לספר או לא לספר

[נטאשה]

אני כבר אמרתי את דעתי מספר פעמים

לספר או לא לספר
היי חברים. אנחנו חדשים בפורום ולפני תרומת ביצית. רצינו להעלות שאלה ולשמוע את דעתכם האם לספר לסביבה שאנחנו הולכים על תרומה או לא? רק ההורים יודעים שאנחנו הולכים על IVF, לגבי תרומת ביצית זה כבר אופרה אחרת. האם יש לכם ניסיון ודעה בעיניין? מה מספרים לילד בעוד 5 שנים? נשמח לשמוע, תודה.

אני כבר אמרתי את דעתי מספר פעמים
כאן ואחזור שוב: בשלב זה אנחנו לא מספרים לאף אחד מלבד לאחותי. כולם יודעים שאנחנו בטיפולים ולא נראה לי שזה ממש משנה אם הביציות שלי או מתרומה, אנחנו עוברים טיפולים ולא צריך לפרט מעבר לכך, לדעתי. ברגע שיהיה ילד ויגיע הזמן לספר לו, הוא ידע ראשון ואז נוכל גם לספר למי שנרצה אם נרצה. אני לא מתכוונת לעשות מזה סוד לכל החיים, אני לא אוהבת לחיות עם סודות אבל אני מכבדת את הילד שלי שעדיין לא נולד ואת זכותו לדעת ראשון על חייו. זהו, יש לי דעה ממש נחרצת בעינין אבל אולי לא הצלחתי לבטא אותה ברור, מקווה שהובנתי.

 

[תקווה2]

אני מרגישה כמוך

אני כבר אמרתי את דעתי מספר פעמים
כאן ואחזור שוב: בשלב זה אנחנו לא מספרים לאף אחד מלבד לאחותי. כולם יודעים שאנחנו בטיפולים ולא נראה לי שזה ממש משנה אם הביציות שלי או מתרומה, אנחנו עוברים טיפולים ולא צריך לפרט מעבר לכך, לדעתי. ברגע שיהיה ילד ויגיע הזמן לספר לו, הוא ידע ראשון ואז נוכל גם לספר למי שנרצה אם נרצה. אני לא מתכוונת לעשות מזה סוד לכל החיים, אני לא אוהבת לחיות עם סודות אבל אני מכבדת את הילד שלי שעדיין לא נולד ואת זכותו לדעת ראשון על חייו. זהו, יש לי דעה ממש נחרצת בעינין אבל אולי לא הצלחתי לבטא אותה ברור, מקווה שהובנתי.

אני מרגישה כמוך
אומנם בהתלבטות ענקית אבל מרגישה שזה לא עיניינו של אף אחד. למרות שהייתי כן רוצה לספר - כדי לא להתמודד עם המתח והסודות. ועכשיו אני בדיונים בנושא מתי ולמי לספר. (סה"כ גם ההורים שלנו צריכים לעכל את הבשורה שזה לא הולך ...) האמת היא שאצלי זה מורכב - משום שלבעלי יש ילדים מנישואין קודמים ואני מפחדת מהתגובה שלהם. ויותר מכך אני חשה מבוכה מהרכילות והלעג של האישה הראשונה. היא כבר לעגה לבעלי שהוא לקח מישהי שלא מסוגלת ללדת, ולמרות שהסתרתי את הפגיעה אני ממש בסטרס כשהי תדע שזה מתרומה. קשה לי להתגבר על התחושה הזו.