תור - מזכיר לי , גרמניה , באד ויזה
גרמניה , באד ויזה , עיירה שקטה ליד טגנזה יערות עד ירוקים , מקום ששמעו נלחש מפה לאוזן מקום שאי אפשר להגיע אליו רק ע"י הסעה ע"י בעלי המקום מקום שצריך להזמין אליו תור הרבה מראש מקום שבו האורחים היחידים הם גברים , עדיף נשואים , עדיף מבוגרים , והכי חשוב עשירים בעצם דבר יותר חשוב לא סתם עשירים אלא מאוד מאוד עשירים. עבדתי שם , במקום הזה כחצי שנה , מקום שמסובב לאישה את הראש בקשר לנקודת המבט על הגברים , מקום שבו הגברים מגיעים כדי להיות מושפלים , לממש את הפנטזיות הכמוסות שלהם , הריגושים האסורים,החלומות המתוקים . מקום שבו האורח , הוא החלק הזניח של המקום , מקום שבו זמן ההמתנה ההמוצע עומד על חצי שנה , ורשימת הגברים הממתינים לביטול ( אבל מי מבטל ) ארוכה .מקום שבו יש יותר נשים מגברים , מקום שבו כל גבר , לאחר הרישום הדיסקרטי בקבלה מפקיד את חפציו בארון מיוחד , שם קולר על הצוואר , ואחת העובדות , אני למשל מוציאה אותו לטיול , מקום ששהות של שבוע עולה כמו שכר דירה של שנה בתל אביב. מקום שבו את המלכה , והגבר הוא רק עפר לנעלייך , פקודות כמו שב , או ארצה לא היו נדירות שם . כל שבוע היה כלב חדש , להתעלל בו כמה שאני רוצה , להשפיל אותו , להלקות אותו לסנג'ר אותו , והכל בכזאת הנאה . היינו אוכלות כמה בנות ארוחת ערב , וזורקות לרצפה את השיירים ,הם הגברים העשירים האלו , שגילגלו מליוני דולרים ויורויים בכף ידם , היו אוכלים מכף ידי , ומתחננים לקצת משיכות ואלימות . מה שטוב היה שם , זה שמעולם הם לא רצו להגיע למצב של לזיין אותי , כל מה שעניין אותם היה שאני אזיין להם את הצורה , וכמה שיותר חזק יותר טוב , והייתי טובה בזה . אני אף פעם לא אשכח אחד שגמר לי על מגפי העור , מרוב להיטות , ואת ההבעה שלו כשהכרחתי אותו ללקק את זה מהמגפיים שלי עד הסוף , כולל הרצפה מסביב ואז הזין שלו מזדקר ומתנדנד בהתרגשות מעצם המעשה המשפיל . אז אוהד 30 , ארצה .