תגובה למאמר
NLP זה מודלינג וכול המודלים שנוצרו בעזרתו. זה הדרך הכי מדויקת להגדיר NLP לדעתי.
הכול ב- NLP; הנחות היסוד, הטכניקות, המודלים, הגישות, הכול נוצר על ידי מתולוגיה שנקראת מודלינג.
הנושא של כיווני עיניים נקרא "רמזי עיניים" מסיבה מסויימת. אלה רק רמזים עקיפים שהם חלק ממערכת של שיקולים כמו שפת הדיבור ושפת הגוף כדי לנחש מה המערכת המועדפת על בן אדם ספציפי ברגע מסוים. כן, אמרתי "ניחוש". זה מבוסס על ניחוש כי אי אפשר לדעת בוודאות. בכל מקרה, זה נועד כדי לבסס רפאור ולדבר בשפה של המטופל. אם יש בעיה ברפאור, מטפל טוב יודע להתגמש ולשנות את ההתנהגות שלו כדי שתתאים לשפה של המטופל.
בנוגע להצהרה ש- NLP הוא לא טיפול- ההצהרה הזו, למיטב הבנתי, נובעת מגישה מודרנית לכל מה שקשור לבריאות הנפש. גישה לפיה NLP זה לא טיפול כיוון שבבסיס המילה "טיפול" יש הנחה על פיה יש חולה ויש מי שמטפל בו. יוצרי ה- NLP האמינו שיש להתייחס לאדם כנורמאלי ולבעיה מסויימת כיכולת יוצאת דופן שעשויה להיות יעילה במצבים מסויימים אך היא לא מועילה ספציפית לאדם בסיטואציות מסויימות.
זו לא התחמקות מלהגיד שזה טיפול בגלל החוק או משהו כזה. מבחינה חוקית אני יכול להקים קליניקה לטיפול על ידי בהייה בקיר. כל עוד אני לא משקר בנוגע להכשרה שלי זה מותר בחוק (אסור לי לכתוב שאני פסיכולוג קליני אם אני לא). ראה ערך "אורן זריף". מיסטיקן. מטפל בשיטות מיסטיות. מבחינה חוקית מותר לו להגיד שהוא מטפל ושזה טיפול. מבחינה מחקרית אין בסיס מדעי לטיפולים שלו. אין מונופול על המילה "טיפול" כמו המונופול שיש על המילה "היפנוזה".
אני חושב שעדיף להשתמש במילה "טיפול" פשוט בשביל נוחות הלקוחות הפוטנציאליים. אני לא אתחיל להסביר לכל אחד את ההנחה שנ"ל ולכן אני ורבים אחרים משתמשים במילה "טיפול".
אכן מייסדי ה- NLP לא התיימרו ש- NLP יהיה מדע ולכן הוא לא פסאודו מדע. יחד עם זאת, ישנם שני זרמים מרכזיים בפסיכולוגיה שכלי החקירה שעליו הם מבוססים הוא מאוד מאוד דומה למודלינג ולפיתוח של NLP: הראשון הוא הזרם הדינאמי ששיטת החקירה שלו הייתה חקר מקרה בקליניקה. שיטה שבה בנדלר וגרינדר נקטו כל הזמן. הם קודדו מודלים וטיפולים בעזרת המודלינג ואז ניסו אותם בטיפול קליני ועל פי התוצאות או החוסר בתוצאות הם הסיקו את המסקנות ופיתחו את הטכניקות.
הזרם השני הוא הזרם ההומניסטי. אברהם מאסלו רצה לבדוק מה הופך אדם דגול לאדם דגול והוא הלך וראיין אנשים שנחשבו דגולים ועל פי מסקנותיו פיתח את התיאוריות המרכזיות בזרם ההומניסטי (ספציפית הוא פיתח את פירמידת הצרכים ורעיון ההגשמה העצמית).
אז יש לנו שני זרמים מרכזיים בפסיכלוגיה שמבוססים על כלים שמאוד דומים לאופן שבו פותח ה- NLP.
לפני שאני מסיים חשוב לי להדגיש עוד דבר שרוב האנשים לא מבינים לגבי פסיכולוגיה ומחקר פסיכולוגי:
תיאוריות לא קמות ונופלות על בסיס מחקר מדעי וראיות אמפיריות. כשחוקרים לא מקבלים את התוצאות שהם מצפים לקבל הם משנים את המתודולוגיה המחקרית שלהם. אפשר בעזרת מתודולוגיה מחקרית לשלוט בתוצאות המחקר וכך להפריח או לאושש כמעט כל דבר שרוצים. אני רואה את זה קורה בקורס עמדות ושכנוע וזו הערתם הביקורתית של המרצים לגבי המחקר בפסיכולוגיה.
בנוסף, קיומה או אי קיומה של אסכולה בפסיכולוגיה לא תלויה במחקר מדעי. היא תלויה בסביבה החברתית ובמנהיג המדעי. תורת הסטרוקטורליזם הגרמנית לא תפסה בארה"ב כיוון שזה היה בזמן מלחמת העולם (לא זוכר איזו) ובארה"ב הייתה גישה אנטי גרמנית. דוגמא נוספת - תורת הפונקציונליזם לא תפסה בארה"ב בגלל שההוגה שלה לא הקים מוסדות מסודרים של מחקר וכתבי עת.
בנדלר וגרינדר, המנהיגים המדעיים של ה- NLP החליטו שלא להפוך אותו למדע אקדמי מדוייק. סיבותיהם עימם. כל מי שעושה מחקר באקדמיה לגבי NLP הוא בעל אינטרס ברור לסתור את ה- NLP. שילוב של חוסר הבנה ב- NLP ורצון להפריח את ה- NLP מניב הרבה מחקרים מוטים.
לסיום אומר דבר שפחות נעים לי להודות בו- אחת הסיבות שלאקדמיה אינטרס להפריח את ה- NLP היא אולי ההתכסחות האינטקטואלית של ריצ'רד בנדלר במוסד האקדמי. אני לא יודע מה קרה בינו לבין האוניברסיטה (הוא סיים תואר שני), אבל אין לי ספק שההתכסחות הזו לא עשתה טוב ל- NLP ואולי דגדגה טיפה את המוסד האקדמי.
NLP זה מודלינג וכול המודלים שנוצרו בעזרתו. זה הדרך הכי מדויקת להגדיר NLP לדעתי.
הכול ב- NLP; הנחות היסוד, הטכניקות, המודלים, הגישות, הכול נוצר על ידי מתולוגיה שנקראת מודלינג.
הנושא של כיווני עיניים נקרא "רמזי עיניים" מסיבה מסויימת. אלה רק רמזים עקיפים שהם חלק ממערכת של שיקולים כמו שפת הדיבור ושפת הגוף כדי לנחש מה המערכת המועדפת על בן אדם ספציפי ברגע מסוים. כן, אמרתי "ניחוש". זה מבוסס על ניחוש כי אי אפשר לדעת בוודאות. בכל מקרה, זה נועד כדי לבסס רפאור ולדבר בשפה של המטופל. אם יש בעיה ברפאור, מטפל טוב יודע להתגמש ולשנות את ההתנהגות שלו כדי שתתאים לשפה של המטופל.
בנוגע להצהרה ש- NLP הוא לא טיפול- ההצהרה הזו, למיטב הבנתי, נובעת מגישה מודרנית לכל מה שקשור לבריאות הנפש. גישה לפיה NLP זה לא טיפול כיוון שבבסיס המילה "טיפול" יש הנחה על פיה יש חולה ויש מי שמטפל בו. יוצרי ה- NLP האמינו שיש להתייחס לאדם כנורמאלי ולבעיה מסויימת כיכולת יוצאת דופן שעשויה להיות יעילה במצבים מסויימים אך היא לא מועילה ספציפית לאדם בסיטואציות מסויימות.
זו לא התחמקות מלהגיד שזה טיפול בגלל החוק או משהו כזה. מבחינה חוקית אני יכול להקים קליניקה לטיפול על ידי בהייה בקיר. כל עוד אני לא משקר בנוגע להכשרה שלי זה מותר בחוק (אסור לי לכתוב שאני פסיכולוג קליני אם אני לא). ראה ערך "אורן זריף". מיסטיקן. מטפל בשיטות מיסטיות. מבחינה חוקית מותר לו להגיד שהוא מטפל ושזה טיפול. מבחינה מחקרית אין בסיס מדעי לטיפולים שלו. אין מונופול על המילה "טיפול" כמו המונופול שיש על המילה "היפנוזה".
אני חושב שעדיף להשתמש במילה "טיפול" פשוט בשביל נוחות הלקוחות הפוטנציאליים. אני לא אתחיל להסביר לכל אחד את ההנחה שנ"ל ולכן אני ורבים אחרים משתמשים במילה "טיפול".
אכן מייסדי ה- NLP לא התיימרו ש- NLP יהיה מדע ולכן הוא לא פסאודו מדע. יחד עם זאת, ישנם שני זרמים מרכזיים בפסיכולוגיה שכלי החקירה שעליו הם מבוססים הוא מאוד מאוד דומה למודלינג ולפיתוח של NLP: הראשון הוא הזרם הדינאמי ששיטת החקירה שלו הייתה חקר מקרה בקליניקה. שיטה שבה בנדלר וגרינדר נקטו כל הזמן. הם קודדו מודלים וטיפולים בעזרת המודלינג ואז ניסו אותם בטיפול קליני ועל פי התוצאות או החוסר בתוצאות הם הסיקו את המסקנות ופיתחו את הטכניקות.
הזרם השני הוא הזרם ההומניסטי. אברהם מאסלו רצה לבדוק מה הופך אדם דגול לאדם דגול והוא הלך וראיין אנשים שנחשבו דגולים ועל פי מסקנותיו פיתח את התיאוריות המרכזיות בזרם ההומניסטי (ספציפית הוא פיתח את פירמידת הצרכים ורעיון ההגשמה העצמית).
אז יש לנו שני זרמים מרכזיים בפסיכלוגיה שמבוססים על כלים שמאוד דומים לאופן שבו פותח ה- NLP.
לפני שאני מסיים חשוב לי להדגיש עוד דבר שרוב האנשים לא מבינים לגבי פסיכולוגיה ומחקר פסיכולוגי:
תיאוריות לא קמות ונופלות על בסיס מחקר מדעי וראיות אמפיריות. כשחוקרים לא מקבלים את התוצאות שהם מצפים לקבל הם משנים את המתודולוגיה המחקרית שלהם. אפשר בעזרת מתודולוגיה מחקרית לשלוט בתוצאות המחקר וכך להפריח או לאושש כמעט כל דבר שרוצים. אני רואה את זה קורה בקורס עמדות ושכנוע וזו הערתם הביקורתית של המרצים לגבי המחקר בפסיכולוגיה.
בנוסף, קיומה או אי קיומה של אסכולה בפסיכולוגיה לא תלויה במחקר מדעי. היא תלויה בסביבה החברתית ובמנהיג המדעי. תורת הסטרוקטורליזם הגרמנית לא תפסה בארה"ב כיוון שזה היה בזמן מלחמת העולם (לא זוכר איזו) ובארה"ב הייתה גישה אנטי גרמנית. דוגמא נוספת - תורת הפונקציונליזם לא תפסה בארה"ב בגלל שההוגה שלה לא הקים מוסדות מסודרים של מחקר וכתבי עת.
בנדלר וגרינדר, המנהיגים המדעיים של ה- NLP החליטו שלא להפוך אותו למדע אקדמי מדוייק. סיבותיהם עימם. כל מי שעושה מחקר באקדמיה לגבי NLP הוא בעל אינטרס ברור לסתור את ה- NLP. שילוב של חוסר הבנה ב- NLP ורצון להפריח את ה- NLP מניב הרבה מחקרים מוטים.
לסיום אומר דבר שפחות נעים לי להודות בו- אחת הסיבות שלאקדמיה אינטרס להפריח את ה- NLP היא אולי ההתכסחות האינטקטואלית של ריצ'רד בנדלר במוסד האקדמי. אני לא יודע מה קרה בינו לבין האוניברסיטה (הוא סיים תואר שני), אבל אין לי ספק שההתכסחות הזו לא עשתה טוב ל- NLP ואולי דגדגה טיפה את המוסד האקדמי.