לנילי שנה טובה

אלונה מ1

New member
לנילי שנה טובה

כל הכבוד לאופן שבו את משתפת אותנו בזמן הקשה ביותר של הפרידה. נכון שבמשך כל תהליך המחלה אנחנו נפרדים אבל המעבר למוסד שככל שמתכוננים לו ולוקחים בחשבון את כל הקשיים הצפויים בפועל הוא לא קל. גם ימי החג מקשים. לפחות היה לך האומץ לעשות החלטה לרובנו זה עדיין מחכה. בערב חג הראשון אירחתי את משפחתה של בתי הבכורה ואתמול לצהריים את בתי הצעירה עם משפחתה ואת אחותי ובנה. מ. השתלב איכשהו הלבשנו לו חולצת בד ולא את הטריקו הנצחי, מלבד הדלקת הנרות וטבילת תפוח בדבש ואכילת רימונים לא עשינו גינוני חג נוספים כגון קידוש וברכות כי זה לא משתלב לי עם נוכחותה של המטפלת. בזכותה אבל היה לי יותר קל לארח, היא זריזה ובעלת חוש אסטטי ערכה יפה שולחן וכמובן עזרה עם סידור המיטבח. היא יצאה לחופשה של יומיים הגיע לה עוד יום חג. מ. היה קצת מבוהל בערב כשטיפלתי בו השתדלתי להיות שקטה ורגועה כמו שהוא רגיל עם המטפלת ובכל זאת הוא לא הרגיש בנוח היה קצת מפוחד וחושש. עכשו הוא כבר ישן. כל שנה אני משתדלת להגיע לבית כנסת לשמוע קול שופר ולהתפלל מוסף. מאחר וילדי לא נוהגים כך אני כאילו מייצגת אותם. השנה אף הקדמתי קצת ושמעתי את קריאת התורה את פרשת עקדת יצחק. נילי התחזקי תמשיכי לשתף אותנו אנחנו לומדים מזה. שנה טובה לכל חברי הפורום.
 

נילי41

New member
תודה רבה אלונה

על מילות החיזוק והעידוד. אני יודעת שלקחתי החלטה קשה אך מתבקשת. הבעיה היא להתמודד עם החלל העצום שנוצר בבית. הריקנות הזו קשה לי מאוד במיוחד בימי החג הארוכים. עכשיו המפגשים עם הילדים נעשים אצל יוד. קודם היו באים לבקר אותו בבית אז היה קצת "שמח". עכשיו כולם מנצלים את זמנם הפנוי לבקר אותו, וגם אני בכל הזדמנות הולכת לשם. ובכל פעם כשאני חוזרת משם אל הריקנות שבבית זה קשה לי. גם הביקורים אצל יוד קשים לי מאד. אני רואה אותו בין חבריו למחלקה ומרגישה שהוא מתרחק ממני... כל כמה שהכנתי את עצמי לקשיים האלה, הרבה יותר קשה להתמודד איתם בפועל. מחר נחזור לשבוע עבודה ואולי יהיה לכולנו יותר קל... שנה טובה.
 

hregev

New member
נילי יקרה שבת שלום

סוף סוף עברו 2 ימי החג אז נחכה שגם השבת תעבור, בסך הכל כל החיים שלנו עוברים, נקוה לפחות שההמשך יהיה טוב אבל מה היא המציאות כולנו יודעים, לפחות שלא תהיה התדרדרות מהירה והסבלנות שלנו תספיק. כמו שאמרתי לך קודם את עשית את הצעד הנכון בזמן הנכון, אל המצב החדש ואל הריקנות אני בטוחה שתתרגלי ותמצאי לך דברים למלא את החלל בזמן שנוצר, את החלל שנוצר בבית בהעדרו של יוד אף אחד לא יוכל למלא, וברור שאת תצטרכי להתמודד ולהתגבר על הבדידות ולמצוא לה תחליף. מ' שלי יצא עכשיו להליכה ואני מודדת את הזמן מצאתו עד בואו , התחלתי לחשוב שאולי להמיר את השירותים המיוחדים שאני מקבלת לשעות עזרה בבית או ביציאתו להליכה (ליווי) אף על פי שהוא עדיין מתנגד למלווה אל יכול להיות שאצליח לרכך אותו, זה עדיין בשלב של התלבטות אבל נראה מה תביא לנו השנה החדשה. נדבר על הכל בפגישתנו ביום שני ובינתיים שתעבור לך ולנו השבת בקלות חני
 

נילי41

New member
חני יקירתי

כדאי לך מאוד להשתמש בקצבת השירותים המיוחדים ולקחת עזרה. אפילו עזרה בבית בשבילך כדי שתתפני לטפל בבעלך יותר, אם הוא לא רוצה מטפלת או מלווה או משהו כזה. את חייבת להקל על עצמך בכל דרך אפשרית, אחרת לא תחזיקי מעמד, ועוד דרך ארוכה לפניך. הרבה תודה על מילות העידוד והתמיכה במצב החדש שלי. ניפגש ביום ב' הקרוב שוב שנה טובה ומאושרת והרבה בריאות יום עגול נילי
 
למעלה