לי אין. לא היה לי מושג מיהו, מה מצבו הבריאותי ומה עשה בחזרות
כמו רבים אחרים (מחוץ לפורום הזה) אני צופה בתחרות עצמה ומה שלא קורה על הבמה לא קיים מבחינתי; אני לא מתעמקת ברכילות מסביב. כמו רבים אחרים, הצבעתי לשיר שאהבתי, שתפס לי את האוזן מהשנייה הראשונה.
האזנתי לשידור ב-88FM (אני חובבת קומנטרי...
) והם לא הזכירו שום דבר מזה במילה, זה לא היה "אישיו", אני חושבת שגם הם לא ידעו. קובי מנורה אמר שזה יהיה השיר הזוכה בשנייה שהוא יריד מהבמה. הוא פשוט הקשיב ואמר "זהו זה, זה השיר הזוכה". כי
המוזיקה עשתה לו את זה, תפסה אותו, כבשה אותו, ואני לגמרי מזדהה. אני בספק אם גם אילנית, יזהר כהן וקובי אושרת התעמקו ברכילויות האלה כשהביעו תמיכה בשיר. הם שמעו מלודיה מוצלחת (אילנית דוברת פורטוגזית, אז היא התרגשה גם מהמילים) וזה עשה להם משהו.
כשנמצאים בסביבה מסוימת לפעמים נדמה כאילו כולם ככה, אבל זו אשליה. רבים מהמצביעים בתחרות לא כותבים בפורומים כמו זה, לא עוקבים באדיקות אחרי ההימורים, לא מתעדכנים בכל פיפס. מגיע האירוויזיון והם פשוט מדליקים את הטלוויזיה, צופים ומאזינים.
אנשים (לא כולם, כמובן; אבל רבים מהם, ואני ביניהם) באמת ובתמים אוהבים את השיר ולכן גם לא אכפת להם כל המסביב. זו תחרות שירים, הוא הגיע עם שיר טוב (שלא נכתב לתחרות, אגב; אולי זה חלק מההצלחה) וזכה. זה לא גימיק, זו קלאסיקה.