לנטלי

NTL

New member
חמוּוּוּד

אבל למה הודעה ראשית מתוק?
 

fliperit

New member
../images/Emo6.gif איזה תלמיד מחונך!

כיף לךל, נטלי...גם אני מנסה לחנך את התלמידים שלי להיות כאלה מתוקים...בינתיים ללא הצלחה (והאמת...שהם לא בדיוק תלמידים קבועים שלי...אז מילא)
 

NTL

New member
חחחח

הוא אחד המתוקים ביותר. כל היום הוא בחווה עוזר בהכל! לנקות לאכף להבריש ולהאכיל! מתאמן לתחרויות קופץ 80 ס"מ!!! כל זה והוא רק בן 10!! בהחלט אחד המוכשרים.
 
תגובה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא תמיד רוצה לעשות כמו לרכב על למלם או לקפוץ עם סולטנה (אבל על הכל התגברתי) משפט שלא אמרו חכמים:"זה הפחד שמפחיד"
 

NTL

New member
אז תזכיר לי היום

שאתה באמת תרכב על לאם-לאם.
 

dixie chick

New member
נא להמשיך במסרים בבקשה!

בשביל זה הם נועדו ואין טעם להטריד את כל הפורום כל הודעה נוספת תמחק, ראו הוזהרתם
 
למה שלא נהפוך את זה לדיון?../images/Emo8.gif../images/Emo107.gif

האם נתקלתם אי פעם בילדים שמעריצים אתכם בחווה? מה אתם חושבים על זה? למה אתם חושבים שזה קרה? במה זה מתבטא? איך אתם מגיבים לתופעה הזאת? ואיך אתם מרגישים שהקשר בינכם? מוזמנים להוסיף.
 

jgut

New member
אים כבר דיון ../images/Emo62.gif

אז אולי נוסיף לתלמידים שבינינו (ולא מהצד המדריך), האים היה לכם מדריך שהערצתם? ועל מה ולמה??
 
כן.

שניים- דורין ותומר. מאותה סיבה. הם היו גם מצחיקים, מעודדים ותומכים כשצריך, ברורים (הוראות ברורות והסברים מה בדיוק צריך לעשות), מגיבים יפה לבקשות (כי באמת ראו שאין להם בעיה עם זה, וזה לא מפריע להם). אי אפשר לתאר, פשוט המדריכים המושלמים. על דורין זה בעבר כי היא עזבה את החווה. אבל בקשר לתומר- זה עדייןם. כי אני רוכבת איתו (כיף לייי)
 
מודה ומתוודה../images/Emo107.gif

כמובן שתלוי איך מגדירים הערצה, אבל אם שואלים אותי, אז אני בהחלט מעריצה את המדריכה שלי, וגם כמה מדריכות לשעבר שלי, וגם מדריכים ומאמנים נוספים שיש אצלינו בחווה (וגם כאלה שלא מהחווה, ואפילו לא מאותו סגנון...). זה לא הערצה בסגנון "תעשה לי ילד, יא מושלםםםם!!!!" ודברים כאלה, אלא יותר הערכה כלפי אותם אנשים וכלפי ההישגים שלהם ברכיבה ובהדרכה. זה מתבטא אצלי במחשבות של "הלוואי שאני הייתי ככה" וב"איזה כיף לך", "את/ה מדהים/ה!!!" וכו'. אצל חלק מהמאמנים זה מתבטא ב"הלוואי שהיית מדריך/ה או מאמן/ת שלי". זה מתבטא גם בסוג מסוים של התלהבות פנימית כזאת כל פעם שאני רואה אותם. ולמה אני מעריצה אותם? כי הם רוכבים מדהיםםםם
, מדריכים מצוינים ואנשים מדהימים בפניי עצמם. ואני מעריכה אותם ואת הניסיון הרב שלהם, את ההבנה שלהם בסוסים וברכיבה, את הסבלנות, היכולת לתקן אצלי (ואצל אחרים) דברים ולקדם אותי ברכיבה. זהו, בקצרה.
 

jgut

New member
אצלי

אני לא חושבת שאי פעם ממש הערצתי אף אחד... אבל היו לי מדריכים\מאמנים שממש הערכתי אותם. הערכתי את הכישרון הגדול שלהם גם ברכיבה וגם הצורה שבה הם קולטים בקלות דברים עלי ועל הבעיות שלי (ברכיבה כמובן). יש בהם משהו מולד לדעתי שלא ניתן לרכוש בקלות - אנשי סוסים אמיתיים. להגיד את הדבר הקטן שעושה את השינוי ברכיבה ובתפיסה לגביי סוסים. לזהות בקלילות איזה סוס יתאים למי וכו'. במיוחד הערכתי את המדריכה הראשונה שלי - שגם הייתה בן אדם גדול בעיני. היא גם יישמה הרבה מהסוסים על החיים וגם ההיפך. וחשוב מכך העבירה זאת הלאה לתלמידים שלה. היא הייתה הדבר הכי קרוב ללשאוף אליו בעולם הסוסים בעיני ועשתה הכל מאוד בצניעות.
 

fliperit

New member
ברור שהייתה...

אני (וכל שאר הילדים בחווה") הערצנו את עדי אתרוג...היא הדריכה אותנו 3 שנים, ולימדה אותנו כמעט כל מה שידענו. כשהיא עזבה...זה היה בלתי אפשרי לבוא ולהדריך אותנו. כל מדריך שניסה נכשל, כי אנחנו חיפשנו מישהו שיהיה כמו עדי בדיוק..ואין כזה בעולם. בסופו של דבר, ה"נברחת" שלנו התפרקה אחרי שנה מכשהיא עזבה...וכיום רק אני עוד רוכבת. למה הערצנו אותה? היא פשוט מדהימה. מעבר לזה שהיא ללא ספק אחת הרוכבות הטובות ביותר בארץ, היא מדריכה מעולה, והיא בתאדם מקסימה. היא דאגה לכל הזכויות שלנו בחווה, דאגה לסוסים, והייתה הכי אמא בעולם. היום כבר התבגרתי..וזעה כבר לא הערצה, אלא הערכה ענקית וחיבה...אבל בזמנו היא ללא ספק הייתה מושא להערצה
 
אני לא מעריצה את המאמן

מהסיבה הפשוטה שלהעריץ, מבחינתי, זה לרצות להיות מישהו שאי אפשר להיות כמותו, כמו שחקן/זמר מפורסם שהסיכוי שנהיה כמותו הוא קלוש, וגם אם קיים-אנו בוחרים לא לעשות עם זה דבר.. אני בהחלט רואה במאמן שלי דמות לחיקוי שאני יכולה ללמוד ממנו המון. והוא לא היחיד. יש עוד הרבה אנשי סוסים, וגם אנשים באופן כללי שאני יכולה ורוצה ללמוד מהם המון. ועם זאת לא רוצה להיות "הם".
 
למעלה