למתנדבי ה.ל.ל שלום!
וואו, הייתה לי שיחה עם מתנדבת שהזכירה לי שיחות נוספות עם מתנדב ומתנדבת שבשלושתם הושמעה, בחצי פה, מן טרוניה על יוצאים שמנתקים קשר עם אלו שעזרו להם לאחר שקיבלו את ההטבות. חשבתי, חשבתי וחשבתי. ונזכרתי בהודעת טקטס מעניינת להפליא ששלחתי לא מזמן למתנדבת. בעוד יומיים ה-29.4.03 אחגוג יום הולדת... היא התקשרה ואיחלה "מזל-טוב" בשיא הלבביות (וואו אני חולה עליה) ואז היא הוסיפה, וואו איזה יופי שאתה מבין בתאריכים לועזיים...
קימרתי את שפתיי ואמרתי כן יבש) בכלל שכחתי שפעםן לא היה לי מושג מה לפני אם אוגוסט זה קללה או ברכה. ו... זה עשה לי משהו, זה הזכיר לי את פעם. במקרה שלה אני אוהב אותה מכדי שמשהו יפריע ליחסים בנינו, אבל מה היה קורה אם הייתי אוהב אותה פחות?? מה היה קורה אם כבר הייתי לומד אנגלית והיא הייתה נפעמת בכל פעם מחדש מההתקדמות שלי? מה היה קורה לו... אולי המצב היה אחרת והייתי שומר על קשר קריר יותר שסופו אבדון לדרעון עולם??? מי יודע??? ה.ל.ל אולי נתפסת כגוף "תומך" ומגיע שלב שבו ליצוצא אין ישק להיות נתמך. יכול להיות??? הבעיה היא שזה בא בהדרגות, בנדם שואל אותך מה זו "אסוציאציה" ונעלב מזה ששאלת אם הוא יודע מה זה "קטליזטור". מה עושים??? בעיה קשה לא?
וואו, הייתה לי שיחה עם מתנדבת שהזכירה לי שיחות נוספות עם מתנדב ומתנדבת שבשלושתם הושמעה, בחצי פה, מן טרוניה על יוצאים שמנתקים קשר עם אלו שעזרו להם לאחר שקיבלו את ההטבות. חשבתי, חשבתי וחשבתי. ונזכרתי בהודעת טקטס מעניינת להפליא ששלחתי לא מזמן למתנדבת. בעוד יומיים ה-29.4.03 אחגוג יום הולדת... היא התקשרה ואיחלה "מזל-טוב" בשיא הלבביות (וואו אני חולה עליה) ואז היא הוסיפה, וואו איזה יופי שאתה מבין בתאריכים לועזיים...