לספר סיפור
מודעה בעיתון, על לוח המודעות,בכלי התקשורת, כי ביום זה וזה בשעב זו וזו במקום כך וכך, יתקיים ערב מספרי סיפורים, בהשתתפות אלו אולו, מחיר הכניסה כך וכך. הקהל אשר מגיע, וקונה כרטיס, בא מוכן נפשית לשמוע סיפורים, המספר עומד לפני קהל, אשר מצפה לשמוע את הסיפור, אבל !!!!! אמש, השתתפתי בערב הדלקת נרות, בבית פרטי, היינו כ עשרים איש, משפחה ואורחים, המארחת ביקשה ממני להכין סיפורים, להדליק את הנרות, לשיר קצת משירי חנוכה. החלק הראשון עבר די בהצלחה, הדלקתי הנרות, שרנו את -הנרות הללו - מעוז צור, וישבנו ליד שולחן ערוך בטוב טעם הן ביופי והן בתקרובת, הנרות היו על השולחן, לקחתי הנרות והעברתי אותם לשולחן אשר יועד להם, ובהזדמנות זו שאלתי את המסובים, אם הם שמו לב שפיניתי מהשולחן את הנרות, והאם הם יודעים מדוע עשיתי כך, ענו לי, כי רציתי שבל יפריעו, וכי ליד החלון שם העמדתי אותם זה לרוח החג, פרסום הנס. וכאן הצלחתי להשחיל סיפור אשר מתיחס לשיר שלום עליכם אשר שרים לפני הקידוש בליל שבת, כאשר השיר אומר - שלום עליכם מלאכי השלום. - בואכם לשלום מלאכי השלום, ברכוני לשלום מלאכי השלום, - צאתכם לשלום מלאכי השלום, והשאלה היא האם זה מנומס כך להתיחס לאורחים כאלו מכובדים, לפי המסורת המלאכים האלו הם שני המלאכים אשר מלווים את איש ישראל אשר הולך מבית הכנסת לביתו , ושני המלאכים הינם מלאך טוב ומלאך לא כל כך טוב, וכאשר הם מגיעים לביתו של האיש, ורואים כי הבית מלא אורה, השולחן ערוך, ונרות דולקים, המלאך הטוב אומר , הלואי כך לשבת הבאה, ובאם זה לא כך, המלאך השני אומר כן לשבת הבאה , ולמלאכים האלו אנו שרים את השיר - שלום עליכם, ומדוע כאשר אנו הולכים לעשות קידוש ולאכול אנו מבקשים מהמלאכים לצאת במקום להזמינם לסעוד עימנו. ועל כך יש סיפור אחר, בסעודת מצווה, ישבו מסביב לשולחן רבנים גדולי תורה, והטיבו ליבם בסעודה שהכין המארח, אחד הרבנים מבחין כי ישנו רב אחד, אשר אינו טועם מאומה, שאל את היושב לצידו, האם אתה יודע מדוע רב זה אינו טועם דבר, ענה לו שכנו , זה הרב הידוע בכך שהוא מסגף עצמו וצם מערב שבת לערב שבת, פנה הרב לאורחים, זה עתה הובהר לי מדוע אנו אומרים צאתכם לשלום, מלאכים הרי אינם אוכלים, וזה לא נעים שיעמדו לך מאחורי הגב אנשים ויסתכלו לך בצלחת בזמן שאתה אוכל, ולכן אנו אומרים להם, סיימתם את תפקידכם, הואילו בטובכם ותנו לנו לאכול , הנרות סיימו את תפקידם ועליהם ללכת למקומם. וכאן באה שאלתי, לאחר כל האמור לעיל, ישבנו ואכלנו מטעמים ומשמנים, והשיחה קלחה לה בין המסובים, וישבתי וחשבתי , הכיצד אני מפסיק את השיחה ומספר סיפור, המסובים לא באו לשמוע סיפורים, בדרך כלל בנסיבות כאלו, המסובים רוצים להשמיע את דבריהם הם, לספר את סיפורי גבורתם, ומעלליהם בעבר ובהווה, ולך תפריע באמצע עם סיפור על חנוכה, או סיפור הגדה סיני, ותהיה המספר המיומן ביותר, איך משחילים סיפור במצב כזה, והענין של להשחיל סיפור, כי אם למען להעלות את השיחה לרמה גבוהה יותר מאשר סיפוריי התפארות, אחד מול השני, האם זה בכלל אפשרי והוגן לקטוע שיחת רעים, או שעל זה נאמר, והמשכיל בעת ההיא ידום, שמור את סיפורך לעת אחרת, וכאשר יבקשו ממך מה הנסיון שיש לכם חברי , אשמח לשמוע, ונאוואן אתה מוזמן לבקר לקטול ולעשות ככל העולה על רוחך, למרות גילי המתקדם, אין לי כל נסיון מאחוריי בסיפור סיפורים, ופעם אמרתי כאשר החילותי לנסוע לחו"ל, לאן אתה רוצה לנסוע שאלו אותי, ואמרתי זה בכלל לא חשוב, בשום מקום לא הייתי, כל מקום חדש בשבילי, היום זה כבר לא כל כך ככה, אבל עדיין יש לאן לנסוע.
מודעה בעיתון, על לוח המודעות,בכלי התקשורת, כי ביום זה וזה בשעב זו וזו במקום כך וכך, יתקיים ערב מספרי סיפורים, בהשתתפות אלו אולו, מחיר הכניסה כך וכך. הקהל אשר מגיע, וקונה כרטיס, בא מוכן נפשית לשמוע סיפורים, המספר עומד לפני קהל, אשר מצפה לשמוע את הסיפור, אבל !!!!! אמש, השתתפתי בערב הדלקת נרות, בבית פרטי, היינו כ עשרים איש, משפחה ואורחים, המארחת ביקשה ממני להכין סיפורים, להדליק את הנרות, לשיר קצת משירי חנוכה. החלק הראשון עבר די בהצלחה, הדלקתי הנרות, שרנו את -הנרות הללו - מעוז צור, וישבנו ליד שולחן ערוך בטוב טעם הן ביופי והן בתקרובת, הנרות היו על השולחן, לקחתי הנרות והעברתי אותם לשולחן אשר יועד להם, ובהזדמנות זו שאלתי את המסובים, אם הם שמו לב שפיניתי מהשולחן את הנרות, והאם הם יודעים מדוע עשיתי כך, ענו לי, כי רציתי שבל יפריעו, וכי ליד החלון שם העמדתי אותם זה לרוח החג, פרסום הנס. וכאן הצלחתי להשחיל סיפור אשר מתיחס לשיר שלום עליכם אשר שרים לפני הקידוש בליל שבת, כאשר השיר אומר - שלום עליכם מלאכי השלום. - בואכם לשלום מלאכי השלום, ברכוני לשלום מלאכי השלום, - צאתכם לשלום מלאכי השלום, והשאלה היא האם זה מנומס כך להתיחס לאורחים כאלו מכובדים, לפי המסורת המלאכים האלו הם שני המלאכים אשר מלווים את איש ישראל אשר הולך מבית הכנסת לביתו , ושני המלאכים הינם מלאך טוב ומלאך לא כל כך טוב, וכאשר הם מגיעים לביתו של האיש, ורואים כי הבית מלא אורה, השולחן ערוך, ונרות דולקים, המלאך הטוב אומר , הלואי כך לשבת הבאה, ובאם זה לא כך, המלאך השני אומר כן לשבת הבאה , ולמלאכים האלו אנו שרים את השיר - שלום עליכם, ומדוע כאשר אנו הולכים לעשות קידוש ולאכול אנו מבקשים מהמלאכים לצאת במקום להזמינם לסעוד עימנו. ועל כך יש סיפור אחר, בסעודת מצווה, ישבו מסביב לשולחן רבנים גדולי תורה, והטיבו ליבם בסעודה שהכין המארח, אחד הרבנים מבחין כי ישנו רב אחד, אשר אינו טועם מאומה, שאל את היושב לצידו, האם אתה יודע מדוע רב זה אינו טועם דבר, ענה לו שכנו , זה הרב הידוע בכך שהוא מסגף עצמו וצם מערב שבת לערב שבת, פנה הרב לאורחים, זה עתה הובהר לי מדוע אנו אומרים צאתכם לשלום, מלאכים הרי אינם אוכלים, וזה לא נעים שיעמדו לך מאחורי הגב אנשים ויסתכלו לך בצלחת בזמן שאתה אוכל, ולכן אנו אומרים להם, סיימתם את תפקידכם, הואילו בטובכם ותנו לנו לאכול , הנרות סיימו את תפקידם ועליהם ללכת למקומם. וכאן באה שאלתי, לאחר כל האמור לעיל, ישבנו ואכלנו מטעמים ומשמנים, והשיחה קלחה לה בין המסובים, וישבתי וחשבתי , הכיצד אני מפסיק את השיחה ומספר סיפור, המסובים לא באו לשמוע סיפורים, בדרך כלל בנסיבות כאלו, המסובים רוצים להשמיע את דבריהם הם, לספר את סיפורי גבורתם, ומעלליהם בעבר ובהווה, ולך תפריע באמצע עם סיפור על חנוכה, או סיפור הגדה סיני, ותהיה המספר המיומן ביותר, איך משחילים סיפור במצב כזה, והענין של להשחיל סיפור, כי אם למען להעלות את השיחה לרמה גבוהה יותר מאשר סיפוריי התפארות, אחד מול השני, האם זה בכלל אפשרי והוגן לקטוע שיחת רעים, או שעל זה נאמר, והמשכיל בעת ההיא ידום, שמור את סיפורך לעת אחרת, וכאשר יבקשו ממך מה הנסיון שיש לכם חברי , אשמח לשמוע, ונאוואן אתה מוזמן לבקר לקטול ולעשות ככל העולה על רוחך, למרות גילי המתקדם, אין לי כל נסיון מאחוריי בסיפור סיפורים, ופעם אמרתי כאשר החילותי לנסוע לחו"ל, לאן אתה רוצה לנסוע שאלו אותי, ואמרתי זה בכלל לא חשוב, בשום מקום לא הייתי, כל מקום חדש בשבילי, היום זה כבר לא כל כך ככה, אבל עדיין יש לאן לנסוע.
