתה בעבר ממורכזת אך לא בגוש המזרחי, אך עברה הפרטה) כי יש מדינות קפיטליסטיות ממנה שלא היו חולמות למנוע ממפעילי התח"צ להרוויח ויש מדינות סוציאל-דמוקרטיות ממנה שלא היו חולמות למנוע מהציבור שירות, אלא בגלל אלמנט ייחודי בדת היהודית.
 
כל עוד המדינה הישראלית היא הבעלים של הרכבת או הרגולטור של חברות האוטובוסים מוצדק להפנות את הדרישה הצרכנית שלי ושל רבים אחרים לתחבורה ציבורית 7 ימים בשבוע למדינה. היא הספק ואנו הצרכנים. משום ש80% מתושבי המדינה אינם חולקים את המורשת הסובייטית שלך תצטרך למצוא נימוקים הגיוניים יותר מהפחדות על תנועה אידאולוגית שכבר פסה מהעולם.
 
אישית הייתי יכול אולי לשכור רכב בביקור האחרון שלי בארץ, אבל אז לא היה לי איפה להחנות אותו. בירושלים המלון היה מרחק הליכה מכל מוקדי מרכז העיר ומתחנת הרק"ל, והחניון שבקרבתו היה סגור בשבת (בחירה נקודתית של עסק אחד) אז או שהייתי צריך לחנות ברחוב ולהקשות על תושבי האזור או שהייתי משלם לריק על יום השכרה שלא הייתי יכול להוציא בו את הרכב מהחניון. ברעננה שהיתי ברחוב ממש ליד הרחוב הראשי בעיר וגם שם לא היתה חנייה. העובדה שבחרתי להשתמש בתח"צ הורידה מכונית אחת מכבישיה הצפופים של המדינה והאינטרס שלה הוא לעודד עוד רבים לעשות כמוני באמצעות הגזר של תחבורה ציבורית יעילה המתאימה לצרכינו, כפי שאני מדגים משתי המדינות שאני גר בהן ומהמדינות הרבות שאני מעלה שירשורי מסע מהן.
אוי לקונספט של קפיטליזם ללא קונסיומריזם ( Consumerism ).
יש לי סימפטיה מסויימת לטראומה הפוסט סובייטית שלך, אבל כמי שנולד ב, גדל על הקו ל, וחזר לגור בחברה צרכנית מערבית אחד המסרים העיקריים של הקפיטליזם הבריטי הוא שהשוק החופשי נועד לשרת את הצרכן ודרישותיו, ושהלקוח תמיד צודק ואם השירות לא מתאים לו הוא יכול לקחת את הכסף שלו למקום אחר.
 
בתחומים שבהם המדינה הבריטית או הרשיויות העירוניות מהוות מונופול, ספק עיקרי או רגולטור הן מאמצות את העקרון הקונסיומריסטי ומתייחסות למי שבא בשעריהן כאל לקוח כי רק כך ניתן לשפר את השירות. זוהי צורת התייחסות מבית מדרשה של מאגי ת'אצ'ר עצמה. כך אם תיסע בתחתית של לונדון תשמע שכל ההודעות מתייסות ל " Customers " לקוחות ".
 
כפי ששמתם לב בארץ ישנו כלי צרכני חזק של חרם צרכנים שמאד פופולרי במערב משום שהוא מאפשר גם לאזרח הקטן לומר את דברו תוך שימוש בחוקי המשחק הקפיטליסטי. במקביל יש מדע שלם של חקר שווקים והתאמת המוצרים לצרכי הצרכן, וכך גם אדם כמוני שלא יכול לאכול חיטה למשל יכול להכנס לכל סופר ולקנות שלל תחליפי לחם ועוגות - לא בגלל צו מלמעלה אלא בגלל שהמערכת קשובה לצרכי הציבור השונים כולל מיעוטים שונים.
 
הפנייה הבסיסית של מאגי ת'אצ'ר לציבור היתה ברמת עקרת הבית. עקרת הבית צריכה "לאזן את התקציב", לבחור את המוצרים הנכונים למשק הבית, להפעיל בחירה צרכנית מודעת, ולבוא בטענות כאשר משהו אינו עומד בדרישותיה. "אין דבר כזה חברה, ישנם רק יחידים" הינו ציטוט מפורסם ושנוי במחלוקת של גברת הברזל כאשר יש רבים המפרשים אותו כתפיסת עולם לפיו החברה והכלכלה נבנות מלמטה למעלה תוך היענות לצרכיהם של מיליוני האזרחים-צרכנים.
 
אם נלך על ההיסטוריה של התחבורה הציבורית הבריטית מימי הבעלות הפרטית-יזמית של תחילת עידן הרכבות, לקונסולידציה שהביאה ל"ארבעת הגדולות" של שנות העשרים והשלושים, להלאמה אחרי המלחמה משום שאלו פשטו את הרגל ונמכרו למדינה תמורת ליש"ט אחד כל אחת, ולהפרטה של שנות התשעים נגלה שבכל שלב ושלב הרכבות פעלו ביום א' ובחגי בנק. תעבור על היסטוריה דומה בתחתית ותגלה את אותו הדבר, וכנ"ל על היסטוריה של חברות האוטובוסים. אין לזה קשר לשיטת הבעלות או להתערבות או אי התערבות המדינה.
 
אם תבדוק מערכות תח"צ במדינות אחרות תגלה שזה הכלל והמצב בישראל הוא החריג, לא בגלל השיטה הכלכלית בארץ (שהינה די טיפוסית לכלכלה שהיתה בעבר ממורכזת אך לא בגוש המזרחי, אך עברה הפרטה) כי יש מדינות קפיטליסטיות ממנה שלא היו חולמות למנוע ממפעילי התח"צ להרוויח ויש מדינות סוציאל-דמוקרטיות ממנה שלא היו חולמות למנוע מהציבור שירות, אלא בגלל אלמנט ייחודי בדת היהודית.
 
כל עוד המדינה הישראלית היא הבעלים של הרכבת או הרגולטור של חברות האוטובוסים מוצדק להפנות את הדרישה הצרכנית שלי ושל רבים אחרים לתחבורה ציבורית 7 ימים בשבוע למדינה. היא הספק ואנו הצרכנים. משום ש80% מתושבי המדינה אינם חולקים את המורשת הסובייטית שלך תצטרך למצוא נימוקים הגיוניים יותר מהפחדות על תנועה אידאולוגית שכבר פסה מהעולם.
 
אישית הייתי יכול אולי לשכור רכב בביקור האחרון שלי בארץ, אבל אז לא היה לי איפה להחנות אותו. בירושלים המלון היה מרחק הליכה מכל מוקדי מרכז העיר ומתחנת הרק"ל, והחניון שבקרבתו היה סגור בשבת (בחירה נקודתית של עסק אחד) אז או שהייתי צריך לחנות ברחוב ולהקשות על תושבי האזור או שהייתי משלם לריק על יום השכרה שלא הייתי יכול להוציא בו את הרכב מהחניון. ברעננה שהיתי ברחוב ממש ליד הרחוב הראשי בעיר וגם שם לא היתה חנייה. העובדה שבחרתי להשתמש בתח"צ הורידה מכונית אחת מכבישיה הצפופים של המדינה והאינטרס שלה הוא לעודד עוד רבים לעשות כמוני באמצעות הגזר של תחבורה ציבורית יעילה המתאימה לצרכינו, כפי שאני מדגים משתי המדינות שאני גר בהן ומהמדינות הרבות שאני מעלה שירשורי מסע מהן.
matrix200200
Active member
אני גם מאמין במוטו הזה של "לקוח תמיד צודק"
ומזדהה לגמרי עם consumerism.
העניין הוא, שאני לא מאמין ב"לקוח תמיד צודק" אם הוא מקבל את המוצר על חשבון מישהו אחר, כשאותו מישהו אחר בכלל לא נשאל אם הוא רוצה לספק את המוצר.
אתה בוודאי מכיר את הפתגם "Don't look a gift horse in the mouth"
אני מסתכל על כל שרות מעבר להגנה על רכוש וגוף שהמדינה מספקת כסוג של "מתנה".
לא במובן שמדינה ברוב טובה החליטה לתת לי מתנה (אני לא אוהב את המדינה עד כדי כך), אלה כאל מתנה שציבור החליט לתת לכולם.
על כך לדרוש משהו מעבר זאת לדעתי חוצפה ועזות מצח.
בו אני אביא לך דוגמא יותר טובה משרותי רכבת:
בארה"ב בימי הנשיא הקודם היתה תוכנית (מקווה שבוטלה) של לספק טלפונים ניידים חינם לאספסוף של הכושלים שהוא היה כידוע חלק מאלקטוראט של הנשיא ההוא ומפלגתו.
תאר לעצמך אם מישהו מאותו אספסוף היה בא ומתלונן על רמת השרות ואולי על כך שהקליטה בshithole שלו בדרום שיקאגו, או בדטרויט לא מספיק טובה.
לסיכום:
1. אתה לא מרוצה משרות של תח"ץ במדינת ישראל (והוא באמת ירוד)?
בו ותעשה מעשה, תקים חברה פרטית שתספק שרות יותר טוב.
2. תיאבק שמותר יהיה לחברה שלך לפעול, ללא חסמים מיותרים שהחוק מציב.
זה לגיטימי בעיני.
אני גם מאמין במוטו הזה של "לקוח תמיד צודק"
ומזדהה לגמרי עם consumerism.
העניין הוא, שאני לא מאמין ב"לקוח תמיד צודק" אם הוא מקבל את המוצר על חשבון מישהו אחר, כשאותו מישהו אחר בכלל לא נשאל אם הוא רוצה לספק את המוצר.
אתה בוודאי מכיר את הפתגם "Don't look a gift horse in the mouth"
אני מסתכל על כל שרות מעבר להגנה על רכוש וגוף שהמדינה מספקת כסוג של "מתנה".
לא במובן שמדינה ברוב טובה החליטה לתת לי מתנה (אני לא אוהב את המדינה עד כדי כך), אלה כאל מתנה שציבור החליט לתת לכולם.
על כך לדרוש משהו מעבר זאת לדעתי חוצפה ועזות מצח.
בו אני אביא לך דוגמא יותר טובה משרותי רכבת:
בארה"ב בימי הנשיא הקודם היתה תוכנית (מקווה שבוטלה) של לספק טלפונים ניידים חינם לאספסוף של הכושלים שהוא היה כידוע חלק מאלקטוראט של הנשיא ההוא ומפלגתו.
תאר לעצמך אם מישהו מאותו אספסוף היה בא ומתלונן על רמת השרות ואולי על כך שהקליטה בshithole שלו בדרום שיקאגו, או בדטרויט לא מספיק טובה.
לסיכום:
1. אתה לא מרוצה משרות של תח"ץ במדינת ישראל (והוא באמת ירוד)?
בו ותעשה מעשה, תקים חברה פרטית שתספק שרות יותר טוב.
2. תיאבק שמותר יהיה לחברה שלך לפעול, ללא חסמים מיותרים שהחוק מציב.
זה לגיטימי בעיני.
Ccyclist
Well-known member
לא רלוונטי היות שבמדינת ישראל משרד התחבורה קובע הכל.
1א. משום ששהיתי במקומות די מרכזיים אני די מרוצה מרמת התח"צ שהיתה לי בימי החול, אף אם ישנם שיפורים מסויימים שעל חלקם (חיבורי מסילות ירושלים לת"א ורעננה להרצליה) עובדים ושעל חלקם צריך לעבוד (תיאום האוטובוסים בתחנות הרכבת ברעננה גרוע וגורר המתנות ארוכות). הבעיה היא בשעות ההפעלה של השירות הקיים.
 
1ב.במצב החוקי הקיים בארץ משרד התחבורה קובע מהם הקווים, מיהן המפעילות ומהו הלו"ז. אין טעם להקים חברה פרטית במצב הקיים כי יאסר עליה אפילו לגבות כספים מנוסעים מזדמנים. היה ניסיון כזה בירושלים לפני כעשור ומשרד התחבורה איים במפורש על הנהגים שאם יגבו תשלום ישלל רישיונם.
 
2. משום שישנם כבר חברות, אמצעי תחבורה וקווים הפעילים כל שאר השבוע כולל בזמנים המשמשים בעיקר לפנאי (שעות הערב, בקרי שישי, מוצ"ש, שבתונים כמו יום העצמאות ויום הבחירות, קווי לילה) הגיוני יותר לדרוש את הפעלת הקיים במתכונת מותאמת לצרכי הציבור מאשר לדרוש הפעלת חברה ייחודית ליום אחד בשבוע (אלא אם מדובר ב"דן-דור" או "ישרא-אגד" על משקל סאן-דור וישראייר שמפעילות מטוסים של חברות אחרות בשבת לצטרך מראית עין).
 
בדוגמה של המפה הירושלמית שבה עוסק השירשור אני קורא להפעלת הקיים (או לפחות הקווים החזקים) בלו"ז מותאם לשעות הפנאי באזורים המסומנים בכחול (כולל חיבור ביניהם על התפר שבין האזור השחור לירוק וכן קישור בינעירוני או בתחנה המרכזית שגובלת באזור השחור העיקרי או אולי ממקום אחר כמו שדרות שז"ר או אולי מסוף תלפיות שאינם על הגבול איתו.
 
על כל דבר שהמדינה דורשת להיות המונופול או הרגולטור יש לי פתחון פה על המדינה.
 
על כל דבר שחברה פרטית מציעה יש לי פתחון פה על החברה הפרטית.
 
הדוד ג'ו לא יגיע אם אפתח את הפה ואדרוש שירות שקיים בכל מדינה אחרת בעולם.
לא רלוונטי היות שבמדינת ישראל משרד התחבורה קובע הכל.
1א. משום ששהיתי במקומות די מרכזיים אני די מרוצה מרמת התח"צ שהיתה לי בימי החול, אף אם ישנם שיפורים מסויימים שעל חלקם (חיבורי מסילות ירושלים לת"א ורעננה להרצליה) עובדים ושעל חלקם צריך לעבוד (תיאום האוטובוסים בתחנות הרכבת ברעננה גרוע וגורר המתנות ארוכות). הבעיה היא בשעות ההפעלה של השירות הקיים.
 
1ב.במצב החוקי הקיים בארץ משרד התחבורה קובע מהם הקווים, מיהן המפעילות ומהו הלו"ז. אין טעם להקים חברה פרטית במצב הקיים כי יאסר עליה אפילו לגבות כספים מנוסעים מזדמנים. היה ניסיון כזה בירושלים לפני כעשור ומשרד התחבורה איים במפורש על הנהגים שאם יגבו תשלום ישלל רישיונם.
 
2. משום שישנם כבר חברות, אמצעי תחבורה וקווים הפעילים כל שאר השבוע כולל בזמנים המשמשים בעיקר לפנאי (שעות הערב, בקרי שישי, מוצ"ש, שבתונים כמו יום העצמאות ויום הבחירות, קווי לילה) הגיוני יותר לדרוש את הפעלת הקיים במתכונת מותאמת לצרכי הציבור מאשר לדרוש הפעלת חברה ייחודית ליום אחד בשבוע (אלא אם מדובר ב"דן-דור" או "ישרא-אגד" על משקל סאן-דור וישראייר שמפעילות מטוסים של חברות אחרות בשבת לצטרך מראית עין).
 
בדוגמה של המפה הירושלמית שבה עוסק השירשור אני קורא להפעלת הקיים (או לפחות הקווים החזקים) בלו"ז מותאם לשעות הפנאי באזורים המסומנים בכחול (כולל חיבור ביניהם על התפר שבין האזור השחור לירוק וכן קישור בינעירוני או בתחנה המרכזית שגובלת באזור השחור העיקרי או אולי ממקום אחר כמו שדרות שז"ר או אולי מסוף תלפיות שאינם על הגבול איתו.
 
על כל דבר שהמדינה דורשת להיות המונופול או הרגולטור יש לי פתחון פה על המדינה.
 
על כל דבר שחברה פרטית מציעה יש לי פתחון פה על החברה הפרטית.
 
הדוד ג'ו לא יגיע אם אפתח את הפה ואדרוש שירות שקיים בכל מדינה אחרת בעולם.
ירושלים כיום נשלטת באופן מוחלט על ידי הדתיים
נסה להפעיל תח"צ בירושלים, גם באופן חוקי ותראה מה יקרה.
אין מה לעשות. דין ירושלים הוא לא כדין תל אביב ושאר הארץ.
ירושלים כיום נשלטת באופן מוחלט על ידי הדתיים
נסה להפעיל תח"צ בירושלים, גם באופן חוקי ותראה מה יקרה.
אין מה לעשות. דין ירושלים הוא לא כדין תל אביב ושאר הארץ.
Ccyclist
Well-known member
יש עשרות קווים הפועלים במזרח ירושלים בשבת, 400מ ממאה שערים.
חשבתי אפילו להשתמש בתחנה של קווי ה 23X המשיקה לאזור תיירותי פופולרי במערב העיר כדי לקחת אוטובוס למתחם התחנה, אבל משום שיצא שביקרתי שם בצהרי יום ו' לא חזרתי לשם בשבת אלא עשיתי מוצ"ש במרכז העיר. אציין שאכלתי ארוחת צהריים במסעדה בנחלת שבעה.
יש עשרות קווים הפועלים במזרח ירושלים בשבת, 400מ ממאה שערים.
חשבתי אפילו להשתמש בתחנה של קווי ה 23X המשיקה לאזור תיירותי פופולרי במערב העיר כדי לקחת אוטובוס למתחם התחנה, אבל משום שיצא שביקרתי שם בצהרי יום ו' לא חזרתי לשם בשבת אלא עשיתי מוצ"ש במרכז העיר. אציין שאכלתי ארוחת צהריים במסעדה בנחלת שבעה.
הערבים לא מעניינים את העסקנים החרדים
מעניינת אותם השליטה על צוויון חייו של כלל הציבור היהודי.
דוגמה טובה היא התחנה המרכזית בירושלים. אף אוטובוס לא זז שם אפילו פיפס לפני צאת השבת וכנ"ל כמובן גם בשירות העירוני.
זאת בניגוד להרבה קווים במקומות אחרים בארץ, כולל קווים לירושלים שיוצאים לכיוון ירושלים לפני צאת השבת. קו 947 פועל גם לכיוון חיפה אך מתחיל מצומת אל על כדי לא לחלל את קדושתה של ירושלים.
הערבים לא מעניינים את העסקנים החרדים
מעניינת אותם השליטה על צוויון חייו של כלל הציבור היהודי.
דוגמה טובה היא התחנה המרכזית בירושלים. אף אוטובוס לא זז שם אפילו פיפס לפני צאת השבת וכנ"ל כמובן גם בשירות העירוני.
זאת בניגוד להרבה קווים במקומות אחרים בארץ, כולל קווים לירושלים שיוצאים לכיוון ירושלים לפני צאת השבת. קו 947 פועל גם לכיוון חיפה אך מתחיל מצומת אל על כדי לא לחלל את קדושתה של ירושלים.
אין סיכוי שהחרדים יסכימו לדבר כזה
הן כציבור חלש ומשתמש כבד בתחבורה הציבורית והן מהסיבה שהדבר יאפשר הפעלה בשבת.
ממשלתי או לא ממשלתי זה לא מה שמעניין אותם. מעניין אותם שהחילונים ירגישו את הכוח שלהם ואת הצביון שהם רוצים שיהיה.
הדרך היחידה היא שלטון ללא חרדים. דבר שהוא דווקא מציאותי למדי.
אנחנו כבר לא בימי מפא"י מול חרות ואפילו לא בימי ימין מול שמאל.
במיינסטרים הישראלי כיום יש פחות או יותר הסכמה על רוב הסוגיות המדיניות והבטחוניות. הדבר היחיד שצריך הוא להוריד את האגו.
אולי זה יקרה ביום שאחרי ביבי.
אין סיכוי שהחרדים יסכימו לדבר כזה
הן כציבור חלש ומשתמש כבד בתחבורה הציבורית והן מהסיבה שהדבר יאפשר הפעלה בשבת.
ממשלתי או לא ממשלתי זה לא מה שמעניין אותם. מעניין אותם שהחילונים ירגישו את הכוח שלהם ואת הצביון שהם רוצים שיהיה.
הדרך היחידה היא שלטון ללא חרדים. דבר שהוא דווקא מציאותי למדי.
אנחנו כבר לא בימי מפא"י מול חרות ואפילו לא בימי ימין מול שמאל.
במיינסטרים הישראלי כיום יש פחות או יותר הסכמה על רוב הסוגיות המדיניות והבטחוניות. הדבר היחיד שצריך הוא להוריד את האגו.
אולי זה יקרה ביום שאחרי ביבי.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.