לעלות שלב

[Mist2]

פעם כששאלתי אותך

מה היא העבודה הרוחנית שלך, אמרת שאתה מתבונן במחשבות שלך ולא מאמין להן.
יכול להיות שהניסוח שונה.
מבחנינתי להתבונן במחשבה, כלומר לצאת ממצב הרגיל בו אנו לא מבחינים בכלל במה שמתרחש בצורה מכנית (אוטומטית) זה כבר מאמץ.
לא להאמין למחשבה, כלומר גם לא להזדהות אתה, ולהבין שאתה לא המחשבה הזו, זה הוא מאמץ נוסף...
&nbsp
כמובן שאת המאמצים האלה ניתן לעשות ברמות עומק שונות...

 

[בן טל-שחר]

 

[lightflake]

שלום...

זה נראה כמאמץ בהתחלה.. כשההרגל להאמין לכל מחשבה חזק, אבל באמת זה להפסיק לעשות משהו, לא לעשות משהו, כשאתה מפסיק את ההרגל אתה רואה שהדממה כבר הייתה פה לפניך, כלומר היא הקבוע, אתה (שחשבת שאתה, לא מה שאתה באמת) זה החולף.. כך בכל רגע נתון שתפסיק פעילות\מאמץ\נסיון לשנות משהו... תוכל לראות שכל מה שכאן, עשוי מתודעה, ככל שתבדוק יותר כך תראה את זה יותר, עד שלא ניתן לברוח מזה שהכל עשוי מתודעה, הכל כולל הכל, אי אפשר למצוא דבר אחר רק הצורות משתנות, וגם על זה אין לך שליטה, פחד, כעס, שנאה, רצון לשינוי, תשוקה, התרוממות רוחנית ונפילה לדכאון... צורות שונות ומשתנות ללא הרף, תאמין לסיפור שלהם - ואתה בגיהנום, אל תאמין והן יחלפו וישתנו ואתה נשאר הקבוע שמעבר להם ושבתוכו הם נבראים ונכחדים... איך אומרת זה פשוט ? זה פשוט

אבל רובנו עדיין לא מוכנים לוותר על הדמיונות שעולם המיינד מציע לנו... זה החלק של ההתבגרות שלוקח זמן. ואין הרבה מה לעשות בקשר לזה.

 

[Mist2]

איך אתה מפסיק את ההרגל?

 

[lightflake]

רק להמשיך להשאר כאן עכשיו בלי להתפס לשום דבר שעולה

ואם נתפסתי נתפסתי ואז ברגע שקלטתי את זה אז עוזב וחוזר להיות כאן
לאט לאט ההרגלים להאמין למחשבות מאבדים מכוחם אבל גם זו לא הופכת למטרה, אחרת שוב נתפסנו לרעיון
&nbsp
&nbsp

 

[זה פשוט]

 

[Mist2]

אהה אז אתה עושה מאמצים

להישאר כאן ועכשיו, ומנסה לא להיתפס לשום דבר?!

 

[lightflake]

נראה שחזרנו בלופ אחורה

תודעה לא מתאמצת להיות תודעה
הרי הכל כבר מודע מעצמו לא?
כולל הבלבול והמאמצים והכל
זה לא כבר מודע עכשיו?
&nbsp
השאלה אם אתה מודע בזכות מאמציך? או שאתה רואה שאתה מודע כשאתה משחרר את כל המאמצים?
&nbsp
המודעות לא קיימת מעצמה? עכשיו? אתה יוצר אותה?
&nbsp
בוא נגיד שאתה רואה מולך עץ
האם יש צורך במאמץ כדי לראות את העץ?
מאמץ יגביר את המודעות אליו? או רק יפריע?
&nbsp
נכון שכשאתה רגיל להתאמץ כל החיים אז פתאום להיות ללא מאמץ נראה כמאמץ
והשפוי היחיד בבית משוגעים נראה לכולם כמשוגע

 

[Mist2]

כמובן שאם עיניך עצומות, ולא נפקחות

לא תראה את העץ. כדי לראות אותו עליך ללמוד לפקוח את עיניך, כלומר עליך לעשות מאמצים לפקוח את עיניך ואז לעשות מאמצים להשאיר אותן פקוחות.
אותו הדבר עם התודעה, אם רוצה האדם להיות מודע יותר, עליו לעשות מאמצים.
&nbsp

 

[lightflake]

לא דיברתי על אנלוגיה

ולא אמרתי שהעיניים עצומות

 

[Mist2]

אם העיניים היו פקוחות

לא היינו צריכים לנסות להיות כאן וברגע, כלומר לא היינו צריכים לנסות לפקוח את העיניים.
היינו כל הזמן ברגע, ללא הזדהות, ללא שקרים עצמיים, ללא אגו, ללא שינה.

 

[lightflake]

אוקיי.. כנראה שהגענו לסוף הדיון

 

[Mist2]

וזה למה?

 

[lightflake]

כי הסתיים החוט המקשר בין הודעה להודעה

 

[Mist2]

יש לי רק דבר אחד לומר לגבי החוט

״מה שהמחפש מחפש כבר נמצא אך בלתי נראה ובלתי מושג כי זה טבעו הראשוני....״

 

[בן טל-שחר]

על המאמץ הזה, בין היתר, מיסט דיבר.

אפשר לקרוא לו "חוסר מאמץ" ואפשר לקרוא לו "מאמץ" ואפשר לקרוא לו "עגבניה". השאלה היא: האם זה קורה עכשיו? האם האור הזה עולה, כרגע? האם הוא מתקבל בברכה? או ש"אני" מעדיף רעיון כלשהו על-פניו?

אני יכול להעיד על עצמי, שהמלים "ללא מאמץ", כמו גם המלים "יותר מאמץ!", כמו גם מלים נוספות, עזרו ועוזרות לי מאד ברגעים שונים, להתמסר לפוטנציאל העמוק, לצמוח.

כאשר מלה או שתיים, מעוררות שקט רב, מודעות, ללא מלים, זה טוב. פחות משנה אם המלה שעוררה את השקט המודע היתה "עגבניה" או "מאמץ".

ההבנה, לעולם איננה מילולית.

ארבע המלים שמהוות את השורה הקודמת, הן רק ארבע מלים חסרות משמעות, ככל ארבע מלים אחרות, אלא אם כן הן משקפות ברגע מסויים שבריר של אור, של אנרגיה.

 

[בן טל-שחר]

חכמה תשובתו של ראמנה מהארשי.

משמעותי להבין שהיא מותאמת לאדם השואל, גם אם 1000 שואלים קבלו תשובה זו ממנו. תשובה זו יכולה להתאים, למשל, כאשר השואל הוא מחשבה שטחית חולפת המאמינה שהיא אדם, כפי שסביר להניח שהיו רוב השואלים. גם הגישה שהזכרת, שכל פעולה בכל כיוון איננה נכונה, יש בה הרבה אמת וחוכמה. שאלה משמעותית, כמובן, עשויה להיות מי מפעיל אותה ומי עד לכך. גישה, טובה ככל שתהיה, זקוקה לידיים הנכונות בשבילה. גישה לבדה, בלעדי המפעיל, איננה קיימת/פועלת באמת. אם גישתך עובדת עבורך, זה מצויין. ככל שֶׁעֵרִים יותר, גישות אינן יכולות להשתלט על התודעה, בין אם כאלה ובין אם אחרות. אנחנו חופשיים מכל זה. האדמה פוריה, המים משקים, העצים צומחים.

 

[זה פשוט]

תשובה מצוינת של לייטפלייק

רק אוסיף לגבי "מה שכבר קיים" - זה מה שקורה עכשיו. ועכשיו. ועכשיו. זה כל הסיפור.
אם הייתי יודעת את זה מהתחלה המון היה נחסך ממני. אבל! גם חרטה עולה הרגע הזה.
זה כמו משחק הכי לא מסובך שבנוי כמו משחק המחשב הכי מסובך..

 

[lightflake]

 

[זה פשוט]

זהו, נסעת להודו נהיית חכם?

מה אתה עושה עם התובנות המופלאות האלה? נח במודעות, מקבל הכל ונהנה מכל רגע?
לי יש מורה עכשיו, נכנעתי!
כבר לפני שבאתי אליו היתה הבחנה בין מחשבות למציאות אבל לרוב טבעתי בים של ספקולציות ומושגים ותהיות.
בפגישות איתו (3 סו פאר) הוא גורם לשאלות לנשור עד שהן נזנחו ואז אנו שותקים ונהנים מהרגע - הבריזה, הטבע שמקיף את דירתו, הישיבה על הכסא הנוח.
יש הסתפקות בזה. אבל גם כשהמאמץ שוב מרים ראשו בצורת סימני שאלה, הוא מתקבל בצחוקים כחלק מהרגע. ואז כל דבר הופך מאוד פשוט ומאוד קל.
ושוב ושוב וחוזר חלילה
&nbsp