זו הסטטיסטיקה
בערים הגדולות.
לא רק בתל אביב - בכל העולם.
אבל אם תתרחקי מהרעש וההמולה של הערים הגדולות, תתקרבי לפריפריה, לעיירות ולכפרים תמצאי שם סטטיסטיקה אחרת לגמרי...
חיי השפע גורמים לאנשים לא להעריך את מה שיש להם. אנשים כל הזמן רודפים אחרי היותר טוב - טלוויזיה יותר טובה, מכונית יותר יוקרתית, דירה יותר מפוארת, וגם בן/בת זוג יותר מוצלח/ת. חיי השפע מלמדים אותנו לא להיות שמחים בחלקנו, לא להיות מרוצים ממה שיש ולרדוף אחרי ה"יותר טוב". אנחנו משתמשים באנשים כמו בצעצועים תוצרת סין (ואנשים אחרים משתמשים כך גם בנו) - ואחרי תקופה כזו או אחרת - זורקים וממשיכים הלאה לצעצוע חדש. אחרים מנסים להנות במקביל מהצעצוע הישן (כי חבל לזרוק) וגם מהחדש (כי הוא חדש ומרגש ומגניב יותר). אין ערך לרגשות. אין ערך לשותפות. אין ערך לכלום חוץ מלסיפוק העצמי.
אם תתרחקי קצת מכל הגועל שחיי השפע מביאים איתם, תגלי עולם יותר שקט ורגוע. עולם בו לאנשים יש ערכים קצת שונים... לא באופן גורף, אבל בגדול...