אני חשבתי שבעלך בבית
אוי שיא-גל שיא-גל ישבתי לתומי בשקט רב רגוע שמח וטוב לב,מתוך ידיעה ודאית כי השיא-גל מאחורינו וכי השבת יהיה מנוח לנפשנו באשר זוגה שיחיה(והוא זקוק לאיחול)נמצא בבית. אבל תקוותינו נכזבו והמלעונא נטשה את מר נפלאות לאנחות(של מי?)וצ`וטטה את נוכחי החדר למוות.(נו רקדן התאוששת?) כל שנותר הוא לקוות כי מחר כשאגיע לבוש מדי זית לשרת את המולדת ,כשאביט במשקפת וב``ארטישוק`` לא אמצא שם את ה-שיא-גל רודפת אחרי. (הכל סתאם יודעת שאני משוגע עלייך<אחם אחם>מניאק רקדן לא קראת לי.להת בחופשות משכם) שליו המזוין.
