לספר

meravi72

New member
לספר

סוף סוף התגברתי על חרדת ההופעה בבית אריאלה ,בפני מספרים מיקצועיים ובפני מתחילים. את פיק הברכיים רק אני הרגשתי. גם אם הסיפור לא היה הכי הכי ...מבחינתי זה נצחון. החלטתי והתמודדתי ואני יודעת שעתה הדרך נפתחה לפני תודה משוטטת
 
שמח בשמחתך

מנסיוני כמדריך טיולים וכמנחה סדנאות אוכל לומר לך שאין דרך אחרת מלבד ההתנסות בשטח. אין קיצורי דרך. עוד ועוד ועוד. חייבים לקפוץ למים ולהתחיל מתי שהוא. זוכרני בהיותי סטודנט ללימודי ארץ ישראל, כבר בשנה א' התחלתי להדריך, והזמנתי חברים לבוא ולהדריך איתי. היו שטענו שעוד לא שעוד מעט ירכשו בטחון. אני חזרתי וטענתי שאין מחר - יש היום וצריך להתחיל. ומי שהעז והתחיל שחה מהר יותר המאחרים. אז שמח בשמחתך ובהצלחה.
 

נמצק

New member
ברוכה הבאה

אחותי מספרת הספורים הצעירה. ברוך בואך לקהלנו.כל הכבוד על כך שהצלחת להתגבר על החרדה המשתקת. לפחות בשנים הראשונות היא תלווה אותך - במידה זו או אחרת של חדות - לפני כל הופעה. זה בסדר. תלמדי שהחרדה הזו משותפת לכוווווווולם. אחרת - אם אין חרדה ואין דריכות - יש זלזול וכשלון. שמח בנצחונך. שמח בשמחתך. אכן נפתחה לפנייך הדרך. פסעי בה בהנאה ובהצלחה. תמיד נהיה פה ושם זמינים לסייע בידך. בלי קנאה, בלי צרות עין ועם המון פירגון. נמצק
 
חרדה

גם אני התגברתי על החרדה והפעם הקול שלי לא רעד כמו שתמיד קורה לי. נשמה טובה אחת נתנה ליResqueׁ( פרחי באך) לפני הסיפור.כנראה שזה עזר, בכל אופן לא נרדמתי. בהצלחה בהמשך. אני מברכת על הרעיון של העלאת סוגיות לדיון. בברכה אנהבננה
 
למעלה