למנהלי הפורום
יש לי הצעה נוספת מלבד העצומה על הוצאה מוכרת להוצאות על ילדים עד גיל 5 כל אזרח היום שמשתמש בתחבורה ציבורית מקבל בדרך כלל החזר הוצאות אלו מהמעביד אלא שהחזר הוצאות על נסיעה נחשב כיום כהכנסה ולכן מורידים ממנה את החלק היחסי של מס הכנסה, ב"ל ומס בריאות. כך יוצא שעובד ששילם לתחבורה ציבורית 300 ש"ח לדוגמא בחודש יקבל מהמעביד משהו כמו 250-280 ש"ח בנטו חזרה. לפי דעתי והרבה צופים יסכימו איתי שאין שום הגיון לחייב את העובד בהוצאות אלו, ההצעה שלי היא שגם הוצאות אלו יהיו מוכרות לעובד לצורך מס ואפשר לפתור אותה באחת משני הדרכים הבאות: 1. לגלם במס את הוצאות הנסיעה כבר במשכורת אצל המעביד, כך שלמשל 300 ש"ח יהיו מגולמים במס על פי דרגת המס של אותו עובד ובמקום 300 ש"ח יופיע 400-450 ש"ח ברוטו כשלאחר ניכויים ישארו לעובד אותם 300 ש"ח נטו שממילא שולמו לתחבורה הציבורית. 2. ממש כמו קופות גמל וביטוחי מנהלים למינהם לקבל מהמעביד בסוף השנה אישור לצרכי מס על הסכום הכללי באותה שנה של הוצאות הנסיעה ולקבל החזרי מס. באפשרות הראשונה המדינה יכולה להגדיל בוודאות את הכנסותיה ממס. לעיונכם...
יש לי הצעה נוספת מלבד העצומה על הוצאה מוכרת להוצאות על ילדים עד גיל 5 כל אזרח היום שמשתמש בתחבורה ציבורית מקבל בדרך כלל החזר הוצאות אלו מהמעביד אלא שהחזר הוצאות על נסיעה נחשב כיום כהכנסה ולכן מורידים ממנה את החלק היחסי של מס הכנסה, ב"ל ומס בריאות. כך יוצא שעובד ששילם לתחבורה ציבורית 300 ש"ח לדוגמא בחודש יקבל מהמעביד משהו כמו 250-280 ש"ח בנטו חזרה. לפי דעתי והרבה צופים יסכימו איתי שאין שום הגיון לחייב את העובד בהוצאות אלו, ההצעה שלי היא שגם הוצאות אלו יהיו מוכרות לעובד לצורך מס ואפשר לפתור אותה באחת משני הדרכים הבאות: 1. לגלם במס את הוצאות הנסיעה כבר במשכורת אצל המעביד, כך שלמשל 300 ש"ח יהיו מגולמים במס על פי דרגת המס של אותו עובד ובמקום 300 ש"ח יופיע 400-450 ש"ח ברוטו כשלאחר ניכויים ישארו לעובד אותם 300 ש"ח נטו שממילא שולמו לתחבורה הציבורית. 2. ממש כמו קופות גמל וביטוחי מנהלים למינהם לקבל מהמעביד בסוף השנה אישור לצרכי מס על הסכום הכללי באותה שנה של הוצאות הנסיעה ולקבל החזרי מס. באפשרות הראשונה המדינה יכולה להגדיל בוודאות את הכנסותיה ממס. לעיונכם...