טוב - אז גם אני
את בעלי הכרתי בצורה קצת מוזרה. חברה ששירתה באופן זמני בבקו"ם התלהבה ממנו וסיפרה לי עליו כל כך הרבה עד שבאתי לבקר אותה כדי לראות את האובייקט... דווקא באותו יום הוא לא היה. הסתבר שהוא "תפוס" והיא התחילה לצאת עם חבר טוב שלו. היא עברה בסיס, הוא השתחרר והקשר נותק. שלוש שנים אח"כ היא קיבלה ממנו אגרת שנה טובה (למרות ששלח לכתובתה הישנה. הדוור היה נחמד והעביר...)הם נפגשו ומיד היא החליטה שהוא האחד... בשבילי. היה לי אז חבר, אבל מבט אחד והחלטתי שהוא יהיה בעלי. במשך שנה הוא לא ממש רצה - אבל לא השארתי לו ברירה. אנחנו יחד כבר 12 שנה מתוכן 8 נשואים.
בילדותי הייתה לי טראומה עם חתול שחור שנבהל ממני ואני החלטתי שהוא מתנקל לי. שנים לא סבלתי חתולים. היום אני "אמא" גאה לחתולה רעה ויפה מגזע "פחתול" שאני מטורפת עליה - ולא מסוגלת לראות חיות רעבות ברחוב (במשרד תמיד יש לי שקית אוכל שיהיה...וכבר קרה שנכנסתי למכולת קניתי נקניק ונתתי לאיזה חתול שנראה לי אומלל)
אני אספנית כפייתית של מתכונים וספרי בישול - אבל לא(!!) מבשלת. תחום ההתמחות שלי "ארוחות מיקרו"
התחביב הכי הכי שלי הוא שינה. במיוחד בבוקר (ואני מתחילה לעבוד בשבע!!)
המקום הכי מוזר שלי... מעלית בבניין המגורים של מי שהיה אז הנוכחי... אה.. ואני גם בעלת תואר ראשון בחינוך ללקויי שמיעה - אבל עוסקת באינטרנט
