לעזוב את הארץ

[disapointed]

לעזוב את הארץ

החלטתי שאני רוצה לעזוב את הארץ.נמאס לי מהכל.ניסיתי,באמת שניסיתי להחזיק מעמד אבל די לא יכול לסבול יותר את מה שקורה פה. יש עוד אנשים שמרגישים כמוני? איך אני יכול להסתדר בארה"ב אם אין לי אזרחות אמריקאית?האם יש שם אנשים שיכולים לעזור לי להגר? ואם לא ארה"ב אז באיזה מדינה יותר קל להסתדר? אני יודע שהשאלה נשמעת מטופשת אבל חוץ מטיול לתאילנד לא הייתי ממש בחו"ל. האם יש אפשרות פשוט לבקש להגר ולקבל אישור עבודה? דבר אחרון-האם זה שיש לי רגשי אשם על התחושות שלי כלפי המדינה והרצון לעזוב זה טבעי? תודה וסליחה על בלבול המוח, מאוכזב

 

[ליילה]

שלום למאוכזב

קודם כל ברוך הבא לפורום שלנו. יש פה הרבה אנשים במצב שלך, למען האמת לדעתי יש יותר אנשים שרוצים לעזוב מאשר אנשים שכבר חיים בחו"ל

ולמרות שהפורום מיועד לאנשים שחיים בחו"ל, אתה מוזמן להצטרף. אפשר להסתדר בארה"ב בלי אזרחות אמריקאית, ויש הרבה דרכים לעשות את זה, למשל, בתור סטודנט - להרשם ללימודים פה ולהיות סטודנט פה או למשל לקבל ספונסרשיפ, שזה אומר למצוא עבודה עוד מהארץ, ואם באמת תתקבל , המעסיק יסדר לך אישור שהיה ועבודה אצלו (בשביל זה צריך שיהיה לך מקצוע, עדיף מקצוע מבוקש בארה"ב, או התמחות מיוחדת) יש עוד דרכים, לגבי מדינות אחרות, אני בטוחה שיש פה אנשים שיוכלו לענות לך על זה יותר טוב ממני, כי אני לא מתמצאת במדינות אחרות, אבל יש לנו את פורום עוברים לארה"ב כאן בתפוז, ותוכל ללכת לשם וקבל תשובות יותר מקצועיות לגבי הגירה. לגבי התחושות, שזה יותר הנושא שלי ....

, מה לעשות אני לא ממש מומחית להגירה.... רגשי אשם הם הדבר הכי טבעי בעולם. אתה עוזב בית, אתה עוזב חברים ומשפחה, ואתה בעיקר עוזב מדינה שמטפחת את הפטריוטיות בה מגיל צעיר. אני חושבת שחוץ מארה"ב, זו המדינה הכי פטריוטית שיש, שגורמת לך להזדהות איתה ברמה של מחוייבות משפחתית. אבל מה לעשות, לפעמים לא טוב גם בבית, ולמרות רגשות המחוייבות והאשמה, החיים שלנו יותר חשובים מכל דבר אחר, כי חיים רק פעם אחת. ותמיד אתה צריך לזכור, שגם אם תעשה את הצעד, ישראל לעולם תשאר הבית שלך. תמיד אפשר לבוא, לבקר, להיות, ואפילו לחזור אם לא טוב. קשה להודות שהבית שלנו שאנחנו אוהבים לא מתאים לנו, אבל לפעמים אין ברירה...