לעוף.. חומר למחשבה

[לא סתם אחד]

לעוף.. חומר למחשבה ../images/Emo8.gif

יש לי שאלה.. למה כולם רוצים לעוף? אני למשל.. מאז שאני קטן אבל ממש קטן אני חולם רק על זה.. ובעצם מפה הכל התפתח אצלי.. הגעתי למסקנות בקשר לתת מודע.. ועכשיו אני יודע שב"חלום" יש הרבה קשר ל"מציאות".. יכול להיות שככל שאתה מתרגל לרעיון מסוים כגון: לעוף, התת מודע שלך מתרגל אליו ומנסה לממש אותו בשבילך? וככה בסופו של דבר יהיה אפשרי לממש "חלומות" ב"מציאות"?? חומר למחשבה..

 

[IVP]

לא יודע

אבל בחלומות רגילים גם עפתי. אני זוכר שפשוט קפצתי ולא יכולתי לנחות בחזרה: פשוט ריחפתי באוויר, ו"נחתתי" על גבעה שהפריעה בתעופה. אבל למה כולם רוצים לעוף: לא יודע. אולי כי אי אפשר לעוף במציאות...

 

[Queen of light]

זה עניין פסיכולוגי(בגרוש../images/Emo8.gif)

התשובה מיועדת בעיקר עבורי (ולכל מי שעוד מתעניין), ומי שלא מעניין אותו מוזמן בבקשה לא לקרוא, אני לא אכעס..

מאז ומתמיד רצו בני האדם בכל העולם לעוף. ניסינו את כל השיטות האפשריות... רצינו לעוף כמו ציפורים, אבל בערך בסביבות 1500 הוכיח מדען איטלקי שזה בלתי אפשרי, כי אנחנו כבדים מידי... אחר כך המציאו את הכדור פורח, אבל זה לא היה הכי יעיל בעולם... אחר כך החלה "מתקפת הדאונים!" כל אדיוט ניסה להמציא איזה כלי טייס מפגר עם כנפיים... כמה אנשים באמת הצליחו: הראשון, לילנטל, מת בהתרסקות דאונו... כמה חבל! הדאון השני ניקרא "העטלף" והומצא בידי פיצ´לר אחד... גם הוא מת בהתרסקות...מסכן... אחר כך באו האחים רייט, ופיתחו את הדאון הדו-כנפי הראשון... (הם לא מתו!) ומאז, התעופה לא מפסיקה להתפתח, וכל הזמן יוצאים דגמים חדשים של מטוסי מלחמה, נוסעים וכדומה... אך ההתפתחות האמיתית של התעופה הגיע בשנות ה-60, במרוץ לחלל. אז באמת עפנו! החוצה! מחוץ לכדור הארץ! המין האנושי הוא מין סקרן, שרוצה להתפתח כל הזמן: תמיד רצינו לבדוק מה יש מעבר לשמיים! מה הם הכוכבים האלה? ומה זה שמש? תעופה היא חופש. כולם רוצים להיות חופשיים (אבל ממה אלוהים, ממה???). רצינו לברוח, לטייל בעולם... רצינו לקצר את זמני הניידות שלנו: להגיע הכי מהר ממקום למקום(חלק מהתחרותיות שטבועה באדם). רצינו לחקות את הציפורים. רצינו להגיע לשמיים: לדבר עם אלוהים, לקפוץ לביקור בגן עדן, להגיד שלום לגבריאל... רצינו לשלוט במזג האויר... ורצינו תמיד לעשות מה שבלתי אפשרי או קשה מאוד... ורצינו... ורצינו... תמיד רצינו! אני חושבת שכל זה עובר בגנים של האדם, למרות שכבר עפנו... לא נגיע לסיפוק עד שנעוף כמו ציפורים! זה ייקח עוד קצת זמן, אז כל מה שנישאר לעשות בנתיים זה לחלום! תחלמו! לילה טוב! *אלה היו שישים שניות על הסטוריית התעופה של האדם.* אוהבת מאוד את כולם, אוריה