לסיים קשר של סקס.
טוב, אז ככה.
לפני חצי שנה היה לי ריבאונד, אני חושבת שכתבתי עליו ממזמן.
שכבנו, הכל טוב ויפה (בערך) ואז לפני שלושה חודשים, הרגשתי שמיציתי. מה זה מיציתי, הכי מיציתי שיש.
ולא אמרתי לו כלום. לא ידעתי מה להגיד, לא ידעתי איך להגיד לו שאני לא רוצה לשכב איתו כי יש לו ריח של חתול מת מהפה ואותו דבר גם השיניים.. והוא כל הזמן, אבל כל הזמן, בא עם בגדים עם כתמים ולא שם בושם, משהו.. כלום.
נטרפתי. כל פעם, לא אמרתי כלום.
עד שבפעם השלישית ששכבנו. זה כבר היה טו מאצ'.
עם הניתוקים הרגשיים עוד יכולתי להתמודד (מי אמר שבועיים להיזכר בסקס ולא קיבל? שירים את היד. פאקינג שבועיים)
אבל עם ריחות שכל פעם זה יותר גרוע? עד כאן.
ואז אחרי הפעם האחרונה, אני פשוט נעלמתי. לא עניתי לו לטלפונים וציפיתי שהוא יבין.
הוא לא הבין ואז אמרתי לו שאני חוזרת לוניליות.
בן אדם רגיל היה אומר טוב נו, סבבה, זה נגמר בינינו.
אבל לא! מסתבר שהוא היה צריך גם כתוביות!
"לא הבנתי שאם את חוזרת לוניליות זה אומר שבינינו זה נגמר..."
אז היום הייתה שיחה בהתכתבות של חצי שעה (!!!) שפשוט לא הבנתי איך נקלעתי אליה. למה אני צריכה לתת תשובות ולמה אי אפשר פשוט להיעלם?
ולמה ההתעקשות הזאת שאני משקרת?
ולמה אני צריכה להגיד למישהו משהו, שהיה בא פעם בחודש למרכז?
ונשבעת שהחזקתי את עצמי לא להגיד כלום על הריח...
"יש לי בעיה עם השקרים שלך..."
אני לא משקרת...
אז השאלה שלי, אחרי כל הסיפור הנחמד הזה.
בהנחה שאתם ממצים את הסקס ואתם זה לא אני.
האם אתם נעלמים או אומרים "תשמעי חבובה, זאת לא את, זה הריח שלך?"
אש
טוב, אז ככה.
לפני חצי שנה היה לי ריבאונד, אני חושבת שכתבתי עליו ממזמן.
שכבנו, הכל טוב ויפה (בערך) ואז לפני שלושה חודשים, הרגשתי שמיציתי. מה זה מיציתי, הכי מיציתי שיש.
ולא אמרתי לו כלום. לא ידעתי מה להגיד, לא ידעתי איך להגיד לו שאני לא רוצה לשכב איתו כי יש לו ריח של חתול מת מהפה ואותו דבר גם השיניים.. והוא כל הזמן, אבל כל הזמן, בא עם בגדים עם כתמים ולא שם בושם, משהו.. כלום.
נטרפתי. כל פעם, לא אמרתי כלום.
עד שבפעם השלישית ששכבנו. זה כבר היה טו מאצ'.
עם הניתוקים הרגשיים עוד יכולתי להתמודד (מי אמר שבועיים להיזכר בסקס ולא קיבל? שירים את היד. פאקינג שבועיים)
אבל עם ריחות שכל פעם זה יותר גרוע? עד כאן.
ואז אחרי הפעם האחרונה, אני פשוט נעלמתי. לא עניתי לו לטלפונים וציפיתי שהוא יבין.
הוא לא הבין ואז אמרתי לו שאני חוזרת לוניליות.
בן אדם רגיל היה אומר טוב נו, סבבה, זה נגמר בינינו.
אבל לא! מסתבר שהוא היה צריך גם כתוביות!
"לא הבנתי שאם את חוזרת לוניליות זה אומר שבינינו זה נגמר..."
אז היום הייתה שיחה בהתכתבות של חצי שעה (!!!) שפשוט לא הבנתי איך נקלעתי אליה. למה אני צריכה לתת תשובות ולמה אי אפשר פשוט להיעלם?
ולמה ההתעקשות הזאת שאני משקרת?
ולמה אני צריכה להגיד למישהו משהו, שהיה בא פעם בחודש למרכז?
ונשבעת שהחזקתי את עצמי לא להגיד כלום על הריח...
"יש לי בעיה עם השקרים שלך..."
אני לא משקרת...
אז השאלה שלי, אחרי כל הסיפור הנחמד הזה.
בהנחה שאתם ממצים את הסקס ואתם זה לא אני.
האם אתם נעלמים או אומרים "תשמעי חבובה, זאת לא את, זה הריח שלך?"
אש
