לנצור

[בוטן קלוף]

לנצור

הנצורים צרים על החומות
הודפים את הלבנים החוצה, ובחוץ
צבא צרים נרתע, משתאה
איך החומות פוקעות כמו קטיפה דקת תפרים
הרעב בוער מבין השערים, הכאב
עז מלנשוא ואז לשנוא, הוא מעדיף
להשתולל כמו סופת חול ביער גשם עד
שלא נותר סביבו דבר
ולהנציח את הרגע הזה.

המעטפה הונחה בתיבתי, הריקה משכבר
תפוחה, רוטטת מִדפים
קשים מנשוא ופריכים להכעיס.
עטיתי על גופי שריון אמודאים
וצללתי אל המים השחורים, המצויירים
בקווים דקים
על עץ מת.

 

[חרסינה משורינת]

אהבתי

את המטאפורות כי הן הפתיעו אותי
ונהניתי מזה - מה היה רשום במעטפה-
למה תחילת השיר כאב וסופו דן בתוכן המעטפה?
ההנצחה של הרגע היא בכתיבה?