לספר סיפור - כתב Jorge Diaz

[perhay]

לספר סיפור - כתב Jorge Diaz

תרגמה מספרדית: פנינה פלמן

לספר סיפור זה נס. משהו כה בלתי מוסבר כמו לנשום, לחבק מישהו, להתאהב. משהו שיכול לקרות רק מדי פעם, למרות שלא נדע אף פעם אם הרעדה היא תוצאה של נפנוף כנפיים של מלאך או זרם אוויר.
אין להגיד "אני אספר סיפור". זה יהיה כמו להגיד: "אני אעשה נס". דרוש שיגיע עתו ושיהיו שותפים לדבר. הסיפור הוא תעלומה שנפתרת כשמישהו, רועד, מספר למישהו שמתפלא.
אז, כשהוא מספר קורה הפלא.
המספר מעניק יחד עם המילים את עורו, דמו, צחוקו, אהבתו בלב פתוח.
כשהייתי ילד, כלאתי תולעים בקופסת קרטון ריקה. חלפו כמה ימים וכשפתחתי אותה הופיע ענן של פרפרים שעפו בשמש.
כך הם הסיפורים: הם רק משתנים באוויר , רק פועמים בנשימתו של הלהטוטן הזה - מספר הסיפורים.

 

[שחרזדה האחת]

פרהי ,מקסים ,ההשוואה בין הסיפורים לפרפרים-

 

[שחרזדה האחת]

אהבה ממבט ראשון-סיפור שלי ליום האהבה

&nbsp
היא היתה נערה יפה כבת 15,
כשראתה אותו לראשונה..
היה זה במגרש הספורט של בית הספר,
גבוה, תמיר, ראש גינגי, בולט מעל כולם,
הביטה בו ולא יכלה להזיז את עיניה ממנו,
לשנייה אחת של מבט, עיניהם נפגשו
והביטו בה זוג עיני תכלת ענקיות ועמוקות כמו הים.
.וכאילו הזמן עצר מלכת,ואז הנער המשיך לשחק ובסיום המשחק ירד מן המגרש והלך ,
עיניה המשיכו לחפש אותו זמן רב ואז בצער רב היא הלכה משם,
היא לא ידעה באיזה בית ספר הוא לומד ולא את שמו...
לא הפסיקה לחשוב עליו,
דמותו עמדה לנגד עיניה ,בלימודים, בחוגים עת נפגשה עם חברה
ובלכתה לישון דמותו נכנסה לה לחיים ולחלום .
היא איבדה את התיאבון.
התחילה לארוב לו ליד מגרש הספורט ,אך הוא לא נראה שם..
עד שיום אחד כשכבר כמעט התייאשה..
ראתה אותו..רוכב על אופניים, ובידו זר פרחים ענק..
חלף על פניה מבלי לראות אותה..
אפוא אמצא אותו? חשבה הנערה..
אולי הוא מביא פרחים לאמא שלו?
ואולי יש לו כבר חברה?
ואז צץ לה רעיון, אולי הוא עובד בכלל כשליח בחנות פרחים?
חזרה אחורה, הביטה סביב וראתה לא רחוק משם חנות פרחים מטופחת..
עמדה בצד, נחבאת מאחורי עץ שהיה שם וחיכתה..
כעבור כשעה הוא חזר היא ויצאה ממחבואה ונעמדה מולו, כאילו במקרה עמדה שם והסתכלה עליו,
הנער ירד מהאופניים ,נכנס לחנות והיא אחריו..
הביטו זה בזה ואז התכופף, לקח פרח אדום והושיט לה אותו עם חיוך כובש..
מאז הם ביחד. הוא המשיך להביא לה כל ערב פרח אחר וכאשר בזר היו כבר 18 ורדים הציע לה חברות והזמין אותו לצאת לשת הים.
סיימו יחד תיכון והתגייסו באותו הזמן לצבא ,
עד גיוסו לצבא, המשיך להביא לה כל פגישה פרח.
ובתקופת הצבא שמרו על קשר, כל יום אגרת ובה מילות אהבה,
מידי פעם הצליחו לקחת יום חופש פה ושם ולתאם פגישה.
סיימו שירות, למדו באוניברסיטה ונישאו ביום האהבה .
ובימים אלה חגגו 10 שנות נשואין..
ועדיין היא אוהבת אותו כמו בפעם הראשונה שראתה אותו.
&nbsp

 

[הגבירה מן האגם]

כלומר...

שיש כיום גם צעירים רומנטים

תודה לך!

 

[perhay]

אהבתי שחרזדה

סיפור מרגש.

 

[שחרזדה האחת]

תודה פרהי ושבוע טוב

 

[perhay]

ואפרופו פרפרים

קבלו את היצירה שהלחין נכדי רועי (בן 8). הוא קרא ליצירה שלו "פרפרים בלב"
[URL]https://www.facebook.com/tzipi.mory/videos/721190851326335/?pnref=story[/URL]

 

[הגבירה מן האגם]

אני מחייכת כאן

מעבר לכך שברור שהילד נהנה מהנגינה בפסנתר ושיש לו אוזן וכשרון למוסיקה, נראה שהוא גם לומד אצל מורה מצוינ/ת.
נחת.

 

[perhay]

לילד הזה יש שמיעה אבסולוטית

וזכרון פנומנלי וגם כמו שאת אומרת מאד נהנה מהנגינה.
הוא למד שנתיים אורגן ולפני שנה התחיל ללמוד פסנתר,
מאז שיש לו פסנתר בבית (לפני כחודש) הוא כל הזמן יושב ומאלתר ומלחין.
את היצירה הזאת הוא הלחין לפני שבועיים ונשמרה בזכרון שלו.

 

[הגבירה מן האגם]

יפה מאוד

 

[הגבירה מן האגם]

נפלא

את יכולה בבקשה להפנות אותי למקור בספרדית? אשמח לקבל את הטקסט עם הרפרנט.
בברכה,

 

[perhay]

מצאתי את הטקסט הזה ברשת

המשכתי לחפש ורק מצאתי עוד אזכורים ברשת. שאלתי באחד המקומות באיזה ספר פורסם טקסט זה וכשיהיה לי תגובה אשתף אותך.
בינתיים קבלי את הטקסט בספרדית
Contar un cuento por Jorge Díaz
" Contar un cuento es un milagro. Algo tan inexplicable como respirar, como abrazar a alguien, como enamorarse. Algo que puede ocurrir sólo de vez en cuando, aunque nunca sepamos si este estremecimiento fue el aleteo de un ángel o una corriente de aire.
No es cosa de decir. " voy a contar un cuento". Sería como decir: " voy a hacer un milagro". hace falta que llegue su hora y que haya cómplices. El cuento es un misterio que sólo es revelado cuando alguien, tembloroso, se lo cuenta a alguien maravillado.
Entonces, cuando está contando se produce el prodigio:
El narrador regala con su palabra su piel, su sangre, su risa, su amor a corazón abierto.
Cuando niño, encerré unos gusanos en una caja vacía de cartón. pasaron unos días y al abrirla apareció una nube de mariposas que volaron al sol.
Así son los cuentos: sólo se transforman en el aire, sólo palpitan en el aliento de ese prestidigitador que es el Cuentacuentos."

 

[הגבירה מן האגם]

מצוין

תודה רבה!