הסיפור כזה
יצאתי עם מישהו והתברר לי שהוא חי עם מישהי אחרת. מאותו רגע די איבדתי עשתונות וסיפרתי לכולם על זה וניסיתי לקבל עזרה. כל זה התדרדר והגיע לרמות שאני גם צעקתי ואמרתי מילים מאוד לא מתאימות שלא היה צריך להגיד אותן. הוא אמר לי לא משנה מה קורה, לא היית צריכה לעשות את זה. אני מדברת פה מאוד בעדינות, אבל עשיתי דברים באמת לא יפים. אבל עשיתי את זה מחוסר אונים, לא ידעתי מה לעשות. הוא לא עזב אותה, הוא נשאר לחיות איתה. בינתיים הוא עזב אותה אבל עדיין כולם חושבים שאני רעה, אף אחד לא מדבר איתי והוא מסרב לראות אותי, לדבר איתי, וממש שונא אותי. הוא כבר לא אוהב אותי בכלל ולהפך, השנאתי את עצמי עליו ואפילו הוא נגעל ממני בגלל שהייתי אובססיבית לפי מה שהוא אומר וניסיתי לגלות את כל השקרים שלו. לא עוזרים כל התחנונים שלי, הוא כבר החליט שאני היסטוריה בשבילו. הוא לא סובל אותי, לא מסתכל עלי, וזה כבר הפך לשנאה. והוא גם פוחד ממני. זה הכי גרוע. הפכתי לשטן בעיניו ובעיני כל הסביבה שלו. החיים שלי הם לא חיים בלעדיו, אני כבר כמה חודשים לא ישנה, לא אוכלת, רזיתי המון, אני מסתגרת בבית. אין לי טעם לחיים, עד כדי כך ממש. אני יודעת שאני צריכה להמשיך, אבל אני לא מוצאת את הדרך. גם אני לא רואה שיהיה מישהו אחר. אתם תגידו ברור שיהיה, זה עניין של זמן. אבל לא, הוא הבחור המושלם שיכולנו כל כך להסתדר, אבל כולם אומרים שאני חיה באשליות ושאנחנו לא מתאימים בכלל בגלל התגובות שלי ובגלל האובססיביות שהתנהגתי בה. הם חושבים שככה אהיה בכל מצב קיצוני אחר, וזה לא נכון. המקרה הזה עבר גבולות של נורמליות. אני בדיכאון נוראי, הוא כבר לגמרי במקום אחר, מתחיל לבנות את החיים שלו מחדש. אמרו לי תחכי כמה זמן, הוא יתרכך, הוא יקשיב לך. אבל הוא מתרחק עוד יותר. והוא כבר שכח אותי. חיכיתי וחשבתי שאולי משהו יקרה לטובה, אבל זה הופך להיות יותר רע מרגע לרגע כשאני מנסה להתקשר ולהתקרב. הוא רק מראה לי שהוא לא סובל אותי עוד יותר. ושנמאסתי לגמרי עליו ועל כולם. האמת, בא לי למות. אני אפילו לא נושמת בצורה סדירה.