לספר? לא לספר?

[רעותי 17]

לספר? לא לספר?

 

[סבבב]

ואוו...

חתיכת שרשור של תגובות יש שם...

 

[avramicko]

לא לספר

יש דברים בין בני זוג שלא צריך להתערב בהם

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

../images/Emo45.gif

 

[תל אביבי1]

לא לספר, אבל

לא הייתי רוצה להישאר חבר של אדם כזה, ההומו המתחזה לסטרייט, אני מתכוון. כי הייתי חושב לעצמי שאם הוא מסוגל לרמות כל יום כל היום, את אישתו וילדיו, את הוריו וחבריו, לא ירחק היום שירמה גם אותי, אפילו במחיר של פגיעה אנושה בי.

 

[קצת מסובך]

../images/Emo119.gif לעשות הכל

כדי שהבחור יבין שעליו לספר. אתם יכולים לקרוא אי שם למטה את התגובות של גרושתי. אני כן סיפרתי, ובכל זאת זה לא הלך... (יהיו שיגידו שאולי אם לא הייתי מספר, זה כן היה הולך), אבל לפחות לאחר מעשה, אני יכול להיות שלם עם עצמי ששמרתי על הכנות שלי, ועל זכות הבחירה שלה. שלא רימיתי... זה לא אומר שאם הוא יספר הם לא יתחתנו, מנסיונם של שלושה(!) חברים אחרים שלי, שכן סיפרו וכן היום נשואים באושר.

 

[dkey]

בודאי לספר, חד משמעית

זה כמו לא לגלות על אדם שהולך לבצע פשע. זה הרי ממש הצלת נפשות. הצלת ההומו מעצמו ומעל לכל הצלת אישתו. השרשור מראה שהנושא הפך למרכזי גם ברחוב הדתי וזה נהדר.

 

[antinoos]

לא הייתי מספר לה מאחורי גבו. זה לא תפקיד החבר

אבל אני חושב שעם כל הקושי שכרוך בכך, כשיגיע תורי (אם בכלל, מי יודע) אספר לה. אחרים אולי תופשים את זה אחרת, אבל לדעתי, קשר שצריך להיות מושתת על אמון ופתיחות וכנות מלאים, לעולם לא יוכל להיות כזה אם לא אספר (אפילו שאני, מביך לומר, לא בטוח לגבי מידת אי-משיכתי לנשים). נכון, זה מסכן את המשך הקשר, אבל אם מחליטים להמשיך, זה יכול להעלות אותו למקומות (של קרבה, של אמון) שאני לא חושב שאני, על כל פנים, יכול להגיע אליהם כשאני מסתיר דבר כזה. (אבל נכון גם שזה יכול להביא להיפך.)

 

[סבבב]

אין ספק שצריך לספר לה...

כמו שאמר קודמי... "כיגיע תורי..." (ובמהרה...) אז גם אני אספר לה... רק מתוך פתיחות מלאה אפשר לבנות זוגיות אמיתית.

 

[קצת מסובך]

../images/Emo119.gif רגע, לא הבנתי

אז אתה גם בעניין של להתחתן וכאלה..? עם אשה? (כי אם לא אני פנוי

)

 

[סבבב]

חחח...

טרם החליטותי... אענה בהקדם... חחח

 

[io4minyan]

התלבטות

באחד המקרים הסבוכים שטיפלתי בהם כמגשר, אמרה לי אישה : יותר משאני כועסת על בעלי שבגד בי, אני כועסת על מי שסיפר לי שהוא בוגד כשאלתי מדוע, היא השיבה היו לי חיים טובים אתו ואני עדין אוהבת אותו ולמרות שידעתי שהוא לא מושלם ולמרות שחשדתי בו, היתה לי את הזכות להחליט איפה להציב את הנתון הזה במשוואה של בעד ונגד וכמה משקל לתת לזה. אני בחרתי למעט משקל. כמו כן, נתתי לו קרדיט שאם זו אמת, הוא יבוא לספר לי על המעידה שלו. כשבאה החברה הטובה לספר, היא בלבלה לי את המשוואה בלי לשאול את רשותי. היא העצימה את מה שאני בחרתי להצניע. היא הציבה מול עיניי את מה שבחרתי לטשטש. חשבתי שזו תשובה פסיכית אבל מסתבר שמערכות יחסים רבות שורדות בזכות היכולת להעלים עין, בזכות היכולת להבליג, בזכות היכולת לוותר על החיפוש אחר הפרטנר המושלם. כשמישהו בא מבחוץ ומגלה דברים, הוא מסתכן באפשרות שהוא יפגע באישה שסירבה לקרוא את הסימנים בכך שהוא ייאלץ אותה לקרוא אותם.

 

[avramicko]

../images/Emo45.gif

 

[טוהרtoar]

לדעתי

אותו אחד שהוא נשוא (לעתיד-נשוי?) הסיפור הוא זה שצריך לספר (ובהחלט) אך יש מספיק שאלות בנושא כדי שזה לא יהיה עניינו של החבר ולדעתי הקטע של לשון הרע לתועלת כדי להציל חברו יכנס די לספק. (יש גם שאלה שלא העלו בשום מקום של עד כמה הוא בקי בטיב היחסים ביניהם) בקיצור אני נוטה לדעת האומרים שהשואל לא יכול לספר זאת אך הוא צריך ואולי אף חייב להשתדל שהחבר שלו יפנים שהוא צריך לעשות זאת.