sandwichtown
New member
"לנצח".
*שיניתי קצת את הפנטזיה הקודמת שכתבתי, תודה לא´ על ההשראה. היא יוצאת מהבניין הראשי ומסתכלת סביב, מחפשת אותו. במגרש החניה האוטובוסים מחכים לשאר התלמידים שיעלו, היא מחייכת, מרגישה אסירת תודה שהיום היא סוף סוף תתאחד עם אהובה... לפתע היא קולטת אותו, יושב על האופנוע ומחייך, שיערו מתפרע ברוח. היא מחייכת ורצה אליו, מנשקת אותו ומתיישבת מאחוריו... והם נוסעים, הרחק מהכל, הרחק מהמציאות, לתוך העולם שלהם. היא מחבקת אותו חזק, מעבירה ידיים על גופו, על החזה, הבטן ובין הרגליים, מלטפת, מרגישה... הם יורדים מהאופנוע, הוא לוקח לה את היד ומוביל אותה במהירות לתוך דירתו... היא הצליחה להעמיד לו אותו, והוא רוצה אותה עכשיו... בחדר השינה שלו, הם מתפשטים במהירות. הוא מתיישב על המיטה והיא זוחלת לעברו, המראה של הזין המתקשה מרגע לרגע מרגש אותה, היא רוצה לגעת, רוצה לטעום... היא לוקחת אותו ביד אחת ומכניסה אותו לפה. מרטיבה עם הרוק שלה, מלקקת, לכל אורך הזין, בקצה, בזהירות, נגיעות קלות... האנחות שלו אומרות לה מה לעשות... הוא עוצם עיניים, ומחייך... נשען לאחור, נהנה... הוא מפסיק אותה ונשכב עליה. עוד לא מכניס, הזין הרטוב בין הרגליים שלה, מתחכך... הוא מצמיד אותה למיטה חזק, ומנשק אותה, היא אוהבת את הלשון שלו, את השפתיים שלו... הוא מפסיק ומסתכל לה לתוך העיניים... "אל תכאיב לי..." היא לוחשת. והוא לוקח את איברו ביד אחת ומחדיר, לאט לאט... היא מתפתלת, נאבקת בין הנאה לכאב. הידיים שלו מחזיקות את שלה מעל לראשה, כאילו לנחם אותה... שניהם נושמים בכבדות, עתה הם נפש אחת, מאוחדים סוף סוף... הוא מזיין אותה לאט, נזהר לא להכאיב לה, היא פולטת אנחות. היא אוהבת להרגיש אותו בתוכה, הם נעים ביחד, נושמים אחד את השני... הוא מגביר את הקצב, מכניס ומוציא... מגביר עוד... עוד, ועוד... הוא גומר בתוכה, משפריץ, ממלא אותה... בפניה מבט של אושר וכאב, בפניו מבט של סיפוק ושמחה... הם עוברים למצב ישיבה בלי להוציא את הזין מתוכה, רגליה כרוכות מסביבו והם מתחבקים, מתנשקים... מנציחים את הרגע... מוקדש לא´, ה"סולמייט" שלי.
*שיניתי קצת את הפנטזיה הקודמת שכתבתי, תודה לא´ על ההשראה. היא יוצאת מהבניין הראשי ומסתכלת סביב, מחפשת אותו. במגרש החניה האוטובוסים מחכים לשאר התלמידים שיעלו, היא מחייכת, מרגישה אסירת תודה שהיום היא סוף סוף תתאחד עם אהובה... לפתע היא קולטת אותו, יושב על האופנוע ומחייך, שיערו מתפרע ברוח. היא מחייכת ורצה אליו, מנשקת אותו ומתיישבת מאחוריו... והם נוסעים, הרחק מהכל, הרחק מהמציאות, לתוך העולם שלהם. היא מחבקת אותו חזק, מעבירה ידיים על גופו, על החזה, הבטן ובין הרגליים, מלטפת, מרגישה... הם יורדים מהאופנוע, הוא לוקח לה את היד ומוביל אותה במהירות לתוך דירתו... היא הצליחה להעמיד לו אותו, והוא רוצה אותה עכשיו... בחדר השינה שלו, הם מתפשטים במהירות. הוא מתיישב על המיטה והיא זוחלת לעברו, המראה של הזין המתקשה מרגע לרגע מרגש אותה, היא רוצה לגעת, רוצה לטעום... היא לוקחת אותו ביד אחת ומכניסה אותו לפה. מרטיבה עם הרוק שלה, מלקקת, לכל אורך הזין, בקצה, בזהירות, נגיעות קלות... האנחות שלו אומרות לה מה לעשות... הוא עוצם עיניים, ומחייך... נשען לאחור, נהנה... הוא מפסיק אותה ונשכב עליה. עוד לא מכניס, הזין הרטוב בין הרגליים שלה, מתחכך... הוא מצמיד אותה למיטה חזק, ומנשק אותה, היא אוהבת את הלשון שלו, את השפתיים שלו... הוא מפסיק ומסתכל לה לתוך העיניים... "אל תכאיב לי..." היא לוחשת. והוא לוקח את איברו ביד אחת ומחדיר, לאט לאט... היא מתפתלת, נאבקת בין הנאה לכאב. הידיים שלו מחזיקות את שלה מעל לראשה, כאילו לנחם אותה... שניהם נושמים בכבדות, עתה הם נפש אחת, מאוחדים סוף סוף... הוא מזיין אותה לאט, נזהר לא להכאיב לה, היא פולטת אנחות. היא אוהבת להרגיש אותו בתוכה, הם נעים ביחד, נושמים אחד את השני... הוא מגביר את הקצב, מכניס ומוציא... מגביר עוד... עוד, ועוד... הוא גומר בתוכה, משפריץ, ממלא אותה... בפניה מבט של אושר וכאב, בפניו מבט של סיפוק ושמחה... הם עוברים למצב ישיבה בלי להוציא את הזין מתוכה, רגליה כרוכות מסביבו והם מתחבקים, מתנשקים... מנציחים את הרגע... מוקדש לא´, ה"סולמייט" שלי.