לנצח את הסרטן..............
שנתיים עברו מהיום בו גיליתי את המחלה ..לפעמים נדמה לי שחלפו עברו להם מאה שנה...לפעמים כששואלים אותי אז מה שלומך ואיך את מרגישה? ומי החברים שלך הכי קרובים? אני אומרת בלי היסוס שמות משונים ומצחיקים.. אנשים מרימים גבה ואומרים היי את בסדר? יש לך חום או אולי את חולה?? מי כל השמות המצחיקים האלו ואני מחייכת לי מעט מסמיקה.. לפעמים צוחקת ולפעמים ממש נבוכה.. כן אנשים עם שמות מצחיקים שכל אחד בפני עצמו עולם מופלא ומדהים..חלקם כבר איתי שנתיים ימים וחלקם עפו התעופפו עם הימים החודשים... עדיין מחייכת כשנזכרת בשמך המשונה ולפעמים כשהשעות הקטנות של הבוקר מגיחות מציצות.. נזכרת איך ישבנו ושוחחנו על אלף ואחת בעיות וצחקנו מאין סוף בדיחות.. מדפדפת במאות דפים ועוד עשרות שירים וסיפורים שנכתבו דווקא כאן במקום הכי מטורף והכי משוגע שכן חושבת שהוא כמו סרטן הלב והנשמה.. יש לו מליון זרועות ואלפי סניפים...יש לו אלפי פרצופים וקשה מאוד אותו להרדים...קשה להלחם בו בכל דקה ושנייה..ולפעמים נדמה שזהו הוא נעלם ולא אשמע ממנו גם לא בשעה הבאה.. אך כשהערב יורד ואתה לבד עם המון מחשבות ..הילדים כבר במיטה ואין לך הרבה מה לעשות ...ולפעמים הבעל או האישה איכפת להם מה קורה בצ´צ´נייה הרחוקה..ומה משכורתו של חיים יבין או מה יעלה בגורל המדינה.. אז בשקט בשקט מבלי שאיש ישמע ..אתה שוב הולך אל אותה חיה רעה מוזרה...ויודע שרק היא מצליחה לגרום לך שוב פעם לעשן סיגרייה מרגיזה...והיא גם גורמת לך שוב פעם לכאב עמוק בנשמה.. ואתה שואל את עצמך למה לכל הרוחות אני הולך אל אותה המחלה הארורה? למה אני לא נלחם בה?? למה אני לא זורק אותה לפח האשפה?? למה אני שוב ושוב חוזר אלייה כמו נעל בית ישנה ונעימה?? האם אני מזוכיסט ?? או אולי אני אדיוט או סתם משוגע? אבל אם תשאל אותם כל אחד ואחת מאותם שמות מצחיקים ומוזרים ...למה הם חוזרים לכאן גם הם לא ידעו להסביר נכונה את הדברים... גם הם לא יבינו איך ולמה הם מדליקים עוד סיגריה ומתרגזים מעוד שם מצחיק שהופיע על המסך המשוגע? לנצח אמרתי והזלתי דמעה.. אי אפשר לנצח במלחמה הזו הנוראה..כי זה איתך בפנים בתוך הלב בתוך הורידים בתוך הנשמה... בלעדיה לפעמים אתה מרגיש כה עצוב בודד ורק מחשבה אחת עומדת במוחך ... בלעדייה אני גם ככה מת בעוד דקה או שנייה.. לא יודעת אם לקרוא לזה מכורים למחשב..או מכורים למדייה..או מכורים לכתיבה...אך בהחלט היום בלעדיי המדייה או המחשב אנו חשים פשוט עצוב בלב.. אז נכון שיש הרבה שמות מוזרים ומצחיקים.. אך מאחורי כל אחד מהם תמצא שהם כמוך אנשים רגילים ...מצחיקים עצובים שמחים...בדיוק כמוך כן אתה שבא להציק או סתם להרגיז באלף אלפי מילים... אז אל תשכח שאני אדם רגיל פשוט כמוך רק עם שם שאולי מצחיק אותך בפנים.. גל
שנתיים עברו מהיום בו גיליתי את המחלה ..לפעמים נדמה לי שחלפו עברו להם מאה שנה...לפעמים כששואלים אותי אז מה שלומך ואיך את מרגישה? ומי החברים שלך הכי קרובים? אני אומרת בלי היסוס שמות משונים ומצחיקים.. אנשים מרימים גבה ואומרים היי את בסדר? יש לך חום או אולי את חולה?? מי כל השמות המצחיקים האלו ואני מחייכת לי מעט מסמיקה.. לפעמים צוחקת ולפעמים ממש נבוכה.. כן אנשים עם שמות מצחיקים שכל אחד בפני עצמו עולם מופלא ומדהים..חלקם כבר איתי שנתיים ימים וחלקם עפו התעופפו עם הימים החודשים... עדיין מחייכת כשנזכרת בשמך המשונה ולפעמים כשהשעות הקטנות של הבוקר מגיחות מציצות.. נזכרת איך ישבנו ושוחחנו על אלף ואחת בעיות וצחקנו מאין סוף בדיחות.. מדפדפת במאות דפים ועוד עשרות שירים וסיפורים שנכתבו דווקא כאן במקום הכי מטורף והכי משוגע שכן חושבת שהוא כמו סרטן הלב והנשמה.. יש לו מליון זרועות ואלפי סניפים...יש לו אלפי פרצופים וקשה מאוד אותו להרדים...קשה להלחם בו בכל דקה ושנייה..ולפעמים נדמה שזהו הוא נעלם ולא אשמע ממנו גם לא בשעה הבאה.. אך כשהערב יורד ואתה לבד עם המון מחשבות ..הילדים כבר במיטה ואין לך הרבה מה לעשות ...ולפעמים הבעל או האישה איכפת להם מה קורה בצ´צ´נייה הרחוקה..ומה משכורתו של חיים יבין או מה יעלה בגורל המדינה.. אז בשקט בשקט מבלי שאיש ישמע ..אתה שוב הולך אל אותה חיה רעה מוזרה...ויודע שרק היא מצליחה לגרום לך שוב פעם לעשן סיגרייה מרגיזה...והיא גם גורמת לך שוב פעם לכאב עמוק בנשמה.. ואתה שואל את עצמך למה לכל הרוחות אני הולך אל אותה המחלה הארורה? למה אני לא נלחם בה?? למה אני לא זורק אותה לפח האשפה?? למה אני שוב ושוב חוזר אלייה כמו נעל בית ישנה ונעימה?? האם אני מזוכיסט ?? או אולי אני אדיוט או סתם משוגע? אבל אם תשאל אותם כל אחד ואחת מאותם שמות מצחיקים ומוזרים ...למה הם חוזרים לכאן גם הם לא ידעו להסביר נכונה את הדברים... גם הם לא יבינו איך ולמה הם מדליקים עוד סיגריה ומתרגזים מעוד שם מצחיק שהופיע על המסך המשוגע? לנצח אמרתי והזלתי דמעה.. אי אפשר לנצח במלחמה הזו הנוראה..כי זה איתך בפנים בתוך הלב בתוך הורידים בתוך הנשמה... בלעדיה לפעמים אתה מרגיש כה עצוב בודד ורק מחשבה אחת עומדת במוחך ... בלעדייה אני גם ככה מת בעוד דקה או שנייה.. לא יודעת אם לקרוא לזה מכורים למחשב..או מכורים למדייה..או מכורים לכתיבה...אך בהחלט היום בלעדיי המדייה או המחשב אנו חשים פשוט עצוב בלב.. אז נכון שיש הרבה שמות מוזרים ומצחיקים.. אך מאחורי כל אחד מהם תמצא שהם כמוך אנשים רגילים ...מצחיקים עצובים שמחים...בדיוק כמוך כן אתה שבא להציק או סתם להרגיז באלף אלפי מילים... אז אל תשכח שאני אדם רגיל פשוט כמוך רק עם שם שאולי מצחיק אותך בפנים.. גל
