לנסות ו...?

[agnen]

לנסות ו...?

אחרי תואר הפועל "לנסות", האם צריך לכתוב את האות ו' לפני הפועל שמנסים לבצע? לדוגמה: לנסות ולתמוך, לנסות ולהגן - או - לנסות לתמוך, לנסות להגן?

 

[יאקים]

באשר מדובר בפועל עזר המצטרף אל

שם הפועל וביחד מהווים נשוא מורחב, אין להוסיף את וי"ו החיבור. יוצא מכּלל זה המקרה ששם הפועל לנסות אינו בתפקיד של פועל עזר: הגעתי לנסות את המכשירים החדשים ולרכוש אחד מהם.

 

[איתי שלר]

ומנין לך כלל זה?

מניין לך הכלל שבפועל עזר אין להוסיף וי"ו החיבור? (כשכתוב "וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" אין כתוב 'וישובו לזנות').

 

[יאקים]

הדוגמות שהובאו היו של פועל עזר + שם פועל.

ואילו כאן, אילו נכתב: כאן לשוב ולזנות, אזי אולי היה צדק בדבריך, הגם שכאן בהחלט אפשרית פרשנות של פועל עזר "וישובו", אבל אם מדובר בפועל עזר + שם פועל, איזו סיבה יש להוסיף את וי"ו החיבור? אני רואה בכך סרח עודף, כלומר גם מיותר וגם פוגם סגנונית.

 

[איתי שלר]

יש הבדל משמעות

אנשים לא נתקפו פתאום בפרץ של ארכנות. נראה שיש הבדל דק במשמעויות. הבדל זה בולט בדוגמא הבאה: משפט א': הפסקתי לקרוא את הספר, אך אני מתכנן לחזור לקרוא אותו ביום מן הימים. משפט ב': הרגע סיימתי את קריאת הספר, וכבר אני מתכנן לחזור ולקרוא אותו. במשפט א' הדגש הוא על הפועל לחזור (אחרי ההפסקה בקריאה), ואילו במשפט ב' הפועל העיקרי הוא "לקרוא" ואילו הפועל "לחזור" רק מעניק הבט של חזרתיות לפועל העיקרי. ניתן לנסח את משפט ב' בצורה הבאה ללא הפועל "לחזור": משפט ג': הרגע סיימתי את קריאת הספר, וכבר אני מתכנן לקרוא אותו שוב. הרי שתואר הפועל החליף את פועל העזר, ואם כן פועל העזר אינו בא אלא לתאר את הפועל העיקרי. כך גם ב"לנסות ל..." לעומת "לנסות ול..." יש הבדלי דגשים: האם אתה מדגיש את פעולת הניסיון (לנסות להגן), או מדגיש את העשייה (לנסות ולהגן- להגן באופן נסיוני, שלא בהכרח יצליח). לכן גם אנשים שרגילים להשתמש ב"לנסות ול..." לא יעשו זאת במשפט הבא: "גם אם אתה בטוח שלא תצליח להגן עליו אתה חייב לפחות לנסות להגן". במקרה זה אי אפשר לומר "לנסות ולהגן" כי הדגש הוא על הנסיון. [תן דעתך שאיני נכנס כאן לסוגיית התקינות אלא להבנת הבדלי הסגנון].

 

[יאקים]

היי, איתי

אני באמת ובתמים מודה לך על תשובתך המפורטת והמנומקת, אלא שבכל זאת הצירוף של שני שמות פועל כשוי"ו החיבור ביניהם אינו נראה לי לא סגנונית ולא עניינית כנשוא מורחב. יש כאן שתי אפשרויות: או שמדובר בחלק כולל ואז וי"ו החיבור מוצדקת, או שמדובר בנש' מורחב, ואז אין הצדקה לווי"ו החיבור. ובעניין תה"פ שמחליף פועל עזר, כאן לא חסרות דוגמות רבות: הוא למד היטב = הוא היטיב ללמוד; הוא עשה רע לאחיו = הוא הרע לעשות הוא שב מהר - הוא מיהר לשוב. הוא למד בהתמדה = הוא התמיד ללמוד. ועוד ועוד הוא קרא שוב = הוא שב/חזר לקרוא. ובכל אלה נש' מורחב, אבל הדוגמות שהבאת אינן ממין זה. .

 

[איתי שלר]

האמת, שגם במשפט שנגזר מהדוגמא שהבאת

אני מעדיף את "אני רוצה להתמיד וללמוד" על פני "אני רוצה להתמיד ללמוד" (והטוב ביותר: "אני רוצה ללמוד בהתמדה").

 

[יאקים]

או להתמיד בלמידה.

 

[הרהוט]

אינני יודע אם צריך,

אבל אין שום מניעה לעשות כן. "...דשנת בשמן ראשי אל יסיר את ראשי מתוכחת הצדיק ללכת וללחום את פועלי און..." (רש"י לתהילים קמא, ה); "...ולא ימאסו בנחלת ה' ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם..." (רמב"ן על בְּמדבר לג, נג); "...לכך הוצרכו רז"ל לדרוש כן לפניהם ולא לפני כותים להורות שאסור ללכת ולדון בערכאות של כותים ואפילו היו דיניהם כדינינו..." רבינו בחיי על שמות כא, א).

 

[הרהוט]

*(

 

[איתי שלר]

יפה. ואולי אף במקורות קדומים יותר:

"צריך לחזור ולהקדישו" "לחזור ולערות עליהן" (מהתלמוד הירושלמי) ובמשנה במסכת סנהדרין "לחזור וללמד" (אבל במשנה זו יתכן שאין מדובר בפועל עזר אלא בחזרה ממש לבית הדין).

 

[מענדעלע]

הפועל "לחזור" אינו פועל עזר

בביטוי "לחזור ול..." (במובן "ל... שוב") הפועל "לחזור" אינו פועל עזר. מדובר בביטוי המורכב משני פעלים רצופים. הוכחה לכך - העובדה שבביטוי זה הפועל השני אינו מופיע תמיד כשם הפועל (כמו אחרי פועל עזר), אלא הוא מחקה בצורתו את הפועל "חזר" ("חזר ואמר..." ולא "חזר ולומר...").

 

[איתי שלר]

ערב טוב לך, מענדלע

מצד שני "לחזור ול..." אינם שני פעלים נפרדים. במשפט: "חזרת ואמרת" אין אלה פעולות עוקבות (אינך יכול לטעון שקודם חזרת, ואחר כך אמרת), וגם אין אלה שתי פעולות המבוצעות בעת ובעונה (אין זה נכון שגם חזרתי וגם אמרתי). אלא הפועל "חזרת" מעניק הבט של חזרתיות לפועל "אמרת", לכן קראתי לו פועל עזר (ואתה יכול לקרוא לו בשם אחר אם תחפוץ בכך). כיוצא בו ניתן לומר "בוא ועזור לי", אם אתה כבר נמצא כאן מה המשמעות של "בוא"? - המילה הופכת את הציווי "ועזור" לבקשה מנומסת. וכן גם "אסור ללכת ולדון בערכאות" (שהביא הרהוט לעיל), ניתן לומר "הלכתי ודנתי בערכאות"- המילה ללכת מעניקה הבט של פעולה יזומה. ואכן בכל הדוגמאות האלה תמצא הבדל משמעות שנוצר ע"י תוספת הוי"ו: יש הבדל בין "לחזור לומר" לבין "לחזור ולומר"- . ויש הבדל בין "בוא ועזור לי" לבין "בוא לעזור לי" וכו'. אמנם לא תשצע "אנסה ואגן על הכסף" הצדק עמך, שהפועל "לנסות" בדרך כלל אינו בא רק כדי להעניק הבט של נסיוניות לפעולה (ולא תשמע בקלות "אני אנסה ואגן"), השאלה האם המשפט השגור "לנסות ול..." לא נבנה על משקל הדוגמאות הקודמות כדי להדגיש את הפעולה השניה.

 

[מענדעלע]

אולי אפשר לסכם כך

ישנם שני סוגים של פועל עזר: א) פועל עזר שגורר אחריו שם הפועל - "גמרתי לאכול", "אני רוצה ללכת", "אנסה לתקן את המכשיר". ב) פועל עזר שגורר אחריו פועל בתצורה זהה - "חזר ואמר", "הולך וגובר", "בוא ועזור לי". במקרה השני מופיע ו' החיבור; במקרה הראשון לא. הבלבול נוצר במקרה שפועל העזר מופיע כשם הפועל ("לנסות" ולא "אנסה") - שם ההבדל בין שני הסוגים אינו בולט (שהרי בשניהם הפועל השני מופיע כשם הפועל), ולכן ה-ו' עשויה להשתרבב גם לסוג הראשון ("לנסות ולתקן"). לטעמי זו שגיאה, משום שאם בשאר הזמנים אין ו' החיבור, אין סיבה שהיא תופיע רק משום שבמקרה זה פועל העזר מופיע כשם הפועל.

 

[trilliane]

בדוגמאות א' אלה לא פועלי עזר אלא נשוא+מושא

 

[איתי שלר]

הצדק אתך

 

[איתי שלר]

מסכים חלקית.

מסכים עם החלוקה שלך לסוגים השונים של פעלי העזר. כיצד נוצרים פעלי העזר מהסוג השני? כנראה, הסוג השני של פעלי עזר נוצר כתוצאה של פועל אמתי שהפך למטפורה ולפועל עזר: בהתחלה כנראה "הלך ונלחם" היה הלך ממש ברגליו ונלחם, ואחר כך הפך לפועל עזר, גם "בוא ועזור לי" היה "בוא אליי ועזור לי" ורק אח"כ הפך לפועל עזר. גם "לנסות ול..." השגור בפי הדוברים, התחיל כנראה כ"החלטתי לנסות את הדבר וגם להצליח בו"- "החלטתי לנסות וגם להגן" דהיינו החלטה חזקה ועיקשת לא רק לנסות אלא גם להצליח בנסיון. ומכאן נוצר "החלטתי לנסות ולהגן" כשהמילה לנסות מעניקה הבט של אי וודאות מסוימת ל"להגן" ("פחות מהחלטתי להגן" ויותר "מהחלטתי לנסות להגן"). איני רואה בכך פסול, גם אם התופעה קיימת פחות בצורות אחרות של הפעלים (והיא קיימת מעט גם בזמן עתיד).

 

[יאקים]

ערב טוב, הרהוט

רק הרגע שזפו עיניי את מראי המקומות האלה שהבאת מן המקורות. איני יודע מה כוונתך בכך, והאם אתה רואה בללכת במקרים אלה פועלי עזר המהווים עם שם הפועל הבא אחריהם נשוא מורחב, או שמא אתה סבור כמוני שיש כאן שני פעלים חוזרים, דהיינו חלקים כוללים (מה שנהוג לכנות במשפט כולל)? ואולי בכלל ניתן לראות בשם הפועל השני תיאור (תכלית), ואז הוי"ו מתייתרת לה.?