לעיונכם

ommerl

New member
תגובה למאמר

NLP זה מודלינג וכול המודלים שנוצרו בעזרתו. זה הדרך הכי מדויקת להגדיר NLP לדעתי.

הכול ב- NLP; הנחות היסוד, הטכניקות, המודלים, הגישות, הכול נוצר על ידי מתולוגיה שנקראת מודלינג.

הנושא של כיווני עיניים נקרא "רמזי עיניים" מסיבה מסויימת. אלה רק רמזים עקיפים שהם חלק ממערכת של שיקולים כמו שפת הדיבור ושפת הגוף כדי לנחש מה המערכת המועדפת על בן אדם ספציפי ברגע מסוים. כן, אמרתי "ניחוש". זה מבוסס על ניחוש כי אי אפשר לדעת בוודאות. בכל מקרה, זה נועד כדי לבסס רפאור ולדבר בשפה של המטופל. אם יש בעיה ברפאור, מטפל טוב יודע להתגמש ולשנות את ההתנהגות שלו כדי שתתאים לשפה של המטופל.

בנוגע להצהרה ש- NLP הוא לא טיפול- ההצהרה הזו, למיטב הבנתי, נובעת מגישה מודרנית לכל מה שקשור לבריאות הנפש. גישה לפיה NLP זה לא טיפול כיוון שבבסיס המילה "טיפול" יש הנחה על פיה יש חולה ויש מי שמטפל בו. יוצרי ה- NLP האמינו שיש להתייחס לאדם כנורמאלי ולבעיה מסויימת כיכולת יוצאת דופן שעשויה להיות יעילה במצבים מסויימים אך היא לא מועילה ספציפית לאדם בסיטואציות מסויימות.

זו לא התחמקות מלהגיד שזה טיפול בגלל החוק או משהו כזה. מבחינה חוקית אני יכול להקים קליניקה לטיפול על ידי בהייה בקיר. כל עוד אני לא משקר בנוגע להכשרה שלי זה מותר בחוק (אסור לי לכתוב שאני פסיכולוג קליני אם אני לא). ראה ערך "אורן זריף". מיסטיקן. מטפל בשיטות מיסטיות. מבחינה חוקית מותר לו להגיד שהוא מטפל ושזה טיפול. מבחינה מחקרית אין בסיס מדעי לטיפולים שלו. אין מונופול על המילה "טיפול" כמו המונופול שיש על המילה "היפנוזה".

אני חושב שעדיף להשתמש במילה "טיפול" פשוט בשביל נוחות הלקוחות הפוטנציאליים. אני לא אתחיל להסביר לכל אחד את ההנחה שנ"ל ולכן אני ורבים אחרים משתמשים במילה "טיפול".

אכן מייסדי ה- NLP לא התיימרו ש- NLP יהיה מדע ולכן הוא לא פסאודו מדע. יחד עם זאת, ישנם שני זרמים מרכזיים בפסיכולוגיה שכלי החקירה שעליו הם מבוססים הוא מאוד מאוד דומה למודלינג ולפיתוח של NLP: הראשון הוא הזרם הדינאמי ששיטת החקירה שלו הייתה חקר מקרה בקליניקה. שיטה שבה בנדלר וגרינדר נקטו כל הזמן. הם קודדו מודלים וטיפולים בעזרת המודלינג ואז ניסו אותם בטיפול קליני ועל פי התוצאות או החוסר בתוצאות הם הסיקו את המסקנות ופיתחו את הטכניקות.

הזרם השני הוא הזרם ההומניסטי. אברהם מאסלו רצה לבדוק מה הופך אדם דגול לאדם דגול והוא הלך וראיין אנשים שנחשבו דגולים ועל פי מסקנותיו פיתח את התיאוריות המרכזיות בזרם ההומניסטי (ספציפית הוא פיתח את פירמידת הצרכים ורעיון ההגשמה העצמית).

אז יש לנו שני זרמים מרכזיים בפסיכלוגיה שמבוססים על כלים שמאוד דומים לאופן שבו פותח ה- NLP.

לפני שאני מסיים חשוב לי להדגיש עוד דבר שרוב האנשים לא מבינים לגבי פסיכולוגיה ומחקר פסיכולוגי:
תיאוריות לא קמות ונופלות על בסיס מחקר מדעי וראיות אמפיריות. כשחוקרים לא מקבלים את התוצאות שהם מצפים לקבל הם משנים את המתודולוגיה המחקרית שלהם. אפשר בעזרת מתודולוגיה מחקרית לשלוט בתוצאות המחקר וכך להפריח או לאושש כמעט כל דבר שרוצים. אני רואה את זה קורה בקורס עמדות ושכנוע וזו הערתם הביקורתית של המרצים לגבי המחקר בפסיכולוגיה.

בנוסף, קיומה או אי קיומה של אסכולה בפסיכולוגיה לא תלויה במחקר מדעי. היא תלויה בסביבה החברתית ובמנהיג המדעי. תורת הסטרוקטורליזם הגרמנית לא תפסה בארה"ב כיוון שזה היה בזמן מלחמת העולם (לא זוכר איזו) ובארה"ב הייתה גישה אנטי גרמנית. דוגמא נוספת - תורת הפונקציונליזם לא תפסה בארה"ב בגלל שההוגה שלה לא הקים מוסדות מסודרים של מחקר וכתבי עת.

בנדלר וגרינדר, המנהיגים המדעיים של ה- NLP החליטו שלא להפוך אותו למדע אקדמי מדוייק. סיבותיהם עימם. כל מי שעושה מחקר באקדמיה לגבי NLP הוא בעל אינטרס ברור לסתור את ה- NLP. שילוב של חוסר הבנה ב- NLP ורצון להפריח את ה- NLP מניב הרבה מחקרים מוטים.

לסיום אומר דבר שפחות נעים לי להודות בו- אחת הסיבות שלאקדמיה אינטרס להפריח את ה- NLP היא אולי ההתכסחות האינטקטואלית של ריצ'רד בנדלר במוסד האקדמי. אני לא יודע מה קרה בינו לבין האוניברסיטה (הוא סיים תואר שני), אבל אין לי ספק שההתכסחות הזו לא עשתה טוב ל- NLP ואולי דגדגה טיפה את המוסד האקדמי.
 
לתשובה כזו יפה ומקיפה

מגיעה גם תגובה מעמיקה


NLP זה מודלינג וכול המודלים שנוצרו בעזרתו. זה הדרך הכי מדויקת להגדיר NLP לדעתי.

אני מסכים עימך מאוד, זוהי המהות הבסיסית ביותר של ה NLP - הדיגום וגישת הסקרנות וחוש ההרפתקנות.

הכול ב- NLP; הנחות היסוד, הטכניקות, המודלים, הגישות, הכול נוצר על ידי מתולוגיה שנקראת מודלינג.
אני לא יודע לגבי הנחות היסוד, לדעתי אותם הם שאלו, למדו, העתיקו מכל מני אנשים גדולים שהם דגמו אותם,
הם לא דגמו את הגישה שלהם (סקרנות וחוש הרפתקנות) אלא דיברו עליה המון,
הם כן דגמו את הסקרנות של מילטון וורג'יניה ועוד כמה..


הנושא של כיווני עיניים נקרא "רמזי עיניים" מסיבה מסויימת. אלה רק רמזים עקיפים שהם חלק ממערכת של שיקולים כמו שפת הדיבור ושפת הגוף כדי לנחש מה המערכת המועדפת על בן אדם ספציפי ברגע מסוים. כן, אמרתי "ניחוש". זה מבוסס על ניחוש כי אי אפשר לדעת בוודאות. בכל מקרה, זה נועד כדי לבסס רפאור ולדבר בשפה של המטופל. אם יש בעיה ברפאור, מטפל טוב יודע להתגמש ולשנות את ההתנהגות שלו כדי שתתאים לשפה של המטופל.
וגם כדי לגלות את האסטרטגיות של האדם שאותו אתה דוגם...

בנוגע להצהרה ש- NLP הוא לא טיפול- ההצהרה הזו, למיטב הבנתי, נובעת מגישה מודרנית לכל מה שקשור לבריאות הנפש. גישה לפיה NLP זה לא טיפול כיוון שבבסיס המילה "טיפול" יש הנחה על פיה יש חולה ויש מי שמטפל בו. יוצרי ה- NLP האמינו שיש להתייחס לאדם כנורמאלי ולבעיה מסויימת כיכולת יוצאת דופן שעשויה להיות יעילה במצבים מסויימים אך היא לא מועילה ספציפית לאדם בסיטואציות מסויימות.

מכיוון שאחת מהנחות הבסיס של בנדלר וגרינדר הייתה שאנשים לא מקולקלים - אז אין צורך לתקן אותם, ולכן ה NLP איננה שיטת טיפול או ריפוי,
למרות שהמון אנשים לומדים אותה ככזו.
ה NLP זו שיטה של חקר המבנה של החוויה הסובייקטיבית - בנדלר, גרינדר וגם אחרים מתייחסים אל ה NLP כאל "מטא-מודליטי" כלומר שיטה של שיטות. וככזו אפשר לכוון אותה לכל נושא ולכל תחום. יהיו כאלו שיקחו אותה לטיפול (כדי לשפר את מיומנויות הטיפול שלהם) ויהיו כאלו שיקחו אותה לניהול (על מנת לשפר את מיומנויות הניהול שלהם).
בכל מקרה, גם בנוגע לטכניקות ספציפיות כמו ה Fast Phobia Cure - הגישה אומרת, שאנו לא "מרפאים" את הפוביה, אלא מלמדים את האדם כיצד להשתמש בשכל שלו בצורה אפקטיבית - ואכן כאשר מנחה NLP מלמד מישהו את ה FFC, הלקוח יכול להשתמש בטכניקה הזו ללמוד להגיב מחדש לכל הפוביות שלו - בעצמו. ולא צריך את המנחה בשביל זה אח"כ.

זו לא התחמקות מלהגיד שזה טיפול בגלל החוק או משהו כזה. מבחינה חוקית אני יכול להקים קליניקה לטיפול על ידי בהייה בקיר. כל עוד אני לא משקר בנוגע להכשרה שלי זה מותר בחוק (אסור לי לכתוב שאני פסיכולוג קליני אם אני לא). ראה ערך "אורן זריף". מיסטיקן. מטפל בשיטות מיסטיות. מבחינה חוקית מותר לו להגיד שהוא מטפל ושזה טיפול. מבחינה מחקרית אין בסיס מדעי לטיפולים שלו. אין מונופול על המילה "טיפול" כמו המונופול שיש על המילה "היפנוזה". - מדוייק, כנ"ל דרך אגב, גם למילה פסיכו-תראפיה. עדיין אין חוק בארץ בנוגע למילה הזו גם.

אני חושב שעדיף להשתמש במילה "טיפול" פשוט בשביל נוחות הלקוחות הפוטנציאליים. אני לא אתחיל להסביר לכל אחד את ההנחה שנ"ל ולכן אני ורבים אחרים משתמשים במילה "טיפול".
אני דווקה נמנע עד כמה שאני יכול משימוש במילה הזו, אני מעדיף להסביר ללקוח מראש מה זה אומר "הנחיה פרטנית".
כך זה מאפשר לי גם לייצר את הסט-אפ המתאים לעבודת הלמידה והשינוי אח"כ. כולל לקיחת אחריות על הלמידה והשינוי של הלקוח עצמו.

אכן מייסדי ה- NLP לא התיימרו ש- NLP יהיה מדע ולכן הוא לא פסאודו מדע.
בקורס שלי ב 97 בנדלר אמר מספר פעמים שהוא לא המציא מדע - אלא מדע בדיוני. ושהוא צריך מספיק אנשים שיאמינו להזיות שלו על מנת שההזיות יהפכו להיות אמיתיות ולא יקחו אותו לבית משוגעים. (כמובן הכל תוך כדי שהוא מריץ דאחקות ויורד על הפסיכולוגים, פסיכותראפיסטים ופסיכיאטרים למיניהם.


יחד עם זאת, ישנם שני זרמים מרכזיים בפסיכולוגיה שכלי החקירה שעליו הם מבוססים הוא מאוד מאוד דומה למודלינג ולפיתוח של NLP: הראשון הוא הזרם הדינאמי ששיטת החקירה שלו הייתה חקר מקרה בקליניקה. שיטה שבה בנדלר וגרינדר נקטו כל הזמן. הם קודדו מודלים וטיפולים בעזרת המודלינג ואז ניסו אותם בטיפול קליני ועל פי התוצאות או החוסר בתוצאות הם הסיקו את המסקנות ופיתחו את הטכניקות.

הזרם השני הוא הזרם ההומניסטי. אברהם מאסלו רצה לבדוק מה הופך אדם דגול לאדם דגול והוא הלך וראיין אנשים שנחשבו דגולים ועל פי מסקנותיו פיתח את התיאוריות המרכזיות בזרם ההומניסטי (ספציפית הוא פיתח את פירמידת הצרכים ורעיון ההגשמה העצמית).

אז יש לנו שני זרמים מרכזיים בפסיכלוגיה שמבוססים על כלים שמאוד דומים לאופן שבו פותח ה- NLP.


מרתק,
האם יש מחקרים על כל הפיתוחים ופיתוחי הפיתוחים הללו?


לפני שאני מסיים חשוב לי להדגיש עוד דבר שרוב האנשים לא מבינים לגבי פסיכולוגיה ומחקר פסיכולוגי:
תיאוריות לא קמות ונופלות על בסיס מחקר מדעי וראיות אמפיריות. כשחוקרים לא מקבלים את התוצאות שהם מצפים לקבל הם משנים את המתודולוגיה המחקרית שלהם. אפשר בעזרת מתודולוגיה מחקרית לשלוט בתוצאות המחקר וכך להפריח או לאושש כמעט כל דבר שרוצים. אני רואה את זה קורה בקורס עמדות ושכנוע וזו הערתם הביקורתית של המרצים לגבי המחקר בפסיכולוגיה.


אם כך כל ה"תיקופים המדעיים" שהביא גלעד במאמרו, לא ממש רלוונטים - לא כך?

בנוסף, קיומה או אי קיומה של אסכולה בפסיכולוגיה לא תלויה במחקר מדעי. היא תלויה בסביבה החברתית ובמנהיג המדעי. תורת הסטרוקטורליזם הגרמנית לא תפסה בארה"ב כיוון שזה היה בזמן מלחמת העולם (לא זוכר איזו) ובארה"ב הייתה גישה אנטי גרמנית. דוגמא נוספת - תורת הפונקציונליזם לא תפסה בארה"ב בגלל שההוגה שלה לא הקים מוסדות מסודרים של מחקר וכתבי עת.

אני אוהב איך שאתה "מדבר מלוכלך" (-: LOL , אתה תותח על.

בנדלר וגרינדר, המנהיגים המדעיים של ה- NLP החליטו שלא להפוך אותו למדע אקדמי מדוייק. סיבותיהם עימם. כל מי שעושה מחקר באקדמיה לגבי NLP הוא בעל אינטרס ברור לסתור את ה- NLP. שילוב של חוסר הבנה ב- NLP ורצון להפריח את ה- NLP מניב הרבה מחקרים מוטים.

שמעת על http://www.nlpiash.org/
זהו גוף אשר שם לו למטרה לחקור (מדעית) את נושאי ה NLP השונים, במיוחד עבור ה EggHeads (פרשנות שלי אחרי הפסיק)

לסיום אומר דבר שפחות נעים לי להודות בו- אחת הסיבות שלאקדמיה אינטרס להפריח את ה- NLP היא אולי ההתכסחות האינטקטואלית של ריצ'רד בנדלר במוסד האקדמי. אני לא יודע מה קרה בינו לבין האוניברסיטה (הוא סיים תואר שני), אבל אין לי ספק שההתכסחות הזו לא עשתה טוב ל- NLP ואולי דגדגה טיפה את המוסד האקדמי.

עזוב האקדמיה מול בנדלר.
כמעט כל זרם בפסיכולוגיה, מתנגח ומנסה להפריח את הזרמים האחרים, אם הבנתי נכון, בפסיכולוגיה יש גם ויכוח גדול בין החוקרים לבין הפסיכולוגים הקלינים (?)

קדימה הצלוח'ס וכל הכבוד על התגובה המושקעת,
נהנתי מאוד לקרוא.
מיקי
 

ommerl

New member
תשובות..

"מרתק,
האם יש מחקרים על כל הפיתוחים ופיתוחי הפיתוחים הללו?"

-אתה יודע מה? אולי הדבר הכי אבסורדי הוא שלא. ה"מודלינג" של מאסלו לא קיבל תמיכה מדעית מספקת וכך גם כל התיאוריה הפסיכודינמית של פרויד. זה לא הפריע לאף אחד מהם להקים אסכולה בפסיכולוגיה. זה לא הפריע לאדמיה להכשיר מטפלים בשיטה הפסיכודינמית. זה לא שזה לא בסדר, פשוט אלה פני הדברים בניגוד להנחה שיש בסיס מדעי לכל זה ושאפשר לסמוך על כל פסיכולוג שהוא יודע מה הוא עושה כי זה מבוסס על מדע. זה לא.

"אם כך כל ה"תיקופים המדעיים" שהביא גלעד במאמרו, לא ממש רלוונטים - לא כך?"

-נכון. גם אם יוכיחו היום שמשהו X ב- NLP לא נכון מבחינה מדעית, מחר יבוא חוקר אחר ויוכיח אחרת ואז יבוא שלישי ויוכיח שוב אחרת וכו וכו וכו.

"עזוב האקדמיה מול בנדלר.
כמעט כל זרם בפסיכולוגיה, מתנגח ומנסה להפריח את הזרמים האחרים, אם הבנתי נכון, בפסיכולוגיה יש גם ויכוח גדול בין החוקרים לבין הפסיכולוגים הקלינים (?)"

-אין אסכולה בפסיכולוגיה שלא קמה כדי להתנגח באסכולות שהיו לפני... איך ייתכן שיש כל כך הרבה אסכולות בפסיכולוגיה? התשובה היא שאין פרדיגמה אחת בפסיכולוגיה. אם אחת הגישות הייתה נכונה מבחינה מדעית היא הייתה הופכת לפרדיגמה ולא היו יותר אסכולות. אבל הפסיכולוגיה לא מצאה את האמת, אין פרדיגמה, יש אסכולות שכל אחת מנוגדת לאחרת.

פסיכולוגיה אינה מדע מדויק והטיפול הפסיכולוגי, מכל ענפי הפסיכולוגיה הוא הרחוק ביותר מלהיות מדע. לכן, אין שום בעיה עם זה שאין תמיכה מחקרית ל- NLP. זה אפילו יכול לשמח אותי. להשאיר את ה- NLP מסתורי קצת


לא הכרתי את הקישור ששמת. מעניין. תודה.
 

guziel

New member
תגובה נוספת למאמר

קודם כל שאפו גלעד על הבדיקה...

ובנוסף לזה אני לא יכול להסתיר את האי נוחות שלי במהלך הקריאה שלה....

זה בסדר לטעון שלא נוח לך אם אמירה מהסוג - "כבוני מודלים, אנחנו לא מתעניינים בשאלה האם מה שאנחנו מציעים לך נכון או לא, מדויק או לא או אם ניתן להוכיח באופן נוירולוגי שמדובר ביצוג מדויק וממשי של העולם האמיתי. כל מה שמעניין אותנו זה שזה עובד"

בתור אחד שדוגל בחשיבה חדה , אני מציע לך להסתכל על תחום הניהול באקדמיה.. גם בתחום זה הדיציפלינות העיקריות הן "מה שעובד" וגם שם חלק מתורות הניהול הגיעו "מהשטח" ואח"כ קיבלו את הגושפנקא האקדמית... ואם כבר מדברים על תחום הניהול באקדמיה אני מציע לך להתבונן על תחום המימון האמפירי באקדמיה ועל הבעייתיות שבה נתקלים החוקרים (מעבר לdata snooping) כאשר הם באים לחקור ולתת ממצאים אמפירים על תופעות בשוק ההון, ולמה? כי מדובר על מערכת מאוד מורכבת התלוייה בגורמים רבים (ונחש מה? הגורם האנושי הוא פאקטור רציני שם)... אז אם שם החוקרים נתקלים בבעייתיות , אין ספק שגם בלתת הוכחות סטטיסטיות על נכונות הנחה כזאת או אחרת של הנלפ תהייה בעייה לא ככה?
 

ommerl

New member
יש שתי גישות במדע לגבי זה:

יש את גישת הידע הטהור לפיה המדע צריך לחקור כדי לחקור. לחקור כדי לדעת את האמת. זו נקראת גישת Purity.

גישה שנייה היא שמטרת הידע המופק המדע היא שהידע יהיה מעשי. כלומר שלא חשובה האמת לאמיתה אלא חשוב לייצר מודלים שיש להם פונקציה, שימוש. זו גישת Utility.

הפסיכלוגיה הייתה במשך מאות שנים פילוספית לגמריי והתעסקה בשאלות גוף ונפש וטבע האדם. לפני מאשה שנה הוקם זרם בפסיכלוגיה שדגל בגישת purity שלא החזיק מעמד היום ואחריו קם זרם שדגל בגישת utility.

נכון להיום, הפסיכולוגיה בעיניי הפסיכלוגים היא מדע שימושי ופרגמטי- utility ולכן האמרה שלכותב לא נוח איתה היא דווקא לגיטימית ומשקפת גישה לגיטימית לחלוטין במדע המרכזי.
 
המילה ניסוי

היא מעולם האמפיריציזם ויצירת ידע באמצעות השיטה המדעית. בין מה שיוסי קדמי עשה והשיטה המדעית יש מרחק רב מאד, עד כדי כך שהמילה "ניסוי" לא באמת חלה עליו.

ועכשיו, מה הקשר למה שעומר כתב?

-- אריק
 
למעלה