בדרךךךךךךךךךך.....
שרי ואני מתנו מרעב, שניות לפני שאספתי אותה קניתי אצל יעקב (איך לא
קצת בורקסים (שיהיה על כל מקרה וצרה שלא תבוא) יעקב אמר שהבורקס עם הביצה משו משו (יעקב אומר , יעקב יודע). עד סביבות קיסריה הצלחנו "למשוך" כששתינו מקטרות אחת לשניה "די, אי אפשר יותר עד שנגיע ויהיה לנו משהו לאכול הבטן תתדבק לגב" (אנורקטיות, נו מה
"זהו שרי, אי אפשר יותר, יאללה תביאי, בשקית במושב האחורי, יעקב אמר משו משו - יעקב יודע". היד הושטה לאחור, לא עברה שניה והבורקס בוצע לשני חלקים . כל חלק מצא את מקומו . "אמממממ....א א אממממ....ממממ..." אני מהמהמת לשרי העסוקה בביס שלה ...כאילו על ידי סימן מוסכם שתינו פרצנו בצחוק אדיר כששרי בין לבין מצליחה לסנן "חחחחחחחח אני עוד לא הגעתי לשלב של ה...אממממממ....חחחחחחחח אני עדיין בהלם מהטעם". מה אומר ומה אספר , בורקסים שכאלה אפילו אצל טובות/י המומחים לא טעמנו! ועכשיו מה? הולכים לאכול לא? אם נמשיך לאכול מהבורקסים לא נוכל לאכול כלום בבר מצווה,,,אבל מצד שני - אם לא יהיה משהו שאנחנו אוהבות? דילמה! יאללה, סוגרים ת´שקית וממשיכים בנסיעה "מקסימום בדרך חזרה אם נהיה רעבות" אני אומרת ובזה סגרנו את עניין הבורקסים. הגענו לחיפה,,,ועכשיו מה? איך מגיעים? לאן? מליון נתיבים ועל המזל שלי (כרגיל) אני ראשונה ברמזור. "אני נוסעת לאט, זה מהנתיב השני יעבור ונראה לאן הוא נוסע" (ניסינו לשאול, בחיי שניסינו - אבל לא היה מענה . חחחחחח אחד פתח ת´חלון, זרק לשרי "אנ´לא יודע" קצר וסגר מייד חחחחחח ידעתי שאנחנו אמממ...מפחידות קצת, אבל ככה?) "יאללה בסדר" אומרת שרי ואנחנו עוקבות בדריכות אחרי הרכב שלצידינו. סוף סוף הגיע המסע לקיצו. הגענו. "את רואה מה שאני רואה" אומרת שרי ומצביעה על החוף הגועש למרגלותינו. "וייייייייייי שנים" אנחנו אומרות . חחחחחח יו, נוסטלגיה - "גלידת תל חנן"..."נו פרובלם כשנצא "...חחחחחחח עמה מה - -- - כשיצאנו היינו מפוצצות כל כך מכל כך הרבה אוכל! חייבת, חייבת להלשין (לא יכולה בנות, עומד לי על קצה..) קוקי ושרי: בפעם הבאה שאני באה איתכן לארוע כלשהו - אם אתן לא מביאות כל אחת מלחיה - תשכחו ממני! חחחחח זהו? אין מלח במדינה? חחחחחח בשביל זה יבשו את ים המלח קוקי??? ואת שרי,,,את חושבת שיספיק לך המלח שזרתה קוקי לכף ידך הענוגה??? חחחחחח פונצייייייייייי תגיד להן! אפרופו פונצי, אני חייבת לציין שהוא הוא גולת הכותרת (בשולחנינו כמובן) שלא לדבר על שחקני מכבי חיפה (נעמונת, את מוכנה סוף סוף לספר לנו מי הוא מי , כמה ולמה?) על הילדים היפים של נעמונת, נעמונת שהיתה נסיכה אמיתית והתזמורת שהנעימה. פונצי הגיע עם צמידים זוהרים מקסימים שהלהיבו לא רק את הילדים שהיו בחגיגה אלא גם את המבוגרים שבהם. כולם יצאו ענודים בצמיד או שרשרת זוהרת דה לה פונצי
)...זיקוקים שחולקו לכל אורח נתנו אווירה נפלאה - כל הכבוד פונצי! (שלקח את שלומי - טרמפ, אחרת איך הדר היתה נרדמת בנחת במושב האחורי?!) בדרךךךךךךךךךךךך חזרה,,,נקלענו לפקק שנוצר עקב תאונת דרכים שהיתה דקות אחדות לפני כן...פונצי ממכוניתו אמר שיש בקללוואה מעכו למקרה ונהיה רעבות ואנחנו כמובן הצענו את הבורקסים של יעקב
) (איפה , איפה האייקונים כשצריך אותם?) שרי הסיעה אותנו חזרה בשלום ובביטחה למחוז חפצינו
) (קצת הצקתי לה בדרך חחחחחח אבל שרי נשמה,,,אוהבת אותי מספיק כדי לשכוח ולסלוח - מואההההה
) נעמהההההההההה - תודה על אירוע נפלא! הרבה מזל טוב לחן ולך.
) ולך חן אאחל שפע ברכות ליום חגך המיוחד תמשייך לגדול בכייף ולהנות מי יתן וכל משאלותייך ושאיפותייך לו - יהי. "אם תלמד לתת - כמו שאתה לוקח אם תדע להקשיב לפני שתתוכח אם תשקול שנית בטרם תתרתח אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח אם תזכור שהסבלנות עוזרת לנצח אז תדע סוף סוף וידעו כולם שגבלת באמת ובגרת בן אדם" ר.קיפלינג
