לנסות לתקן אותך
השעה חמש וחצי לפנות בוקר , אני יושב כאן מול המחשב ונכנע לסם הזה שקוראים לו קולדפליי , השירים חוזרים על עצמם בריפיט וכל פעם וכל שיר שחוזר על עצמו מתחזק במשמעות שלו ובריגוש שהוא מעביר בי בכל פעם מחדש . כל כך כיף להתמכר למשהו , גם עם זה עצב למרות שאין לי שום סיבה להיות מדוכא או מלנכולי . אבל להתמסר לפרק זמן מסוים עם עצמך ואוזניות שעוטפות ומחדירות בך מלנכוליות של מישהו אחר עושות טוב בצורה ביזארית . השיר פיקס יו , מתנגן בפעם החמישית כבר אם לא יותר , משתתק ומפנה מקום ל טוק שיפנה מקום הארדסט פארט . איזה אלבום קסום . שיר רודף שיר עצב רודף עצב דמעה רודפת דמעה . אני כבר בן 27 אבל מתלהב כמו איזה גרופית בת 14 ששומעת בריטני ספירס . ההבדל עצום . אבל ההתרגשות הילדותית זהה . הקול המיוחד של כריס פוגע בדיוק איפה שצריך למרות שלא נראה שהוא מתכוון לכוון בדיוק . אולי בגלל שהוא מכוון לאחד ופוגע בכולם , ואולי זה רק אני . מקווה שמישהו הזדהה ולו עם שמינית ממה שנאמר בשורות העליונות . ואם לא ? אז סתם הייתי חייב להתרוקן ממחשבות .
השעה חמש וחצי לפנות בוקר , אני יושב כאן מול המחשב ונכנע לסם הזה שקוראים לו קולדפליי , השירים חוזרים על עצמם בריפיט וכל פעם וכל שיר שחוזר על עצמו מתחזק במשמעות שלו ובריגוש שהוא מעביר בי בכל פעם מחדש . כל כך כיף להתמכר למשהו , גם עם זה עצב למרות שאין לי שום סיבה להיות מדוכא או מלנכולי . אבל להתמסר לפרק זמן מסוים עם עצמך ואוזניות שעוטפות ומחדירות בך מלנכוליות של מישהו אחר עושות טוב בצורה ביזארית . השיר פיקס יו , מתנגן בפעם החמישית כבר אם לא יותר , משתתק ומפנה מקום ל טוק שיפנה מקום הארדסט פארט . איזה אלבום קסום . שיר רודף שיר עצב רודף עצב דמעה רודפת דמעה . אני כבר בן 27 אבל מתלהב כמו איזה גרופית בת 14 ששומעת בריטני ספירס . ההבדל עצום . אבל ההתרגשות הילדותית זהה . הקול המיוחד של כריס פוגע בדיוק איפה שצריך למרות שלא נראה שהוא מתכוון לכוון בדיוק . אולי בגלל שהוא מכוון לאחד ופוגע בכולם , ואולי זה רק אני . מקווה שמישהו הזדהה ולו עם שמינית ממה שנאמר בשורות העליונות . ואם לא ? אז סתם הייתי חייב להתרוקן ממחשבות .
