לספר או לא לספר?

[נתנאל 123456]

לספר או לא לספר?

שמעו יש לי בעיה, בגלל המניה אז לפעמים אני שומע קולות - או רואה כל מיני דברים, שלא קיימים, אז אמי אומרת שהיא לא מבינה למה זה קורה.
ואני לוקח כדורי אנטי פסיכוטים, אבי נותן לי ועד לפני כמה חודשים הכול היה בסדר , אבל כבר איזה חודש - וחצי חודשים אני שומע קולות,רעשים.
שוב חזרו לי הסיוטים, אז עכשיו השאלה שלי האם צריך לספר למטפלת שלי?, אני לא רוצה לספר היא תלשין עלי המנוולת הזאת ויאשפזו אותי,
אין אני שונא להיות מאושפז, לא רוצה לחזור לשם, אבי נגד זה, ואמי בעד, מה אתם אומרים שאני צריך לעשות?

תודה מראש בברכה נתנאל.

 

[dina199]

לדעתי אתה צריך לספר

כי ייתכן ויש צורך להחליף תרופות

 

[גור42]

או להפסיק תרופות (כמובן שרק באישור רופא, כי אחרת זה מסוכן)

בפעם האחרונה שלי היו דברים כאלה, זה היה שלקחתי תרופות אנטי-פסיכיאטריות.

מאז עברו 20 שנה. 20 שנה שבהן אני נקי מתרופות וגם נקי מהזיות. אז לא צריך להיות פרופסור לרפואה כדי להבין שלפחות במקרה שלי, התרופות היו אלה שגרמו להזיות ולא להיפך.

 

[arana1]

תרופות פסיכיאטריות זה נורא

גם הנסיון שלי איתן היה ממש מזעזע
נכון שהן חוסכות המון התמודדיות מאוד קשות
אבל המחיר הוא מטורף לחלוטין
ומתבטא גם כאבדן הסיכוי לפתרון אמיתי של הבעייה

 

[RTAM]

מהניסיון שלי רשמו לי סתם תרופות נגד אלוהים יודע מה כי ככה זה נוח... אם יש בעיה התרופות כבר יטפלו בה, לא צריך לעשות את העבודה הקשה באמת.

 

[נתנאל 123456]

הלוואי שהיה פתרון אני שונא אותם

אבל בלעדיהם אני לא רגוע, בתחילה רצו לתת לי זריקות הרגע שהייתי בצמצב לא טוב, הורי לא הסכימו גם לא לעליה במינון.
ואחר כך הייתי במצב פסיכוטי במשך חודש וחצי, והייתי מסוכן ברמות של ממש כמו פצצה, כמה נסיונות תקיפה חמורה איום
על חבורת נערים עם סכין יכולתי לסכן את עצמי אבל ירדתי למטה ( הייתי במני) וניסתי ל"הוריד אותם והם ברחו כי שמעתי שהם
עושים רעש, ועוד ועוד מקרים, אז כיום זה רק מידי פעם ,אבל אני מפחד שאני חוזר להתקפים של פעם, מחשבות ביזאריות.
גברים הזוים ברמותת קשדה להסביר על מה חשבתי, ומה עשיתי, אני חושב שאני אספר ,אני אחשוב על זה אבל קצת, גם
ככה הפגישה עוד חודש וחצי, אם המצב ידרדר אז אני אפנה עליה יותר מוקדם.

 

[נתנאל 123456]

לא אצלי זה חלק מאמניה

שאני לוקח תרופות אין לי את זה, פעם שעברה אישפזו אותי גם בגלל זה שהיו לי מחשבות שווא מטורפות, התרו]ות שלקחתי פעם
שעברה גרמו לי לבעיה מוחית, הלטוים אני כתבתי פה אז, לחשיבה איטית - חוסר הבה אבל לא להזיות, אני לא יודע מה לעשות.
כי על דברים קטנים הם יכולים לאשפז ,ואישפוז יהרוס לי הכול, אני צריך לחשוב מה אני יעשה.

 

[dina199]

מה שאומר שבכל מקרה

צריך לספר.

 

[נתנאל 123456]

אולי.

יש לי פגדישה איתי ביום שני הבאה, נראה מה היה, תודה לכולם על העזרה.

 

[נתנאל 123456]

הפגישה היא עוד חודש וחצי

והזיות האלו הם חלק מאותה מחלה, יש לה אותם מי שאני נער.

 

[מלאת תקוות]

רגע, למה לספר למטפלת? צריך לפנות לרופא!

 

[נתנאל 123456]

היא רופאה.

היא פסכיאטרית, היא מטפלת במצבים כאלו, שאני מתכוון למטפלת אני מתכוון לרופאה.

 

[RTAM]

אני הייתי אומרת לא לספר אם אתה חושב שיאשפזו אותך

או שתספר ותמעיט מהחוויה כדי שזה לא יראה רציני, תספר רק חלק כדי שינסו להחליף לך את התרופות.

 

[שייך למיעוט]

לספר