אישה לוויתן16
New member
לסגור פרק.
אולי זה עוד מוקדם להגיד,אבל אני כבר מרגישה משוחררת ממך.. אני כבר מרגישה איך את לאט לאט יוצאת מהחיים שלי.לאט ובטוח,עד שלא תהיי בהם בכלל.. אמרתי לך שהפעם זה יהיה שונה,שהפעם אני באמת רוצה ומוכנה להתנתק ממך,למרות שאני בספק אם האמנת..אבל הפעם זה יהיה הכי אמיתי וטהור,וזה יהיה שווה את זה.אני לא מצפה לראות תוצאות עכשיו אבל אני יודעת שהם יצוצו עם הזמן. הקשר איתך,הכלכך לא מובן הזה,הכלכך טעון רגשית הזה...אני לא יודעת אפילו להגדיר מה אני מרגישה לגביי השנתיים וחצי האחרונות בכללי ולגביי הקשר הזה בפרט.. נדמה לי כאילו חייתי באושר מדומה כל הזמן הזה,שחשבתי שטוב לי,אבל שלא היה לי טוב באמת.. כל השנתיים האלו-הלב שלי קפא,אשכרה התאבן.כאילו לא מרגישה לכלום ולאף אחד,לא מצליחה להרגיש גם אם אני ממש רוצה. אבל זה בגלל שהוא פצוע,עדיין..אבל הוא יחלים בסוף,נכון?אני יודעת שהוא יחלים.בבקשה שהוא יחלים. ונדמה שאת לא כלכך מבינה מכל מה שקורה פה,או אולי לא רוצה להבין..כמו מתעלמת מהמציאות,או סתם אדישה אליה ובטח בעוד כמה חודשים תידלק לך נורה ותשאלי את עצמך מה הולך כאן ולאן נעלמתי אבל אני כבר אהיה רחוקה מפה,במקום אחר..במקום טוב יותר שבו אני אהיה בלעדייך..וכשתביני למה באמת,אם בכלל תביני,זה כבר יהיה מאוחר מידי..אני יודעת.. אני כבר לא מאמינה למילים שלך,לכל מה שאמרת כל הזמן הזה.זה כבר איבד כל משמעות בעיניי.. הרי להבטחות ולמילים יש ערך,עד שפועלים בניגוד אליהם ואז הן מאבדות כל ערך שהיה להן..וכשהערך נאבד,קשה מאוד להחזיר אותו..ככה זה.. אבל כל זה כבר לא משנה,אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה ובמקרה שלנו עדיף לא להחזיר כי הכל נסגר והחיים ממשיכים,וצריך לזרום עם הזרם.. מחקתי את כל התמונות שלך מהמחשב שלי,כל המכתבים שכתבתי לך,הצמיד שהבאת לי,אני לא אדבר עלייך יותר ואפילו לא אזכיר אותך או את השם שלך או כל דבר אחר שקשור אלייך בדיעבד.. ככה זה יהיה..פרק שלם נסגר..פאקינג שנתיים וחצי..מי היה מאמין? אבל רק שתדעי-שאין ולא תהיה מישהי שתאהב אותך כמו שאני אהבתי! [ואת יודעת כמה אהבתי..אני מקווה..] תזכרי את זה. OVER
אולי זה עוד מוקדם להגיד,אבל אני כבר מרגישה משוחררת ממך.. אני כבר מרגישה איך את לאט לאט יוצאת מהחיים שלי.לאט ובטוח,עד שלא תהיי בהם בכלל.. אמרתי לך שהפעם זה יהיה שונה,שהפעם אני באמת רוצה ומוכנה להתנתק ממך,למרות שאני בספק אם האמנת..אבל הפעם זה יהיה הכי אמיתי וטהור,וזה יהיה שווה את זה.אני לא מצפה לראות תוצאות עכשיו אבל אני יודעת שהם יצוצו עם הזמן. הקשר איתך,הכלכך לא מובן הזה,הכלכך טעון רגשית הזה...אני לא יודעת אפילו להגדיר מה אני מרגישה לגביי השנתיים וחצי האחרונות בכללי ולגביי הקשר הזה בפרט.. נדמה לי כאילו חייתי באושר מדומה כל הזמן הזה,שחשבתי שטוב לי,אבל שלא היה לי טוב באמת.. כל השנתיים האלו-הלב שלי קפא,אשכרה התאבן.כאילו לא מרגישה לכלום ולאף אחד,לא מצליחה להרגיש גם אם אני ממש רוצה. אבל זה בגלל שהוא פצוע,עדיין..אבל הוא יחלים בסוף,נכון?אני יודעת שהוא יחלים.בבקשה שהוא יחלים. ונדמה שאת לא כלכך מבינה מכל מה שקורה פה,או אולי לא רוצה להבין..כמו מתעלמת מהמציאות,או סתם אדישה אליה ובטח בעוד כמה חודשים תידלק לך נורה ותשאלי את עצמך מה הולך כאן ולאן נעלמתי אבל אני כבר אהיה רחוקה מפה,במקום אחר..במקום טוב יותר שבו אני אהיה בלעדייך..וכשתביני למה באמת,אם בכלל תביני,זה כבר יהיה מאוחר מידי..אני יודעת.. אני כבר לא מאמינה למילים שלך,לכל מה שאמרת כל הזמן הזה.זה כבר איבד כל משמעות בעיניי.. הרי להבטחות ולמילים יש ערך,עד שפועלים בניגוד אליהם ואז הן מאבדות כל ערך שהיה להן..וכשהערך נאבד,קשה מאוד להחזיר אותו..ככה זה.. אבל כל זה כבר לא משנה,אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה ובמקרה שלנו עדיף לא להחזיר כי הכל נסגר והחיים ממשיכים,וצריך לזרום עם הזרם.. מחקתי את כל התמונות שלך מהמחשב שלי,כל המכתבים שכתבתי לך,הצמיד שהבאת לי,אני לא אדבר עלייך יותר ואפילו לא אזכיר אותך או את השם שלך או כל דבר אחר שקשור אלייך בדיעבד.. ככה זה יהיה..פרק שלם נסגר..פאקינג שנתיים וחצי..מי היה מאמין? אבל רק שתדעי-שאין ולא תהיה מישהי שתאהב אותך כמו שאני אהבתי! [ואת יודעת כמה אהבתי..אני מקווה..] תזכרי את זה. OVER
