לעידן איילון.. ( וחובבי הזלין )

[אלי אליאס]

לעידן איילון.. ( וחובבי הזלין )

איזה מוותר על הזמנה לטוס איתך בזלין , איזה נעליים.. איך אפשר לוותר על הזמנה לטוס בזלין?? שיעקצץ ויגרד.. אמצא כבר איזשהו פתרון נגד זה

להכין עצמי למצדה? צ'טער שאין לי עוד תמונות מהמטוס הזה. פעם הבאה אקדיש לו יתר שימת לב ( שהוא בהחלט ראוי לה )

 

[אלי אליאס]

איזה פרצוף..

 

[אלי אליאס]

שיהיה שבוע טוב לכולם

טיסות מהנות,בטוחות,ומעניינות. אל תאכלו אחד ת'שני.. א. זה לא כשר. ב. נסו ללכת על ורד.. התכוונתי ל ורד הצלע! ( או סיטבון ) ויין אדום..

 

[אלי אליאס]

טיבון.. ( סיטבון לא נבחר בעצם../images/Emo8.gif

 

[hezib]

אלי, בשבילך

האח הגדול של CYE.... (תמונה מלפני חודש)

 

[עידן איילון]

אתה יודע מה?

סגרנו על מצדה. יש לי תחושה שבזלין העקצוץ יהיה יותר חמור ממה שהרגשת עד עכשיו, אז אל תגיד שלא הזהרתי אותך.

אגב, ניצן ציין שאתה צלם הבית שלו. אני מקווה שזה בסדר מבחינתו שאתה טס עם אחרים.

 

[אלי אליאס]

אתה יודע מה ..נמתין לאישור ניצן .

אפרופו " צלם הבית ".. זו אולי שוב ההזדמנות שלי להודות לניצן. ניצן אלישיב, עבורי איש יקר שבדרכו שלו החזיר אותי ( מבלי ידיעתו ) כ 2 עשורים אחורה.. לשנות ה 80. .הייתי נער פוחז ושובב, שהתגייס,ומצא עצמו משרת בדרום הארץ בבסיס חיל אוויר שכבר לא קיים.. רק אז החל העיקצוץ הזה לעקצץ אצלי. לא לפני זה. חייל פשוט היתי,בוהה במטוסים הממריאים,ונוחתים, ומקנא. מקנא בשקט.. "מגיע לי " חשבתי אז.. הניצנים היחידים שעניינו אותי אז היו.. ניצני הדדיים המתפתחים של בנות שכונתי העירונית.. , כלום מעבר לזה לא היה מעניין אז.. ניצן אלישיב.. - ניצן לי השיב - .. השיב חלום נעורים

במקום ללמוד, ולסלול לעצמי את העתיד.. התעסקתי עם בנות השכונה המתפתחות.. החבר'ה הללו ידעו מה הם רוצים.. חכמים היו ממני. ידעו לשלב פלז'ר.. ניצני דדיים.. וגם לימודים.. .. חלקם הצליחו.. והנה הם קורעים לי את עור התוף בהמראות.. לשמיים ת'צורה.. ו.. לבנות החן המשרתות בכנף.. גם.. מצאתי לי " מקום סודי " סמוך למגדל המשני של אותם ימים.. מקום בודד ומרוחק. שעות על גבי שעות ביליתי שם, אני והעקרבים הצהובים,ואפילו כמה צבועים היו אורחיי במדבר האהוב.. אי שם ליד המגדל המשני.. מביט בסקייהוקים הצווחניים הנוסקים אל על , מאויישים בפרחי טייס שסיימו את הקורס היוקרתי, מביט בכפירים השואגים, המאויישים בחבר'ה " מנוסים יותר".. ומקנא.. כה אהבתי לשהות ליד המסלולים, עד שהתנדבתי לאסוף את המצנחים המופלצים בגאווה לאחר הנחיתה אל המסלול.. את נחמתי מצאתי בצב"ה.. עם בנות החן שדאגו לקפל את המצנחים,ולקפל את קנאתי המוסתרת ולטמון אותה עמוק בין חמוקיהן החמימים לא פחות ממבערי המטוסים.. באחד מלילות הקיץ, בעודי מביט בהנאה בשובלי המבערים של המטוסים הממריאים, נהנה מהרעש המפלח את האוויר לא פחות מהנאה משמיעת קונצרט משובח המנוצח ביד בוטחת ורמה, נרדמתי מבלי משים. יד עלומה ובטוחה טילטלה את כתפי. פקחתי עיניים וראיתי את המצנחים שהוקאו אל המסלול מוארים בלבן חלומי של הירח.. חשבתי שאני חולם. טלטול נוסף הבהיר לי שאני לא. "חייל תתעורר ".. קול מציאותי הבהיר לי שאינני חולם. " הקול ".. היה טייס שהבחין במקום מחבואי בזמן נחיתתו.והחליט לברר את העניין, מבלי לעשות עניין.. פשוט נכנס לרנו 4.. והגיע לבדוק אישית מי אני.. "הקול " ואני התידדנו, והפכנו חברים. אני חייל סדיר פשוט, ו"הקול ".. קצין,טייס,וסגן מפקד טייסת תעופה של אותם ימים. " הקול " צרף אותי לטיסות בכל הזדמנות שהתאפשרה, החבר'ה בטייסת קלה ידעו אז.. "לא ימריא מטוס צפונה מבלי לנסות ולצרף אותי "... הזמירים המריאו, וקולי הפך כקול הזמיר צייצני ומאושר.. "הקול" ניסה לשכנע אותי לשנות כיוון.. ולהגיע לקורס טייס.. " הקול " היה הוכחה שלעולם לא מאוחר.. הוא עצמו הגיע " מהירוקים " ויתר על דרגות הקצונה, והתחיל מאפס.. כמו כולם.. "הקול " כמעט והצליח לשכנע אותי שאני יכול, מסוגל, וראוי. רק ש.. לפתע.. בבום אכזרי. הקול נדם. "הקול " היה יוני הכהן. זכרונו לברכה,יוני השוכב לצד אביו, בבית העלמין של בית אלפא. יום לפני חתונתו נדם קולו. יהי זכרו ברוך. מאז.. שערי האפיר,שיניי נשרו,קמטי שיני הזמן מתרבים והולכים..הנחתי לחלום.. הלכתי להסתובב בסמטאות החיים.. הפנמתי את החלום. ובמשך כל השנים המשכתי להביט השמיימה, מתעקצץ.. ומפנים. אך למרפי ממציא החוקים הידוע.. חוקים משלו.. כל אימת שאני חושב על לממש את החלום.. מרפי שולף לי חוק מספרו עב הכרס.. ובחיוך זדוני שולח אותי לעוד כמה שנים של .. שב בשקט. אז אני יושב בשקט..כי מי יכול על מרפי? כשנתיים לערך אני קורא בשקיקה בפורום הנהדר הזה, טועם וירטואלית את הטעם הנעלם. שוטטתי מדי פעם בשדות.. התלבטתי.. אז"מ.. GA .. מרפי החליט עבורי שעלי לרדת מזה ( לפחות בשלב זה של חיי ) והנה התחלתי כך פתאום לצלם..תחביב חדש נפל עלי.. העלתי תמונות הנה.. וניצן ניצן אלישיב הזמין אותי לטוס עמו. חלפו 2 עשורים מאז טסתי במטוס קל . וניצן ע"י הזמנתו ומבלי שידע זאת.. השיב לחלל שחור החבוי עמוק בתוכי, חיוך קל. אז.. תודה לניצן. תודה לכל האנשים הנחמדים שהכרתי בזמן הקצר שהעזתי לפעמים לפצות פה ולצייץ בפורום הזה..שגם הם הזמינו אותי לטוס עמם. לכבוד הוא לי. ואם התמונות שאני מצלם נעימות למראה, על זה אומר אשרני. איך שהגלגל מסתובב בחיים.. לא יאומן.. אז.. לניצן שמורה הזכות, זכות ראשונים. כי ניצן בלי הרבה דיבורים. פשוט אותי הזמין. והוציא אותי מהתרדמת. ( מבלי שידע זאת) הנה כתבתי את אשר על ליבי. עכשיו הוא יודע.

כל טוב.

 

[ארזS]

מתברר שאתה לא רק צלם מדופלם

אתה גם סופר מעולה ! היזהר לך יזהר נוי !!! אלי אליאס נושף בעורפך

 

[אמיר72]

WOW ... ריגשת אותי.

 

[yagel©]

אליאס,ברשותך ארחיב על ה"קול"

יוני שאביו ואחיו שרתו כטייסים בח"א לא זומן לקורס טייס עקב בעיה בריאותית. התגייס לשריון ונלחם כמ"פ טנקים במלחמת יום כיפור. זכה לעיטור גבורה על חלקו בקרבות הבלימה. לאחר המלחמה בהיותו בדרגת סרן התגייס לקורס טייס וסיים כטייס במגמת קרב,שרת כטייס שחק וכפיר בחה"א. ב 1980 התרסק עם מטוסו ונקבר ליד אביו אברהם הכהן בבית אלפא.

 

[אמיר72]

ויש עוד אח טייס

אבנר הכהן היה טייס מסוקי בל 205. במלחמת יום הכיפורים הוא הטיס מסוק שנפגע קשה בחילוץ. טייס המשנה נהרג, כמעט כל אנשי הצוות האחרים נפצעו, והוא הצליח בקושי רב להנחית את המסוק נחיתת ריסוק ואז נאסף עם הצוות ע"י יסעור שפינה אותם לבית החולים. אפשר לקרוא את סיפור המעשה ב"חליפת לחץ" או לראות אותו בסרט "כיפור" של עמוס גיתאי.

 

[ytell]

יפה מאוד

 

[eli eagle]

../images/Emo7.gif../images/Emo23.gifתחי האופטימיות ולעולם לא

מאוחר מדי. עדיף מאוחר מאשר אף-פעם-לא. ולאחר צפייה ארוכה, טעם הכיבוש מתוק יותר. אז בהצלחה ומתי נשמע שהתחלת

 

[דוד איזנברג]

אני כל כך מבין אותך

סיפורך מרגש ותחושותיך מאד מוכרות לי. שרתתי בח"א קרוב ל-10 שנים, וכל הזמן ליבי היה חצוי, בין היותי איש מקצוע בתחום ההנדסי-טכני לבין פוטניצאל הטייס, שלא מומש. דוד

 

[nadaveiron]

גם מצלם וגם כותב! ../images/Emo45.gif

 

[אלי אליאס]

אם כבר בהוקרה לניצן

אז מן הראוי שתהיה תמונה..

 

[יזהר נוי]

אדיר ומרגש.

ידעתי שמאחורי הצילומים שלך מסתתרת נשמה אמיתית והנה היא נחשפה. אשרי ניצן שזכה לחשפה. למען הסדר צריך לציין שאברהם הכהן, האבא של יוני, נהרג כטייס ניסוי בתאונת מטוס הערבה שנכנס לפרפור (סרט שהופק לאירוע באמתחתי) ובאופן עקיף אחראי לזה שיש לי רישיון טייס, אבל זה כבר סיפור אחר. יישר כוח. נפעמתי.

 

[דובי לבנון]

על מטוסו הפרטי של אברהם הכהן

לאברהם הכהן, אבא של יוני, היה מטוס פרטי דו מושבי - ססנה 150 משנת תרפ"פו, ושמה בישראל 4X-ALZ. מטוס זה מצא את דרכו אל מועדון הטייס של עובדי התע"א שם הופעל להדרכה. אני טסתי המון על מטוס ספציפי זה בשנים 1980-81 במסגרת הוצאת רשיוני. הוא היה פשוט נפלא להטסה, למרות מנועו החלש ומערכותיו הישנות (למשל המתנע לא היה במפתח, אלא ידית שמשכה כבל פלדה) המטוס הזה נמכר יותר מאוחר למנחמי במגידו. מנחמי מכר אותו לפני כמה שנים לקפריסין שם כנראה הוא טס עד היום???

 

[yonieinav]

דברים שנוכל רק לחלום עליהם היום

אברהם הכהן ז"ל היה חבר קיבוץ בית אלפא עד יום מותו בתאונה אוירית עם הערבה. את הדרך מהתעשיה האוירית בש"ת לוד,לקיבוץ היה אברהם עושה, יום יום,בטיסה.בתחילת בשנות השישים המוקדמות בפייפר ואח"כ עם הצסנה 150.הוא נהג לנחות בשדה שלף סמוך לקיבוץ,היה קושר המטוס והולך לביתו. בבוקר היה ממריא ,או משדה השלף או,בעיקר בחורף, מכביש בית שאן בית אלפא ,באחד מהקטעים הישרים של הכביש.נתיב הטיסה היה קו ישר בית אלפא נתב"ג ללא מרשה בכלל.בקיצור,ווי אפ אר בארץ ישראל,ומנחת פרטי ליד הבית,מה עוד צריך??

 

[xb70]

התרגשתי גם אני.