לעבודה

[giloni]

לעבודה

התכנית הבאה: Singers-Songwriters הכללים: רק שנות השישים (לשבעים אקדיש תכנית נפרדת) בערך 11-12 שירים, סביב 4 דקות כל אחד (אפשר ארוכים יותר, אבל אז פחות שירים) - איזון סביר בין אמריקה למולדת הישנה - גיוון בכיוונים המוסיקאליים - דגש על אמירה אישית של הטרובדורים, אם אפשר גם מחאה חברתית-פוליטית - שוויון בין המינים (לא חייב להיות מדוייק) יש לכם עד מוצאי שבת למקומות היכון רוץ יקי

 

[noosh]

טוב, ננסה:

האמת שאני אל חושבת שאינ יכולה ממש לתת שירים מתאימים והכל, אז אני פשוט אלך על אלה שאני אוהבת: נו, אז אי אפשר בלי דילן.... גם אני תומכת בבחירתה של הליידי ב-Lay Lady, Lay, אבל אם אתה מחפש מחאה פוליטית אז יש המון.. "נישא ברוח" הוא המוכר ביותר, אבל גם "מר טמבורין", "מיי בק פייג'ס" וכו' יתאימו, אני חושבת ליאונרד כהן - סוזאן, או אולי That's No Way To Say Goodbye או Sisters of Mercy את החתול האיסלאמי אני לא מכירה כ"כ מלפני שנות השבעים, חוץ מ"החתך הראשון הוא העמוק ביותר", שהוא מוצלח ביותר, לטעמי דונובן - יש, כמובן, את Catch the Wind, וגם Mellow Yellow הוא שיר משעשע ביותר... ו, נו, יש את ללנייה

ולייצוג הנשי - ג'וני מיטשל - אני אוהבת נורא את Both Sides Now.. אמממ... זהו, אני חושבת... אין כאן הרבה מחאה פוליטית, אני יודעת, אבל.. נו, אני אל בקיאה יותר מדי בסונגרייטרס מהסיקסטיז.. אני אתן למומחים לעשות את הבחירות הנכונות

 

[GingerBread Man]

אני לא בטוח לגבי רשימה אבל

לדעתי יהיה מאוד נחמד לשים את Hurricane בפתיחה - כדי להכניס לאווירה וגם כדי לתפוס מאזינים פוטנציאליים שיזהו את השיר.

 

[הניבלונגים]

רשימה

אני שוב אציע את רשימתי הקודמת, אבל הנה עוד אחת, מתאימה קצת יותר לדרישות: 1. dylan- Masters of War (The Freewheelin' Bob Dylan- 1963) 4:34 2. Simon & Garfunkel- America (Bookends 1968) 3:35 3. Janis Ian - Society's Child (Janis Ian 1967) 3:08 4. Donovan- Catch the Wind (Catch the Wind 1965) 2:53 5. Joni Mitchell- Woodstock (Ladies of the Canyon)5:25 6. Crosby, Stills, Nash & Young- ohio (Four Way Street 1971) 3:34 עד כאן חלק ראשון, ההמשך מחר

 

[הניבלונגים]

המשך

רק הערה קטנה יקי, המפרט הטכני שלך קצת קשה לי מידיי (אני לא מכיר כל כך הרבה סינגרסונגרייטס בריטים מהסיקסטיס, או זמרות משוררות ואלא שאני כן מכיר משני התחומים לא ממש אהובים עלי) אבל אני אנסה בכ"ז: 7. Leonard Cohen- Sisters of Mercy (The Songs of Leonard Cohen) 3:32 8. Arlo Guthrie- Coming into Los Angeles (Running Down the Road) 3:03 9. Randy Newman-I Think It's Going to Rain Today(Randy Newman 1968)2:56 10. Roy Harper- Goodbye (Flat Baroque and Berserk 1970) 5:42 11. Syd Barrett- Terrapin (The Madcap Laughs) 5:04

 

[הולדן קולפילד בשדה]

בדד../images/Emo41.gif

20 הצעות לסדר, עם איזון סביר בין אמריקה למולדת הישנה (שזה בעיניי צריך להיות משהו כמו 3:17 לגרינגוס, אבל ניסיתי להתחשב...), כל השירים משנות ה-60 או תחילת שנות ה-70 (בעיניי ההפרדה מלאכותית, אבל אם אתה מעונין להשתמש בהם בתוכנית נוספת - תבורך) עם ניסיון קל להעביר מסר פוליטי בין השורות. תבלה. 1. בוב דילן - Blowin' in the Wind מתוך האלבום - Freewheelin' Bob Dylan (1963) האמת חייבת להיאמר, יכולת לפטור את עצמך בהשמעת תריסר מלהיטיו של הצימרמן, וגם אז איש לא יכול היה להתריס כנגדך כי בחרת בפליי-ליסט שהוא מונוטוני מדי או לא משקף מספיק את הז'אנר ברוחו. אחרי הכל אין רוק בלי דילן, אין קטיגוריה של זמרים/משוררים בהעדרו של הצימרמן, אין חיים בלתי החיים על פי בוב. אבל כיוון שיש לי הרגשה שלא תבחר באופציה הדילנית לבדה (ואולי חבל שכך) וכיוון שאין שום דרך למצות את הפלא עד תומו בשיר אחד (ולמען האמת גם תוכנית של שעה אחת תהא חסרה עד מאד), אני הולך עם הרגש וממליץ בחום על הסינגל הזה. למה זה? כי זה יצוגי, כי זה יפה, כי זה חודר ועמוק, כי זה קל לעיכול, כי זה פאר היצירה, כי התשובה נישאת ברוח... 2. ניל יאנג – Alabama – מתוך האלבום harvest (1972) "במקום שבו בעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים"... ניל יאנג הוא אולי האמן היחיד שניתן לכתוב עליו בכפיפה אחת עם דילן, בלי לחוש מבוכה על אזכור בן תמותה לצידו של זאוס של הרוק. השיר הזה חביב עליי משתי סיבות מרכזיות: הראשונה שבהן – הוא יותר 'רוקיסטי' באופיו משאר השירים המתאימים לז'אנר, וצריך קצת פלפל כדי לנער כל רשימת השמעה, והסיבה השניה (והעיקרית) היא תוכנו האנטי-גזעני, והיותו חלק מאתוס ההתנגשות המילולית בין ניל יאנג ללהקת לינרד סקינרד, מחמלי נפשי – יחד עם השיר southern man. אם תחליט שאתה מתעקש על הגבלה של שירים משנות ה-60 (וזו כמובן זכותך, יקי[רי]), אני ממליץ בחום על המגה להיט - Cinnamon Girl, מתוך האלבום Everybody Knows This Is Nowhere (1969). שיר אדיר. 3. ג'וני מיטשל - Both Sides Now – מתוך האלבום clouds (1969) רצית יצוג נשי? הנה אישה של ממש! את שנות ה-60 ברוק בכלל ואת הזרם של זמרים/יוצרים ניתן לחלק לפי מספר רב של קריטריונים, אחד מאלה (ואחד המשובחים שבהם) הוא תת הז'אנר – "הייתי חבר של ג'וני מיטשל בזמנו"... בחרתי שיר שמזוהה איתה באופן עצמאי (בניגוד לוודסטוק, למשל), שמדגים כמה יופי ניתן לדחוס לארבע דקות עם פריטה על גיטרה וקול מלאכים בלבד. אם הזמן דוחק בך ניתן באותה מידה של הנאה להעלות על המערכת את - Chelsea Morning מאותו אלבום ממש, שמוכיח את אותה הטענה בדקותיים ומחצה. 4. קרול קינג - I Feel the Earth Move מתוך האלבום tapestry (1971) למרות שהצלחתה של המתולתלת-היהודיה-החביבה מברוקלין באה לה בעיקר בראשית שנות ה-70, אני חש שרשימה שלא כוללת אותה מחטיאה את המטרה בגדול, ואי אזכור של האלבום TAPESTRY במסגרת דיון, מצומצם ככל שיהיה, על זמרים/יוצרים מהווה עדות לבורות ולטעם רע. השיר, הפותח את האלבום, הוא פרץ של אנרגיה משולהבת על פסנתר, שמכניס שמחה ללב בכל מצב, כמו גם חיוכה של קרול קינג, מהמתוקות שביוצרות הרוק-פופ הרך בכל הזמנים. 5. פול סימון - I Am a Rock – מתוך האלבום Paul Simon Songbook (1965) הנה סוגיה מעניינת, האם צמד (סיימון וגרפונקל) יכולים להכנס לקטיגוריה זמר/יוצר, כישות בודדת? כיוון שלא התכנסנו כאן לדיון בעניינים פילוסופיים, אני מרשה לעצמי לפשט את העניין ולהתעלם ולעקוף (בחירוק שיניים) את כל הקטלוג המפואר של הצמד, ולהמליץ על שיר של פול סיימון מאלבום סולו שלו ב-1965, שעה שהוא וגרפונקל החלו את דרכם המשותפת (בין אלבום הבכורה שלהם לבא אחריו - Sounds of Silence). והבה לא נשכח, זה שיר יפהפה, כך או כך.. 6. דונובן - Catch the Wind מתוך האלבום - Catch the Wind (1965) הפיתוי לבחור ב-catch the wind הוא גדול במיוחד, לא רק משום שהוא להיט גדול של דונובן, אלא מפני שבאירוניה שלאחר מעשה ניתן להגיד כי דונובן, היפיוף הסקוטי, מעולם לא התקרב ממש עד כדי תפיסת הרוח (ואולי נכון יותר להגיד ההוריקן...) – בוב דילן. אני נכנע לפיתוי ומתמסר בהנאה שלמה. 7. הארי צ'אפין - Cat's in the Cradle – מתוך האלבום - Verities & Balderdash (1974) עד 1974 הרחקתי כדי להביא את השיר כ"כ מוכר של הארי צ'אפין, שאינספור השמעות רדיו כבר עבר בשלושים שנות קיומו, וטרם נמאס מלשמש כאליגוריה מחכימה על יחסי אב ובן והזמן העומד (למעשה רץ בטירוף) להם לרועץ. חשוב לציין את צ'אפין הצעיר, שכן הוא חלק מהתעוררות הז'אנר של יוצרים אישיים של תחילת שנות ה-70, שרבים ממוביליו סבלו מסיפור חיים טראגי ומוות בגיל צעיר. 8. טים באקלי - Song to the Siren – מתוך האלבום Starsailor (1970) אם כבר מדברים על יוצרים בעלי סיפור חיים קורע לב, זה אולי הנוגה שבהם. (ואל דאגה השיר נכתב כשנתיים טרם יציאת האלבום, אם עניין התיחום לשנות ה-60 מרתיע אותך). איש צעיר, יפה וחולמני שמת כ"כ צעיר משאיר זיכרון של קול יוצא דופן בעומק ובעושר, העובדה המצערת שגם בנו, ג'ף, מת צעיר בטביעה – עת רק החל לפרוש כנפיים לאחר אלבומו המצוין – GRACE רק מעצימה את תחושת האובדן. 9. דון מקלין - American Pie – מתוך האלבום - American Pie (1971) חחחחחחחח, להזכיר את הז'אנר הזה בלי אמריקן פאי יהיה פשע של ממש. חחחחחחחחח, להשמיע את השיר הזה בלי לזרוק איזה מילה-שתיים על באדי הולי יהיה נלעג. חחחחחחחח, להשמיע את השיר הזה ולא לנגן אחריו את "וינסנט" (למרות שבאלבום מפריד ביניהם - Till Tomorrow, שהוא השיר שזכה לתואר הבלתי מחמיא – "השיר שדילגתי על האזנה לו יותר מכל שיר אחר אי פעם") נשמע לי כמו משהו בלתי אפשרי. חחחחחחחח, הצחקתי את עצמי... אגב, את ג'וניור אני מנסה ללמד לקרוא לשיר וינסנט בשם החולמני – "לילה זרוע כוכבים" – מעניין אם אצליח. 10. ג'יימס טילור - Fire and Rain – מתוך האלבום Sweet Baby James (1970) כל מי שקורא את גיבובי השטויות שלי יודע שזה אחד האלבומים החביבים עלי, כל מי שטיפת'אמריקנה' בליבו יודע שאין בן תשחורת מהצד הנכון של האטלנטי שלא פרט את השיר הזה עלי גיטרה (יש מערכון משובב לב של "סאטרדיי נייט לייב" שמתאר את העניין הזה בדיוק), כל מי ששומע את ג'יימס טילור מבין איך נראית השמש שניה אחר שהסערה שככה והקדרות נעלמה לה. טילור שרק סיים גמילה קשה מסמים מביא לעולם תובנות פשוטות אך מחכימות, שרק מי שראה את המוות לנגד עיניו מבין בצורה כה ברורה, יפה לו.

 

[הולדן קולפילד בשדה]

בדד../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

11. ג'ים קרוצ'י – Photographs and Memories – מתוך האלבום You Don't Mess Around with Jim (1972) עוד טרגדיה של מוות בגיל צעיר, שוב תאונה (הפעם מטוס) – רבאק, עושה רושם שהיוצרים האישיים הם מתחרים של ממש לקללת הרוק הדרומי... רק תמונות וזכרונות של איש מחויך עם שפם נותרו מהאיש שהביא לעולם את לירוי בראון הרע כ"כ, אבל עיניו מקרינות רק טוב. 12. ג'קסון בראון - Late for the Sky – מתוך האלבום Late for the Sky (1974) אלבום יפהפה ויזואלית (ציור של רנה מגריט שמדגים כל מה שצריך לדעת על טכניקת שימוש באור מול צל/חושך) ובעיקר מוזיקלית. נשיר הפותח, ולא פחות ממנו – השיר הנועל Before the Deluge הם מהאהובים עלי אי פעם. אז זרוק לי איזה עצם – שים את ג'קסון בראון על המערכת. 13. לאונרד כהן - Suzanne – מתוך האלבום Songs of Leonard Cohen (1968) כבר כתבתי פעם, לאונרד כהן הוא לא ממש כוס ה"בלק לייבל" שלי, אבל ברור לי שיש אנשים שלא יכולים להרדם בלעדיו (ואולי בגללו?). 14. ניק דרייק - The Thoughts of Mary Jane – מתוך האלבום Five Leaves Left (1969) האביר בעל דמות היגון. עוד אחד (אבל לא סתם אחד) ממדוכאי הרוק'נ'רול שמצא את מותו כאגדה צעירה ומדוכדכת. זה האיש הלא נכון לשמיעה בזמן תקופות קשות (זה עלול להעלות מחשבות אובדניות לראש) – מה שלא מונע ממיליוני צעירים בשלושים שנים האחרונות להשמיע בדיוק את זה (ובעיקר את PINK MOON המאוחר יותר, 1972) בזמן שהם רואים רק שחור בעיניים. 15. ואן מוריסון - Sweet Thing – מתוך האלבום Astral Weeks (1968) אלבום שהוא סמל של תקופה, שיר אופטימי של אירי אופטימי. 16. קאט סטיבנס - Matthew & Son – מתוך אלבום הבכורה, הנושא אותו שם (1967) החתול סטיבנס הוא אולי היוצר שאני הכי אוהב בעולם הרוק, הוא לבטח אחד האנשים השנואים עליי בכלל. בהזדמנות, קח לך תכנית שלמה ושים למאזינים את האלבום Tea for the Tillerman (1970) – במלואו, כשהם יתחילו להתייפח ב-SAD LISA אתה תבין שעשית מעשה נבון. 17. אלטון ג'ון - Bennie and the Jets – מתוך דרך האבנים הצהובות (1973) הקצב שיש על השיר הזה, אחחחח... 18. ג'אניס איאן - A Song for All the Seasons of Your Mind מתוך האלבום For All the Seasons of Your Mind (1967) שלא נחסיר כאן נשים... אבל אם אתה רוצה משהו שכולם יזמזמו בהנאה, אין אלא להמליץ על הקלאסיקה שלה - At Seventeen מ-1975. 19. ג'ון באאז – כל דבר שלה, ממילא כולם לא מקשיבים לה, אבל היא חשובה מכדי להתעלם ממנה... אולי תנסה את ג'ון ריילי, ושמא את הביצוע שלה לשירם של THE BAND – הלילה שבו דרסו את דיקסי הזקן. ואם לא – אז את We Shall Overcome, שיהיה. 20. Phil Ochs – יותר פוליטי מדילן, היתכן? יתכן! I Ain't Marching Anymore – מאלבום הנושא את אותו שם (1965) זהו, מקווה שזה עזר במשהו.

 

[Papito]

אגב הידעת שג'ואן באזז

היא קרובה ממש רחוקה שלי? אין לי מושג איך, אבל זה עלה פעם בארוחה משפחתית

 

[האירי]

hold it holden

ציינת שיר בשם"cat in a cradle"וציינת את גקסון בראון,מה שאמור היה להקפיץ אותך אסוציאטיבית לאחד משירי המחאה המצמררים ביותר שנכתבו אי פעם.באלבום המשולש"no nukes" שמתעד את הפסטיבל הגדול לפרוק נשק גרעיני בארהב במדיסון סקוור גארדן ב 1979 ,שרים גקסון בראון וגרהאם נאש את השיר"the crow on the cradle"עם כנור נוגה ברקע וטקסט שגורמים לך להחנק.לגבי,זהו הפייבוריט האמריקאי שלי בכל הזמנים ושגריר מצוין בספריה האנגלופילית המייבשת שלי.גילוני,אל תפספס.

 

[giloni]

עשיתם לי כאב ראש מלכותי

כל כך הרבה מלכים ונסיכות שאפילו אני, שערכתי בזמנו את מרוץ הזמרים-משוררים בבמה זו - נבוך ומבולבל. בכל, קיימת אפשרות שמסיבות שאינן תלויות בי התכנית לא תשודר מחר, ואולי בפעם הבאה אקח שעתיים ואתן ביטוי לכל המלצותיכם, שרק חלק מהן עלו על דעתי. תודה לכולם - הכל רשום ומנסיונכם, גם יושמע מעל גלי הכנרת המוצפת (יופי של גשם, אה???) יקי

 

[הניבלונגים]

תוספת קטנה

כזו שמשלבת אמירה אישית ופוליטית של משורר זמר חשוב: "ירושליים של ברזל" של "הצנחן המזמר" הלא הוא רבי מאיר אריאל זצוקלל"ה (וזה אפילו משנות השישים...)

 

[The Hairy Chicken]

ירושלים של ברזל בהחלט מאוד מתאים

בדיוק איך שמחאה פוליטית צריכה להיות... וגם אחרי זה בתוכנית על סונגרייטרס משנות ה-70 תוכל לתת את ארול או משהו כזה כדי להראות את הכיוון איתו הוא המשיך...

 

[giloni]

גם ארול ילקח בחשבון

 

[בני תבורי]

אירי, זכית ב- ../images/Emo24.gif גדול

את השיר הקורע הזה אני משמיע מידי פעם בתוכנית שלי, בדרך כלל צמוד ל- "Cathedral" של גראהם נאש מאותו קונצרט מופלא ול-"Am fenster" (אל תתאמץ, זה בגרמנית), עוד שיר מחאה שנכנס עמוק ללב של להקה מזרח גרמנית בשם "City". אני מתקשה להסביר לילדים שלי את מה שעובר עלי עם השיר הזה של ג'קסון בראון ולמה העיניים שלי פתאום נוזלות, אבל הם כבר התרגלו.

 

[האירי]

אם בעיניים נוזלות עסקינן

אייבי נתן היה משמיע קטע שערך DJ אחד בסוף שנות השישים{ברח לי השם}.בקטע אפשר לשמוע הקלטות אותנטיות מנאום מרטין לותר קינג ושידור הרדיו שסיקר בזמן אמיתי את המצעד שבו השתתף קנדי כשלפתע משהו משתבש לנגד עיניו של השדרן,והפאניקה והבלבול משתלטים עליו .גם ההודעה הרשמית על הרצח בקול חנוק לא נפקדת שם ומעלה אסוציאציות מבעיתות.ברקע מנוגנים ושזורים זה בזה שני להיטים של בארט באכראך"WHAT THE WORLD NEEDS NOW IS LOVE SWEET LOVE"והשיר "מרטין,ג'ון ואברהם" של מארווין גאי.קטע מפואר בשמאלציותו אך מסמך מצמרר ומדכא מאד.השיר מופיע לראשונה בדיסק שיצא לפני כשנתיים לבארט באכראך ובו הצדעה של אמני מוטאון לשיריו.גילוני?.הבנתי, כנראה תנגן את "GRAVE NEW WORLD"של,נו,מה שמם.

 

[הניבלונגים]

אגב בני

שמועות עקשניות טוענות שהשבוע הייתה לך תוכנית משובחת במיוחד על פסייח, האם תוכל להשאיר לנו את הפליליסט בהזדמנות?, מה ששמעתי היה מאוד מעניין.

 

[בני תבורי]

ובכן כך...

השמועות נכונות, אכן היתה תכנית פסייח מעולה, אבל את הקרדיט על המוסיקה שהושמעה בה יש להעניק במלואו לידידי הטוב אילן רצאבי שערך את התכנית. אני הסתפקתי בלהביא יין רע במיוחד ובלעצבן את אילן בכך שחלק גדול מהאומנים שהושמעו היו מוכרים לי, ובכך שברתי לו את עיקרון ההפתעה... ועכשיו, מכיוון ששיא הרמה הטכנולוגית של בני דורי היה בהדלקת וכיבוי האור, הרי שאינני יודע איך להעביר את הפליי ליסט מפורום אחר לבימה מכובדת זו, ואשר על כן אני משחיז את מקלדתי ולהלן הרשימה: The Deviants - Pappa oo mao mao Billy the monster - הנ"ל The freak scene - Amillion grains of send Kaleidoscope (u.s.a) - Egyptian gardens Kaleidoscope (u.k) - In the room of percussion Faine Jade - Don't hassle me The American Amboy Dukes - Inside and outside Morning Dew - Cherry street The Aquarain Age - לא זכור השם The Savage Resurrection - Tahitian Melody Spirit - Jewish (ובעברית, הנה מה טוב ומה נעים) Spirit - Fresh garbage Love - August Ultimate Spinach - The hip death goddes Roger Bunn - Road to the sun Pete Brown - Thousannds on the raft The Jarvis Street Revue - Mr. oil man Armando Piazza & Shawn Phillips - The house on the hill Fire - Magic shoes The Pretty Things - Balloon burning Bob Smith - The wishing song U.S.A - Hard coming love White Noise - Love without sound Marcus - Locked inside a world Linda Perchacs - Paper mountain man Sea Train - Sea Train Bokaj Retsiem - Bokaj Retsiem Arthur Brown & Kingdom Come - Brains J.K & Co - Fly Lost and found - Everybody's herh Twink - Ten thousand words in a cardboard box The West Coast Pop Art Experimental Band - Shifting sands Pearls Before Swine - Another time The Lollipop Shoppe - It's only a reflection The Collectors - Ladia purple עד כאן מה שהזמן איפשר לנו להשמיע, ומכאן פשוט נפלנו שדודים...ואילו יושמעו בפעם אחרת, Dantalian's Chariot - World war three Kak - Trieulogy זהו, אני הולך לטבול את האצבעות בקרח...

 

[giloni]

התכנית שבכל זאת היתה

לפני פרסום רשימת ההשמעה אני רוצה להתנצל בפני כל חברי הפורום היקרים שאימצו את תכניתי בחום, ומשתתפים באופן פעיל בעיצוב דמותה, למרות שלא שמעו ולא צליל אחד ממנה!! אנא סלחו לי שלא נעניתי לכל ההמלצות, ואל תסקלו אותי אם חביבכם או חביבתכם לא היו שם. הסיבות הן בראש ובראשונה, מגבלת הזמן ולא פחות מכך, גם המגבלות הטבעיות של דיסקייתי. למרות גודלה עדיין אין בה הכל! אז סליחה ומחילה - ותמיד יש הפעם הבאה! Bob dylan- Masters of War, The Freewheelin' Bob Dylan 1963 Joni Mitchell - Woodstock, Ladies of the Canyon 1970 Leonard Cohen - Sisters of Mercy, The Songs of Leonard Cohen 1968 Neil Young - Alabama - Harvest 1972 Don MacLean - Vincent, American Pie 1971 Cat Stevens - Maybe You're Right, Mona bone jacon 1970 Janis Ian, At Seventeen, Between the Lines 1975 Al Stewart - Amsterdam, Orange 1972 Lou Reed, Walk on the Wild Side, Transformer 1971 Paul Simon - Something so Right, There Ggoes Rhymin’ Simon 1973 מאיר אריאל - ירושלים של ברזל, 1967 Bob Dylan - Blowing in the Wind, The Freeweelin’ Bob Dylan 1963 אוהב אתכם יקי

 

[האירי]

גילוני אתה מתחיל לעצבן אותי{איך

מושכים לכאן את ה"פרצוף המחייך"?}אני לא מבין בשביל מה הפלייליסט הזה,כדי שנהיה מתוסכלים עוד יותר שאין תכנית אחת נורמאלית באיזור המרכז?{סליחה בעז כהן,אולי באמת רק אתה ולא בשעה שנוחה לאבאים}כדי שנשב ו"נפנטז"את השירים לפי הסדר?כדי שנשמיע אותם אצלנו במערכת?ואיזה ערך יש לכל זה בלי הפרסומות המיוחדות כמו"עזוב אותך משישי בגאון, יש טראנס עד הבקר במועדון ב"האון",ואולי גם"אל תחיה בסרט,ישו לא הלך על הכנרת,גם ישו שכר סירה חליפה ושנורקל אצל "אלברט סירות".קדימה גילוני,לשכפל תכנית ולשלוח לחברי הפורום עם תמונה עדכנית,ככה גם "נבקר את הנוכחות הרדיופונית שלך"וגם נראה איזה צורה לך,ואם יראה לנו יש מצב שפעם נבוא לשמוע איזה הרצאה על הביזנטים{רק בזמן שלקח לי להקליד "ביזנטים"פיהקתי חמש פעמים...סתם!!{פרצוף מחייך עם ידיים פרושות לצדדים}.

 

[giloni]

לאט לאט

נבדוק את האופציה לעלות את העסק לרשת. אילו היה לי שרת שמאפשר אכסון קבצים בלי סוף הייתי מקליט את התכנית ומעלה את כולה על האתר. זה מתסכל גם אותי לדעת שמתי מעט מקשיבים לתכנית אבל המעט שאני יכול לעשות הוא לפרסם את רשימת ההשמעה ללא קולי הערב. מכל מקום אני שמח שזו הביקורת שלך ושהיא לא מופנית כלפי רשימת ההשמעה (למה לא את זה, ואיך אתה מעז לשים את ההוא, ואיך שכחת את ההיא...). יקי