לעולם או מעולם...

[דון ואןרוד]

לעולם או מעולם...

האם ניתן לומר..

"היא הסתלקה ממנו ולעולם לא חזרה יותר."

או

"היא הסתלקה ממנו ומעולם לא חזרה יותר".

 

[trilliane]

שתי האפשרויות לא נשמעות לי מוצלחות.

לעולם מתאים לעתיד (ואולי היא עוד תשוב אליו?) ומעולם מתאים לעבר. "מעולם לא עישנתי" או "לעולם לא אעשן" אבל כל אפשרות אחרת היא מיש-מש לא אלגנטי לטעמי.

הניסוח המתאים למשפט שלך הוא, בעיניי, "היא הסתלקה ממנו ולעולם לא חזרה עוד".

 

[איתי שלר]

אני מניח שהתכוונת לכתוב "ומעולם לא חזרה עוד"

 

[trilliane]

למעשה התכוונתי למחוק משם את לעולם...

אבל העתקתי את המשפט ואז פישלתי בעריכה.

 

[איתי שלר]

אכן. באמת עדיף למחוק את "מעולם" או את "עוד"

זו כפילות מיותרת
לילה טוב

 

[trilliane]

יש לי בעיה עם "מעולם".

כי לפחות בתחושה שלי הוא מציין משהו לגבי העבר בנקודת הזמן שנאמר. כאן יש לנו "לא חזרה" וזה לא שהיא מעולם לא חזרה עד שהיא הסתלקה ממנו, אלא שהיא הסתלקה ואז לא חזרה עוד (וזה עתידית ביחס לנקודת הזמן של ההסתלקות, אף שזה עבר ביחס לנקודת הזמן שלנו). משהו בערבוב הזה של הזמנים לא מסתדר לי טוב עם "מעולם" ולכן הצעתי את "עוד" במקומו (ומי שפחות מקפיד יגיד "יותר").

 

[איתי שלר]

הבנתי את מתכוונת לומר

ש"מעולם" הוא 'מאז ומעולם' ביטוי שכולל את כל העבר, אין לו נקודת התחלה, ואין להשתמש בו כשמדובר במאורע שהתרחש (או לא התרחש) החל מנקודת זמן מסוימת בעבר.

 

[trilliane]

כן! ניסחת את זה מצוין, תודה.

 

[trilliane]

תודות לתשומת הלב של איתי, אני כותבת את המשפט

המוצע כפי שהתכוונתי:
"היא הסתלקה ממנו ולא חזרה עוד".

זהו.

אגב, אם רוצים להגביה את המשלב הייתי מחליפה את "חזרה" ב"שבה" ואת "הסתלקה ממנו" ב"נטשה אותו" (או אולי זנחה... יש כאן גם הבדלי משמעות בקונוטציות אז צריך גם לראות מה מתאים יותר לכוונה, כמובן).

 

[דון ואןרוד]

תודה לכם...

 

[חוכך בדעתו 2]

לעניות דעתי, דרך יאה לפתור את הקושי היא זו::

היא הסתלקה ממנו ולא שבה אליו עד עולם.

השמטת המילה 'לעולם' מחלישה את המוחלטות והסופיות של האמירה (או אף של ההסתלקות גופא), והיעדרה יוצר (אצלי לפחות) תחושה של חסר.

 

[מוגג]

כן, אבל (דמיינו את קולו של גורי אלפי)

לעולם/ עד עולם - צופה פני עתיד.

היא לא שבה מעולם
היא לא תשוב לעולם.

 

[חוכך בדעתו 2]

כן. אתה צודק. בהצעתי נסיתי למתן את

תחושת אי הנוחות בחיבור בין 'לעולם' ובין זמן עבר ע"י שימוש בצירוף הרבה פחות נפוץ: 'עד עולם' - משל ההיתקלות הנדירה בצירוף זה תמנע או לפחות תקטין מאד את תחושת אי הנוחות של הקורא.
אבל, מסתבר שטעיתי - גם אצלי, בקריאה שנייה, נותרה אי הנוחות.

יחד עם זאת, עדיין נראה לי, שהשמטת ה'לעולם' מן המשפט המקורי הורגת את נשמת המשפט, ושחייבת להיות דרך להתגבר על המכשלה.

 

[trilliane]

אני לא חושבת שהיא הורגת דבר, להפך;

המשפט המקורי פשוט צורם לי ולכן הנשמה שלו "חולה"...
אפשר לנסח משפטים חזקים גם בדרכים אחרות: "היא הסתלקה ממנו ולא שבה כל ימי חייו / עד יום מותו" וכו'.
אם השימוש ב"לעולם" הוא בחזקת ייהרג ובל יעבור, אפשר פשוט לנסח משפט אחר, כזה שבו תהיה הצדקה לשימוש במילה, למשל "היא הסתלקה ממנו והוא ידע שלא יראה שוב את פניה לעולם".

 

[חוכך בדעתו 2]