למי שמשעמם לו

[רק רצה מסטיק בומבה]

שמעתי שיש מיעוט של מרצים טובים

לעומת רוב מוחלט של לא כ"כ טובים בלשון המעטה. אבל לכי תדעי, אולי האנשים סתם מוציאים דיבה על המרצים..

 

[SpyKid]

טוב, כפי שציינתי, אין לי הרבה נסיון

בתחום כדי לקבוע עד כמה מרצה מסוים הוא טוב. מה שבטוח, רובם טוב מהמורים בביה"ס (אלה שנתקלתי בהם).

 

[רק רצה מסטיק בומבה]

ו.. ממתי מלכת המדעים היא אמנות?../images/Emo3.gif

 

[SpyKid]

זה היה בצחוק ../images/Emo3.gif

אם כי הרמז היה בקשר לזה שבמתמטיקה יש המון יופי.

 

[רק רצה מסטיק בומבה]

היופי הוא בעיני המתבונן../images/Emo3.gif

 

[SpyKid]

כמובן.

מצד שני, כמעט הכל בעיני המתבונן. כלומר, אם עץ נופל ביער שבו אף אחד לא נמצא, האם הוא משמיע רעש? תורת היחסות היא יחסית לצופה. גם הפיזיקה כפי שאנו מתארים אותה בנויה באופן כזה שמוח האדם מסוגל להבין (לפי טענת פיזיקאי שאני מכירה, אין דבר כזה "ידע מוחלט", ובעצם הכל תלוי במי שמנסה להבין את הדברים)

 

[רק רצה מסטיק בומבה]

בבדאי

אם ההגדרה לרעש היא הגדרה אבסולוטית, כמו לדוגמא תנודות בעוצמה מסוימת באויר \ הפרעה בשדה כלשהו (אני אל ממש מבין בתחום), אז התשובה לשאלה היא חד משמעית כן. הריי זה כמו לשאול עיוור האם משהו שארע ואיננו ראה זאת התרחש באמת? הריי ברור שהתרחש (אם יש עדויות מוצקות לכך), וזה שהוא לא ראה את זה לא אומר כלום (אולי רק שהוא עיוור..). בקשר לפיזיקה- נכון, אבל גם אפשרות אחרת לא ממש הגיונית, הריי אדם לא יכול לתאר משהו בכלים ובמושגים שאינם מובנים לו, לכן מן ההכרח שתיאוריות ואופן ההסבר שלהן יהיה מובן גם לשאר האנשים (אפילו אם אינם רבים במיוחד).

 

[SpyKid]

יצא לך לקרוא על מכניקת הקוונטים?../images/Emo13.gif

אחת הטענות שלה היא שהצופה משפיע על המתרחש במערכת רק ע"י הצפיה שלו (!). לדוגמא, כפי שמראה הניסוי המחשבתי של שרדינגר (החתול של שרדינגר), כל עוד אף אחד לא הציץ אל פנים התיבה, החתול בתוכה הוא גם חי וגם מת, ואין דרך לדעת באיזה מצב מבין השניים הוא נמצא. אפשר לומר, אם כך, שהצופה בהצצתו גרם לפונקציית הגל של החתול לקרוס, ובכך חרץ את גורלו. כמובן שאפשר לדבר על הגדרות כמו גלים עבור קול, אך השאלה היא האם בכלל נוצרו שם גלים? הרי אם לא היה מי שיבדוק, פונקציית הגל לא יכלה לקרוס ולהכריע בקשר למצב המוחלט של העץ, או של הרעש שהוא יצר או לא יצר

 

[רק רצה מסטיק בומבה]

אני לא ממש בקיא בתחום

אבל ממה שקראתי פעם ישנה השפעה של הצופה\המודד רק במקרים 'קיצוניים' כמו מדידת תנועת חלקיקים, מיקום, מהירות וכו', משום שע"מ לבדוק מיקום ומהירות של חלקיק יש צורך להקרין עליו 'חומר' מסוים, כמו אור לדוגמא, ואז עצם המדידה משפיעה על מיקום ומהירות החלקיק. אולם נשגב מבינתי איך אותו כלל יכול לפעול גם במערכות גדולות כמו צפייה על חתול או נפילת עץ, כי במקרים אלה השפעת הצופה\המודד זניחה, אם בכלל קיימת...

 

[SpyKid]

במקרה של החתול,

המערכת מוגדרת (למיטב זכרוני) באופן הבא: החתול נמצא בתיבה יחד עם מבחנה סגורה המכילה ציאניד. מעליה תלוי פטיש המחובר למנגנון שיש לו קולטן שמסוגל לקלוט פוטונים. ברגע שפוטון נקלט, המנגנון פועל והפטיש נופל, תוך שבירת המבחנה, מה שגורם למות החתול. באופן כזה, חלקיק קטן כמו פוטון מקושר למערכת גדולה כמו חתול.

 

[רק רצה מסטיק בומבה]

אבל..

אבל אז נוצר קשר של סיבה ותוצאה וכך שבעצם פתיחת התיבה שהיא פעולה מכנית, גורמת לפוטונים לחדור לתוכה ובסופו של דבר למות החתול. האדם, או מה\מי שפותח את התיבה לא יכול לקבוע האם פתיחת התיבה היא זו שגרמה לחתול למות או שהוא היה מת מלתכחילה רק במידה ואין לא שום נתונים קודמים על החתול, כמו מצבו הבריאותי, נפח התיבה (ע"מ לחשב כמה חמצן יש לחתול עד שיחנק למוות) וזמן שהותו של החתול בתיבה (כל זה בהנחה שהתיבה סגורה הרמטית ללא פתחי אוורור). אחרת אני עדיין לא מבין את הבעיתיות בניסוי הזה.. :-\

 

[SpyKid]

אבל היו פוטונים בתיבה גם לפני כן

(היא לא חשוכה) - פשוט בניסוי אנו עוקבים אחרי הפוטון שאמור להגיע אל עין הצופה, כך שלא פתיחת התיבה היא ששינתה את המצב של המערכת, אלא ספציפית הפוטון שהיה אמור להגיע לעין, במקום להגיע למקום אחר (לולא היה צופה). למעשה, הגיוני שזה סותר את האינטואיציה. אגב, כדאי לך לקרוא בנושא (אם זה מעניין אותך), למשל בספר "מכניקת הקוונטים" של יואב בן-דוב.