לספר סיפור אישי

[אילן ענבר]

לספר סיפור אישי

חברי הפורום ערב טוב אני מאוד אוהב לספר ולשמוע סיפורים מפי אחרים אבל הכי אני חושב שנעים לי לספר ולשמוע סיפור אישי כתבתי היום סיפור שמבוסס על שני מקרים אמיתיים מעברי הרחוק אומנם מעט שפצתי ואולי פה ושם הוספתי אבל יש כאן הרבה מרק גרעין של אמת. אני מבקש להביא בפניכם את הסיפור כי כתבתי אותו כך שיתאים להיות מסופר על הבמה. אבקש בקורת אבל אנא זכרו זהו סיפור אישי. הערה: אין להשתמש הסיפור ללא רשותי-תודה

 

[אילן ענבר]

פרס מובטח למי שינחש../images/Emo77.gif

על איזה מכונית מדובר בסיפור

 

[NAVVAN1]

ש לי יום יום פרס, תבי ת'פרס, ומיד

לשבת בגב ישר, יש רק מכונית אחת. באיטלקית, עם דלת הפוכה, באותה שנה, שבה. פיצחו גרעינים בקונוס,וירקו בקשת, מבעד לברזלים, שעל המדרכה. חיפשתי לך בירור, לא מצאתי ירוק, חיפשתי לך בכחול, לא מצאתי בכחול, מה לעשות, לפעמים לא מצליח לי

 

[אילן ענבר]

בוקר טוב ידידי כמעט אבל זה לא|אוטו

 

[אילן ענבר]

שאלה ,עצה בעקבות הסיפור

האם נראה לכם שאפשר ונכון לספר סיפור המכיל עלילה כפולה האם זה אפשרי טכנית האם זה יעבור כי בקריאה זה כן עובר אבל בעל פה? אפשר לאהוב או לא לאהוב את התוכן אז אולי נתמקד בשאלה ה"טכנית" האם מישהו כבר סיפר סיפור עם עלילה כפולה?

 

[NAVVAN1]

אז חצי פרס, או רבע, מה לא? אז נתפשר

על שליש, שליש זה טוב, אילן מה השאלה, האם אפשר לספר עלילה כפולה? כל הסיפור שלך עומד על הכפילות יש כאן תפירה (לא הכי מהודקת) לחיבור של מות התמימות, ותחילה ההתבגרות, שילוב (לא לחלוטין) נקי של אלימות סקס, תחושה (לא מספיק) בריאה של מין מחוץ למסגרת של קשר המאושר ע"י המוסד הדתי, אז אם תביא לי עוד שני שליש של כוס בירה אסביר לך את מה שבסוגריים, כי הסוגריים הם החשובים,

אני פחות מליטר של בירה לא שותה עם חבר, ואת השליש הראשון כבר נתת לי בתחילת התשובה. מה לא? מה כן? מה לך כי תשאל שאלה כה קלה לתשובה.

 

[יונה כחולה]

האחת והיחידה- פיאט 600 כמובן

 

[אילן ענבר]

יש לנו זוכה-יונה כחולה../images/Emo106.gif

על המתנה נדבר כבר באישי

 

[Lisa Loo]

יופי של סיפור אילן

אני אשמח לשמוע שתספר אותו!

 

[בס בבלון בעבודה]

אהבתי

מזכיר את השכונות של פעם, את הבנייה בשכונות החדשות. ומעבר לכך חלומות נעורים - או חטאי נעורים.

 

[הקוראת בקקאו]

לאילן ../images/Emo73.gif

יצא לי לספר סיפור שכתבתי עם כמה פלאשבקים. היו תגובות מגוונות - חלק אהבו וחלק חשבו שזה לא סיפור כי הוא לא הסתדר לפי התבנית הקלאסית של בניית עלילה עם מתח, רגעי שיא והתרה. אני לא יכולתי לכתוב אותו אחרת. ככה הוא "נהייה לי" וככה ראיתי אותו הכי נכון. אבל קטונתי. אני עדיין בתחילת הדרך שלי. בקשר לסיפור שלך - לדעתי יש בו המון דברים שאפשר לעשות מהם סיפורים (למשל הסיפור על האשה המתה בדירה של השכן של החבר שלך -זאת חוויה טראומטית שלא כל אחד עובר ושאפשר לפתח ולסיפור שלך, על הג'ינג'ית לא כל כך התחבר לי). גם כן נראה לי שהייתי מוותרת על ההקדמה ומתחילה ישר במה שמתחת לשלושת הכוכבים. אז לדעתי, אין בעיה ואפילו מעניין לספר סיפור שיש בו כמה מישורים. וקהל שמקשיב - יידע לחבר, ויבין. ואילן, הכל באהבה!

 

[אילן ענבר]

תודה למתייחסים ואוסיף ...

תודה גם למתייחסים באישי. הקוראת בקקאו הטיבה לבטא את הדילמה או בעייה שיש לנו עם סיפורים אישיים ואני מצטט: "אני לא יכולתי לכתוב אותו אחרת. ככה הוא "נהייה" לי וככה ראיתי אותו הכי נכון". גם בהופעה האחרונה של בוגרי ב היו סיפורים אישיים וגם בזכרון שמענו וגם בהזדמנויות רבות אחרות וגם אני עם הסיפור שהבאתי בפניכם כדי שתעזרו לי-מצד אחד הוא מרגש אותי כל פעם שאני קורא אותו וכמו שבס בבלון אמר מחזיר אותי לימי הילדות בשכונות אבל בתוכי אני לא מרגיש נכון ספרותית איתו והיות והוא אישי קשה לי למצוא היכן לקזז,היכן להוסיף והיכן החיבורים לא יושבים טוב.

 

[בבא אלי]

תגובה ראשונה

שלום אילן הסיפור נקרא בעיניין. לגבי סיפורו בע"פ, חשוב אם אתה באמת רוצה שני סיפורים במקביל. ברור שזה לא הסיפור [בע"פ] הקלאסי על פי שיטת חמשת המשפטים [שתירגלנו בבית אריאלה - המבנה הקלאסי של הסיפור גם על פי אריסטו. למשל, הסיום [משפט 5 = ההתרה\פיתרון] מתייחס רק לסיפור הראשון. גם אם אני מנסה לא להיות "מרובע" ולדבוק במבנה הקלאסי, עדיין לא ברור לי איך הסיפור השני משתלב, או יותר נכון, תורם, להתפתחות של הסיפור הראשון. אני כן מודע לכך שגם בסיום הסיפור השני, וגם בסיום הראשון, יש פואנטה שמתייחסת לידע בזיהוי מכוניות, ועדיין נראה לי שמה שמתאים [לי] בסיפור כתוב, עשוי להיות בעייתי בסיפור בכתב. בהצלחה אלי

 

[בבא אלי]

זאת ועוד...

מתעוררת כאן בעיה בסיסית בסיפור. "האם אנחנו בשיעור היסטוריה?" "האם אנחנו מספרים כך שעלינו לתת הסבררים לפני-בזמן-אחרי הסיפור?" בהקשר זה כל ההקדמה בסיפורך היא במקום בסיפור הכתוב, אבל בעייתית בסיפור בע"פ. וכך, על פי המבנה הקלאסי, כל החלק הראשון [אקספוזיציה] הוא ארוך מדי לטעמי ו-"מסביר מדי" . מנסיוני, בכל פעם שאני "מסתבך" עם סיפור אני חוזר לתרגיל חמשת המשפטים משנה ב'. פירושו לעינייננו, שאחרי שתצליח להכניס את כל האקספוזיציה לתוך משפט [מורכב] אחד, תגלה דרך ליתר קומפקטיות ובהירות בסיפור בכלל ובאקספוזיציה בפרט. מנסיוני, בכל פעם "שנאלצתי" לקצר סיפור, התוצאה הייתה טובה יותר, הסיפור שוטף יותר, וכמובן, ברור יותר לקהל המאזינים\צופים. בהצלחה אלי

 

[אילן ענבר]

אלי תודה על בקורת-

מאוד עניינית ומקצועית לא יודע למה אבל פשוט שכחתי מ תרגיל 5 המשפטים ולא ,לא רוצה שיעור היסטוריה אלא כמו שגרמתי לבס בבלון-רגע של נוסטלגיה