למרות שאני מרגיש חרא...
בא לי לכתוב על משהו, חכו שנייה תנו לי דקה לחשוב על נושא
אה, אתם יודעים מה, מה שכתבתי כמה פעמים, בא לי לכתוב על משמרות הזה``ב, אז אם זה בטח יעשה לכם הרגשה חרא כמו פנתר, אז אל תקראו את זה... אוקיי, לפני שנה הגיע שוטרת מהשכונה, שוטרת בטיחות, והסבירה לנו כמה ימים על משמרות הזה``ב. אני אספר לכם בקיצור רב מאוד מאוווווווווד. יש ארבעה מפקדים, (שאגב נבחרתי להיות אחד מהם), שאחראים על חולייה ושתופיע בזמן, כדי להעביר בבטיחות את ילדי ביה``ס. זה נורא מעצבן, במיוחד למפקד, כי אני אהיה יותר פעמים מכל שאר הילדים בכיתה, כי הם יותר מהמפקדים. בקיצר, כפי שכתבתי זה מעצבן, כי צריך לקום 6 וחצי, להתלבש, להתארגן, ולהגיע 7:10, להתארגן, ולהיות במעברים 7:25, ויש משמרת ברבע ל1 ועוד אחת באחת וחצי, שבגללה אני תמיד מקבל כאב ראש, תחשבו מה זה 20 דקות בשמש הנוראית הזאת, שאתה בקושי זז. אבל למרות כל הקיטורים, זה מאוד חשוב, ואני גאה שאני מפקד למרות כל הקושי, זה קצת מפחיד להיות אחראי בעצם על חיי ילדי ביה``ס, אבל אנו מצליחים. הכיתה השנייה שהיא בשני מעברים יותר חשובים שמכעט עוברים שם כל הילדים, משחקים עם התמרור, ומתישהו חס וחלילה טפו טפו טפו הם יגרמו לתאונה. ואני כמובן מעיר להם, לא שאכפת להם... אבל עוד דבר שמעצבן אותי, אני מבין אנשים ש- ממהרים עם הילדים ולא מקשיבים לנו, אבל יש אנשים שרואים פשוט שהם לא ממהרים, והם בכוונה לא מקשיבים לנו. התנשאות ענקית! זה חשוב, ומזל שדווקא רוב המבוגרים מקשיבים לנו. עד יום שישי אני מפקד ואז יש לי הפסקה של 3 שבועות, ואז עוד שבוע, וככה עד סוף חצי השנה ואז מחליפים מפקדים. אז זהו, אני מקווה שמי שממכם ילדים בני 14 ו15, רואים משמרות בטיחות, גם כי זה מעליב כי אתם מתנשאים, וגם בגלל שאתם יכולים לסכן את חייכם שלכם! ממני, עמית בן 11 וחצי, שמרגיש מצונן כמו לא יודע מה, האפצ`י, 
בא לי לכתוב על משהו, חכו שנייה תנו לי דקה לחשוב על נושא