למי שמעז להשוות

למי שמעז להשוות

דו"ח פנימי של הליגה הערבית מעלה כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית, שיעור האנאלפבתים בעולם הערבי יכפיל את עצמו - לצד ירידה תלולה בשיעורם בשאר העולם. 0.2% מכלל המשתמשים באינטרנט הם ערבים. הדו"ח קורא למדינות ערב להשקיע מאמץ כדי לצמצם פערים רועי נחמיאס הבערות מתפשטת: "הארגון הערבי לחינוך תרבות ומדעים" (אליקסו) צופה כי מספר האנאלפבתים בעולם הערבי יגיע לכ-70 מיליון נפש במהלך השנה הקרובה. הארגון אף מזהיר כי שיעורם יגיע לפי שניים מזה הקיים היום. בכינוס הוועד הפועל של שרי החינוך והתרבות הערביים, שנערך בטוניסיה בחודש שעבר, הוגש דו"ח פנימי שערך ארגון אליקסו. הדו"ח, שמתפרסם הבוקר בעיתון "אל חיאת", קובע כי שיעור האנאלפבתיות גבוה פי שניים בעולם הערבי משיעורם בשאר העולם. בנוסף לכך מסר הד"ר מוחמד בן אחמד, מומחה מטוניסיה, כי שיעור המשתמשים באינטרנט בעולם הערבי אינו עולה על 0.2% מהמספר הכולל של המשתמשים בעולם. הארגון קרא למדינות ערב להגביר את מאמציהן כדי להגיע לממוצע הקיים בעולם. עלייה מתמדת בשיעור האנאלפבתים בדו"ח נכתב עוד, כי שיעור האנלאפבתים מעל גיל 15 נמצא בעלייה מתמדת בעולם הערבי במהלך שלושים השנים האחרונות. שיעור זה עלה מ-50 מיליון נפש בשנת 1970 ל-61 מיליון ב-1990 ול-70 מיליון נפש השנה – 35% מכלל התושבים, לעומת 19% ברחבי העולם. למרות זאת, ניכרת ירידה בשיעור האנלאפבתים בעולם ושיעורם ירד מ-73% בשנת 1970 ל-35% השנה. לפי הדו"ח, מצרים ניצבת במקום הראשון ברשימה הלא מכובדת, עם 17 מיליון אנלאפבתים, וזאת בשל גודל האוכלוסייה, אחריה ניצבות סודאן, אלג'יר, מרוקו ותימן. לעומתן סוגרות את הרשימה הכוללת 21 מדינות, המדינות הקטנות שנהנות מיותר אמצעים, כמו האמירויות הערביות, קטר, בחריין, כוויית והרשות הפלסטינית. מודעה מחקר משווה שעליו הסתמך אליקסו, הראה כי שיעור האנאלפבתים בעולם הערבי יהפוך להיות השיעור המוביל בעולם במהלך השנה הנוכחית, לאחר שהיה שני אחרי מדינות באפריקה. השיעור באפריקה שעמד על כ-40% בשנת 2000 ירד ל-35% כעת. בסעיף בו מפלגים את מספר האנאלפבתים לשכבות גיל, צויין כי שיעור האנאלפבתים עד גיל 15 עלה בהתמדה לכ-70% השנה. הדבר חמור במיוחד בקרב הנשים אשר כמעט מחצית מהן (46.5%) הוגדרו כאנלאפבתיות במסמך. בזמן האחרון הזהיר מנכ"ל הארגון מפני גידול בשיעור האנאלפבתים במדינות ערב, והדגיש את הצורך לשוב ולבחון את המאמצים המושקעים בכך. זאת, כדי לשים קץ לתופעה שמהווה "מכשול אמיתי בפני פיתוח חברתי, תרבותי כלכלי ומדיני". הדו"ח ציין, כי מדינות ערב נכשלו במימוש המטרה לשמירת ממוצע האנאלפבתיות, כפי שהתחייבו בוועידה העולמית ב-1990 בתאינלד. הארגון הדגיש כי יש צורך שהמדינות החברות בו ישימו את סוגיית האנאלפבתיות בראש סדר העדיפויות, ויעשו כל שביכולתן כדי להתמודד עם "ההבדלים המסוכנים" בין המינים בתחומי התרבות. הדו"ח קרא למדינות להשקיע מאמצים מיוחדים לשיפור מצבן של הנשים באזורים הכפריים ולאפשר גם לפליטים, למהגרים ולאסירים במדינות ערב לשפר את מצבם. לסיום, הדגישו את הצורך להרחיב את החינוך וההוראה, כך שתכלול את כל הרמות והאמצעים, ובמיוחד את מקצועות הטכנולוגיה החדשה, שתאפשר הזדמנויות עבודה חדשות לכולם.
 

מטרניך

New member
אין ספק שהפיגור בעולם הערבי לעומת

שאר העולם הולך וגדל. זה אופייני לחברות הסוגרות את עצמן כלפי תהליכים של מודרניזציה ו'התמערבות' ר"ל ושבהן שלטון הדת מתחזק. אנחנו רואים את זה גם אצלנו: גם בחברה החרדית והדתית הבערות מתפשטת. אמנם הם יודעים לכאורה לקרוא ולכתוב, אך זה לא מספיק כי לא פחות חשובה השאלה מה הם קוראים וכותבים. אצלנו גדלים דורות של בערים שאין להם מושג על העולם, המדע והחברה וכל מה שהם יודעים זה להעלות גירה טקסטים עתיקים וסיפורי צדיקים, רופאי אליל ומשיחים בעיני עצמם. די להיכנס ל'מוסדות החינוך' החרדיים או להשתתף ב'הילולות' בנתיבות או בהר מירון כדי לראות את ארמיות האנלפביתים שלנו.
 
נקודת אור בודדת

היא הירידה בשיעור הילודה בכל ארצות ערב והאיסלאם (כולל מדינות פנאטיות כמו איראן וסעודיה) משנות השבעים לימינו. כאשר שיעור הילודה גבוה מאד, כמעט לא ייתכן מוצא ממלכודת הבערות והעוני.
 
למעלה