לסי שובי החוצה...!

לסי שובי החוצה...! ../images/Emo6.gif

כמה משעשע. הפקה פשוטה ביותר, חביבה ועושה את העבודה. מי אכל לי את המעמול? מי שתה לי את עוגת הקפה? פשוט ויפה.
 

yos3221

New member
זה באמת מצויין - רק חבל

שאנו היחידים שחושבים כך
 

yos3221

New member
לא רק שלא קטלו את זה פה

אפילו לא התייחסו לזה מעניין למה? זה פורום שיווק ופרסום לא? או שאולי זה פורום שאלות ותשובות לילדים שלומדים שיווק ופרסום? אין לי מושג
 

johny_abola

New member
בוא תסביר למה אתה חושב שהיא טובה

גם החדשה לא משהו, והקודמת זכתה לביקורות רעות מאוד בפורום פרסומות, אם זכרוני אינו מטעה אותי. בוא נאמר שההבטחה הפרסומית הייתה שהעוגות מאפשרות לך להרגיש כאילו שאתה מארח או אוכל בבית קפה, רק שזה אצלך בבית. אז מה עשו עם זה? שמו את גידי עם כמה טקסטים עלובים? אתה בתור לקוח היית מקבל את זה, או שהיית מטיס את המשרד פרסום לסבב קריאטיבי נוסף?
 

yos3221

New member
צודק - לא אמרתי שהיא טובה

אלא שפשוט אהבתי אותה גם אם גידי גוב ישב שעה מול המסך ויפליץ אני אוהב...פשוט מת עליו ולעינין - נכון הפרסומת מפוספסת קצת מבחינה קריאייטיבית :השורה האסטרטגית היא "בית קפה - בסלון ביתך"...והיא נכונה וטובה, אבל צריך היה להמחיש אותה באופן חזק ובוטה יותר. אפילו כלקוח שחובב את גידי - המוצר הסופי היה עובר חזרה לקריאייטיב - או טס במקרה הזה....
 

johny_abola

New member
נו לפחות באהבת גידי אנחנו מסכימים

וגם בקריאטיב הלא משהו של הפרסומת. yos - התחלנו בקטילות, עכשיו אנחנו מסכימים על משהו ובסוף עוד נהיה חברים. מה יהיה?
 

yos3221

New member
יהיה ממש טוב

אם תהיה קצת פחות מיליטנטי בתגובות שלך - ואני חייב לציין שאתה משתפר בעיניין ואולי באמת נהיה חברים... אגב מה תחום ההתמחות שלך בפרסום?
 

johny_abola

New member
אני בכלל עסקתי בדוברות-יח"צ

במשרד ממשלתי. לפני כן למדתי מנהל עסקים ותקשורת, ועבדתי בעבר כמנהל איזורי בחברת מחקר שיווקי. התחלתי ממש לאהוב פרסום אחרי שעשיתי דרך האוניברסיטה סדנת פרסום אצל טובית שלומי במשרד שלה. לאחרונה חזרתי למרכז מירושלים וחשבתי על קריאטיב, אבל אני לא יודע אם יש לי כוח לקורס של תרצה. קיבלתי גם כמה הצעות למשרות פלנינג דרך קשרים שיש לי בענף, אבל לא יצא מזה כלום עד עתה. בינתיים כל מה שאני מקבל כהצעות ודאיות זה תקציבאות, וכבר דחיתי הצעות כאלו מספר פעמים. אגב, יצא לי לכתוב פעם תשדיר בחירות לשרון (ב-2001), וגם לכתוב רעיונות קריאטיבים לשר האוצר שלו, כשהייתי מנהל משמרת בחדר התקשורת שלו. ועכשיו, אחרי ה"נפתחנו", ספר לנו עליך - מה הרקע שלך?
 

yos3221

New member
רקע פרסומי גרידה

הרקע שלי אסטרטגי לחלוטין - עשיתי אסטרטגיה למותגים החזקים והמובילים בארץ (רשימה אינסופית - אם תרצה פירוט כתוב לי מייל) - עם הרבה הצלחות מוכחות (לא רוצה להשתחצן, אבל זו האמת) וכרגע - אני רוצה להיות עצמאי בתחום וחושב איך עושים את זה. אגב טובית שלומי - או דר' טובית שלומי בשבילך, היא בחורה מאד נחמדה, אפילו שותפה במשרד (דרורי שלומי), אבל לא ממנה לומדים פרסום.... אם אתה רוצה קצת ייעוץ והכוון - אולי אוכל לייעץ לך קצת בתחום
 

johny_abola

New member
לגבי עצמאי בתחום

יש בזה פוטנציאל לא רע בכלל. אני מכיר מישהי, שאני מעדיף לא לומר מי היא, שגם כן באה מרקע אסטרטגי בפרסום, וכיום היא פרילנסרית מייעצת שיווקית-אסטרטגית-פרסומית חברות מובילות בארץ. זה נראה לי שווה ביותר. לגבי טובית, לדעתי אז היא עוד הייתה רק טובית ולא ד"ר טובית. מצד שני, אז גם ארועטי (גם הוא מאוד נחמד) היה במשרד. זה היה לפני שנתיים בערך. ברור לי שפרסום לא לומדים בקורס, וגם לא מספרים בנושא (שקראתי לא מעט). לדעתי כדי לדעת פרסום טוב חייבים לעבוד פשוט במשרד פרסום, אחרת הכל תיאוריה ולא פרקטיקה. אז איך אתה חושב שאתה יכול ליעץ לי?
 

yos3221

New member
לא לזה התכוונתי אבל לא משנה

ולגבי איך אני יכול לייעץ לך? איך אני יכול לדעת אם לא אמרת במה אתה רוצה לעסוק
 
אני לא אהבתי... הסיבה בפנים

צעקות אף פעם לא עשו לי את זה. לא גידי גוב שצועק על שני כלבלבים מסכנים, לא החברה ההיא שפרסמה טיולים בצעקות ולא "מירה, מירה, מירה.... ***מה?!!?!***". אם הם רוצים שאשאיר את הטלויזיה על הערוץ שלהם גם בזמן הפרסומות רצוי שיהיו קצת יותר עדינים. הרי גם ככה אין לי כח לפרסומות, אז למה הם חושבים שאם הם יצעקו אני אפתח אליהם סימפטיה?! ובלי קשר, בפרסומת הנ"ל אפילו לכלבים יש יותר חן מאשר למר גוב הנכבד.
 

אורז

New member
אני אומר אחת מהשתיים

או שתביאו קונספט חדשני עם סרט פשוט שמסביר אותו, או שתקחו קונספט משומש ותעשו ממנו סרט קריאטיבי של החיים. אבל גם לקחת קונספט שחוק (ערוץ 1 עשה סרט כזה לפני 10 שנים, לסרטי יום שישי "שיוצאים לבלות בבית"), וגם לעשות אותו אחד לאחד בלי שום דבר מעניין, זה כבר מוגזם בעיני.
 
למעלה