לנדות את הלכות הנידה?

אכן נושא טעון - אבל

קראתי פה את מכלול התגובות, עם רובן הזדהיתי. מאד. אם כי, מחשבתי אינה עוסקת בזה יותר מידי, כי כבר החלטתי. החלטתי שאני הולכת למקווה, שזה דבר שלא אשנה, אז אם כבר, רק מהסיבה שאני לא מזוכיסטית - לא אלקה את עצמי ולא אגרום לעצמי לחוש ברע. יש שיקראו לזה הדחקה. יש שיטענו שזו צורת התמודדות שגויה. אבל במסגרת הבחירות שמצטמצמות עם היותך בתוך מסגרת מוגדרת - זו עדיין בחירה:) ואני לא אוהבת לגרום לעצמי סבל מיותר. זה במובן היותר 'שטחי', כביכול.
מה גם, שלעניות דעתי, לפותחת השרשור כנראה ישנו עדיין פער ב'הבנת' המנטאליות, המוסכמות והניואנסים הקטנים הקיימים בחברה החרדית. איני יודעת אם היא אכן לא מבינה 'למה לא מדברים על מיניות האישה/מיניות בכלל', או שהיא מסרבת לקבל את המוסכמה (ובצדק!). בכל מקרה, היא לא ירדה לסוף דעתה של 'אפס שתיים1'. זו דעתי בכ"א. אף אחד לא רצה לסתום פיות. נכון ש'לא מדברים על זה', אבל עובדה היא, שרוב הנשים כאן, בכלל אני, החלטנו להמשיך להשתכשך במימי המקווה, כל אחת וטעמיה/וסיבותיה היא, ואצל כולן כנראה הקו המשווה הוא - מסגרת הנישואין ואולי אף יותר - המחוייבות למסגרת זו בגלל הילדים. אז במתותא מכל המבקרים - תרתי משמע - הניחו לנו ולשיקולנו.
אם רצית לדון בכלל בתופעה - אם היא נורמאלית או לא - זה משהו אחר. אבל בשונה מדיונים אחרים - זה דיון סתום ולא מבואר - שאף רצון לקדמה לא יזיז את העקרון - של מי שרוצה או מחוייב מכל סיבה שהיא לסובב אותו. הרי אם הייתי ברשות עצמי - לא הייתי אפילו בפורום - הייתי הרחק מכאן, אולי אפילו מוחקת כל סממן ליהדותי, וחיה בהכחשה מוחלטת לדתי. אבל...

לענין תועלת ה'הרחקות' למיניהן, כתבו כאן כבר קודם, שיש הגזמות והרבה התייתרות. אבל אם רצית עוד דעה של עוד דוסית בדימוס - אז אחרי שסיכמו מה מגעיל ומשפיל ומוזר ומעצבן ומוגזם - הסיכום שלי, בהנחה שאת מתכננת להזדקן עם האדם שנישאת לו - שממש לא בא לי לישון כפיות שישים שנה ברצף (בהנחה שנחיה 80 שנה), ק"ו שלא לקיים יחסים בכלל לילה, ותראי לי זוגות נורמטיביים - חילוניים לגמרי/לא יהודים כלל, שמתחשק להם כל יום כל היום להתחבק - או אפילו לקיים יחסים יותר מפעם בשבוע (ואם לא חזרת בתשובה לתוככי חסידות גור - אז ההנחה הרווחת שפעמיים בשבוע + ערב שבת = 6 פעמים בחודש) חחחח נכון שזה מצחיק להיות כל כך מתוכנת, אבל זה מסוג הדברים שהם לא ווטו, במידה והגעת לפורום זה... בחיאת ראבאק - דיי להתבכיינות הזאת - מה הפכנו נימפומנים כי אנחנו לא אוהבים את הכללים?? גם אם נשנה את הכללים - בסופו של תהליך סביר להניח שכל אחד ינסה לדבוק בנורמה משלו...

ולגבי השיח סביב מחזור - זו נקודה כואבת, אבל לא אוכל להכליל, אחרי שראיתי שיש בתים שכן מדברים ומסבירים. אני גדלתי בסביבה ש'הס מלהזכיר' את המילה מחזור, כאילו מדובר באיזה חטא!!! ואני מדברת על ילדה/נערה שמקבלת מחזור. יש בתים שאמהות חרדיות לא מסבירות לילדות שלהן כלום(!!!) מתוך בורות וסחיפה דתית קנאית ומטורפת. בעצם בעיקר בורות. משום שאותה ילדה גדלה לתוך מערבולת של תובנות שגויות, עם נכות רגשית נשית - קשה שלא ניתנת לשחזור! אותן בנות בדרך לא דרך צריכות לקנות לעצמן פדים/טמפונים/או דבר אחר. אז אם זה הדיון - את צודקת! אבל שוב, בהמשך גיליתי שיש גם שפויים במערכת הזאת.

'חרה חרה, הכל חרה' - על משקל 'הבל הבלים הכל הבל'.

יום נעים!
 
אמממ..

אני יכולה להסכים עם העניין הזה שברגע שהחלטת לקיים את זה אז באותה נשימה גם החלטת שלא לחיות במסכנות..
אבל מה הקשר נימפומניות????
הדיון פה ובמאמר ממש לא דן בכמות המגע המוגבלת.למיטב הבנתי הוא דן בחדירה לפרטיות ובקביעה החסרת ספונטניות או התואמת צרכים של זמן המגע.
 

nini132

New member
הנקודה היא

שגם אם את לא רוצה סקס יוםיום ויותר מזה, את רוצה קצת שקט, רוצה לישון לבד, בלי מגע אפילו, זאת זכותך.
&nbsp
אין צורך להכניס את אלוהים למיטה שלך בשביל זה. אפשר גם לגשת לבן הזוג ובעזרת המצאה שנקראת ״תקשורת״ להגיע להסכם לגיטימי ונוח. הסדר כזה שלא דורש ממך להיות טמאה, להחדיר בד, לספור ימים ולהתפשט מול אישה זרה. כזה שלא מכניס את אלוהים לתחתונים שלך...
 

No fun intended

New member
באמת יכול להיות שקיים פער

בהבנה שלי את המנטליות החרדית. אבל אני לא מצרה על הפער הזה, אלא שמחה שגדלתי אחרת.
&nbsp
בכל מקרה, כל העניין שכתבת על זוגות "נורמליים" ואיך שלא רוצים לקיים יחסים יותר מפעם בשבוע- המממ זה מאד אינדבדואלי. אני למשל יכולה להגיד לך שפעם- פעמיים בשבוע, כלומר ארבע פעמים בחודש- זה נשמע לי טראגי. כאמור, זה עניין אינדבדואלי, וזה לא הופך אף אחד לנימפומן

&nbsp
שנית, לעניין החיבוקים והכפיות... נראה לך באמת שככה זה אצל חילונים? אפשר לישון באותה מיטה גם בלי להמרח זה על זו.
ככל שאני חושבת על הנושא יותר, נראה לי פחות ופחות מתאים לי. אבל בכל מקרה אני כרגע לא נשואה, אז אין לי את הדילמה הזו. כשהיה בחור שהייתי איתו בקשר והוא ביקש שאטבול במקווה- סירבתי. בטענה שלא צריך לעשות שעטנז בין מצוות לעבירות, וגם כי אני לא רוצה.
&nbsp
ולבסוף, ממש עצוב לקרוא את פסקתך האחרונה. זה נשמע ממש קשה- פתאום לחוות דבר כזה שבכל מקרה יש בו אלמנט טראומתי לכל נערה... ולא להיות מסוגלת לדבר על כך עם אמא שלך או אחותך.. נשמע ממש קשה. חבל שישנם בתים שזה כך. גם בבית הספר אין התייחסות לנושא? מילא אני יכולה להבין שלא מלמדים בבית הספר על מין. נניח. אבל ווסת? למה?

&nbsp
 
אני חושבת שהדיון מעניין
אבל מי ששומרת את ההלכות תמשיך לשמור גם הלאה...
אני שומרת את ההלכות כלפי בעלי (ולא רוצה להכשיל אותו, כי הוא מאמין בזה)
כלפי ידידים הקרובים לליבי אני לא שומרת בכלל, ואני חיה בסיגנון שונה.
 
למעלה