למי שלא יודע

tomasth

New member
סליחה אבל דתיות וחרדיות כאלו ,אין ? או שאז

הן כבר לא נחשבות דתיות וחרדיות ?
&nbsp
אנשים דפוקים יש מכל מין ובכל מקום , בכך יש שוויון לכל האנושות.
&nbsp
&nbsp
 

tzachy

New member
רוצה תשובה רצינית?

זה עלול לדרוש ממני למלא הרבה "עמודים" כאן. יש לי לא מעט מה לכתוב על הנושא הטעון הזה, אבל אנסה, איכשהו להתמקד בכמה נקודות.
1. "לכל מטבע יש שני צדדים" - זה שנשים לא מכבדות גברים (או אם נדייק, שיש יותר נשים כאלה מבעבר) זה גם אשמת גברים ואין כוונתי לומר שגברים בהכרח הפכו "סמרטוטים" כמו שמישהו כתב כאן. הבעיה היא דווקא הצביעות של חלק מהגברים - שמצד אחד רוצים מתירנות מינית ("לשכב עם כמה שיותר בחורות" - מה שהם מכנים בטעות כ"גבר-גבר" או "גבר-אלפא" ואני מכנה "גבר חסר עמוד שידרה מוסרי") ומצד שני מתלוננים מדוע נשים משחקות משחקים. דבר קשור בדבר (ראה למשל את זה). אם היתה פחות מתירנות מינית, כנראה שהיה יותר כבוד לגברים וליותר גברים היתה זוגיות, כפי שאגב קורה בחברה הדתית (שם גם מקובל שבחורה שומרת על הבתולים שלה עד לנישואין - וטוב שכך).
2. "לא תוספו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו" (דברים, ד', ב'). אני חילוני (אם כי אני מאמין בבורא עולם), אבל אני מבדיל בין התורה, זו שבכתב ובין ההלכה. אני מוצא הרבה סתירות בין הנ"ל. אם מקובל עלי שתורה (כאמור זו שבכתב) ניתנה משמים, כי אז עם דברים שסותרים אותה, יש לי בעיה (ויש מספר דוגמאות לזה. אין לי עניין להאריך כאן - כדוגמית: בשר בחלב. אין איסור גורף בתורה. כתוב שאסור לבשל גדי בחלב אימו. מכאן גזרו איסור מחמיר שאין, לעניות דעתי, כל פרופורציה בו. או שהכתוב חשוב או שלא... וכאמור יש עוד דוגמאות.
יחד עם זאת, אני חושב שמבחינה זוגית גרידא, הציבור הדתי בהכללה (יש גוונים שונים) נוהג נכון הרבה יותר מהציבור החילוני. ורואים את זה באחוזי הנישואין והגירושין, הגבוהים ונמוכים (בהתאמה) בהשוואה לחילוניים.
מנגד, גם לעשות הרבה ילדים זו טעות לטעמי (כפי שזה קורה בציבורים שמרניים). זה היה מתאים כשהיתה כאן אוכלוסיה קטנה וכאשר היתה תמותת תינוקות גבוהה. היום זה יוצר פיצוץ אוכלוסין (ע"י מחסור בדיור, מים, מחירי מזון, זיהום סביבה ועוד ועוד). עוד על זה בסעיף 4.
3. בהקמת המדינה (הורי היו בין מקימיה ובמקום מכובד בין מקימיה (אבי ז"ל לחם, אימי תרמה גם בדרכה) נעשתה לדעתי טעות, שלא עוצבה כאן זהות יהודית שמבוססת על ערכי התורה (שוב, זו שבכתב. לא הלכה), קרי למשל עשרת הדיברות. לא אם ללכת או לא עם כיפה (מינהג שכלל לא מצווה בתורה). אלא למשל: איסור עבודה בשבת. למשל איסור ניאוף (עם עונש בחוק. ואין צורך בסקילה (ככתוב). גם סנקציה כלכלית משמעותית היתה מרתיעה (כולל רישום פלילי)) וכד'. אם אין לנו זהות יהודית ברורה (ועשרת הדיברות זה הבסיס של הבסיס של התורה) כי אז מה מחבר אותנו לארץ הזו?...
4. "פיצוץ אוכלוסין" - נקודת מבט נוספת על הנושא, יכולה לנבוע מ"פיצוץ אוכלוסין" כנ"ל. ייתכן שהרבה תופעות חברתיות לא רצויות (לדעתי, כמו: פמיניזם רדיקלי, מתירנות מינית ועוד) הן תוצאה של משהו אחר ממה שנדמה. ידוע בניסויים על בע"ח שככל שאוכלוסיה הופכת לצפופה יותר כך האלימות גדלה (עד שלב מסויים) וכן הנטייה להתרבות קטנה. חוסר כבוד של חלק(! כמו שנאמר מעלי אסור להכליל) מהנשים ייתכן שנובע (לא באופן מודע) מחוסר רצון ביולוגי לריבוי. זה, אולי, מוביל לתופעות החברתיות כנ"ל.
5. ביום שפיטרו את בוגי יעלון ומינו את ליברמן, חשבתי שנחצה קו אדום. לקחת אדם שמתאים מאוד לתפקיד ולהפקיד את התפקיד הסופר חשוב ורגיש הזה בידי מישהו חסר ניסיון בנושא (וזה לא קשור לדעות פוליטיות) זה מעשה לא תקין לטעמי. שוחחתי על זה עם מכר והוא ענה לי בחוכמה: "ייתכן שאתה צודק, אבל קודם שכל אחד ידאג לתקן/לשפר את הד' אמות שלו", או כמו שיש אומרים "קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים", כלומר נכון, יש הרבה דברים שצריך לתקן בחברה שלנו, אבל אפשר להתחיל כל אחד בסביבה הקרובה שלו לדאוג שיהיה יותר טוב, נכון ומוסרי.
 
רק לחדד

לגבי המדינה-
קודם כל אם לא היה קם זרם סוציאליסטי עובד וחילוני היא לא הייתה קמה.

דבר שני המדינה הזו רחוקה מלהיות חילונית ורק בשנים האחרונות ישנה תזוזה בכיוון אחר (אגב הטיעון שלך-פעם אפילו בבגדים שיוצרו בארץ הייתה תווית של פטור משעטנז) .

אני מתכוונת לזה שהדין האישי והמעמד האישי הולך לפי הרבנות בארץ אם אתה יהודי (אין נישואים מעורבים, אפשר לכפות על נואפים גט וכמובן שלמנוע ממנו נישואים עם האדם שאיתו נאף,נישואים וגירושים ואפילו ירושה) .

נמשיך בתחבורה בשבת או בימי חג ובסגירת העסקים ונחתום בכפיית התווית כשר על כל דבר ועניין.

יש עוד אבל אם תתאמץ תגלה שאנחנו רחוקים מלהיות חילונים.

אני לא רואה איך לפשפש בהרגלי המיטה של אחר או להתערב בחופש שלו לחיות בכל דרך שנאה לו הוא עניינו של החוק כמו שלהוציא חוק שקובע לו מה מותר או אסור לו להכניס לפה זוהי פגיעה בחופש הבחירה שלו (וכשהוא נלקח ממך זה כבר לא כל כך אכפת לך שזה חוק מאוד "יעיל" ותורם לוואטבר בנית בראש)
 

tzachy

New member
דת היא לא דבר רע בעיני. השאלה כמובן מה הפרשנות שלה.

דת יוצרת סדר וסדר הוא לא בהכרח דבר גרוע.
לי אישית לא היה מפריע, אם, למשל, לא היו נוסעים בשבת בכלל (למעט רכבי חירום או מקרי חירום) כמו ביום כיפור. חישבי כמה פחות: זיהום אוויר, תאונות דרכים (והרוגים) היו נחסכים. רק למען הפרוטוקול, נכון להיום, אני כן נוהג בשבת (מעט מאוד, אבל נוהג), אבל לא היה קשה לי לשנות את ההרגל הזה.

לגבי "לפשפש בהרגלי המיטה". זוגיות היא הרבה פעמים "משחק סכום אפס", קרי ה"רווח" של אחד יכול לבוא על חשבון האחר. בימינו החברה "מפשפת" הרבה יותר בנושאי ממון ופחות מידי (לטעמי) בנושאים בין-אישיים. "מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים". מי שנואף, בעיני, גרוע לא פחות (וכנראה הרבה יותר) ממי שלמשל גונב כסף.

"חופש הבחירה" הוא ערך חשוב, אבל כמו ש"חופש הביטוי" הוא לא "חופש השיסוי", כך גם למעשה הבחירות מוגבלות (למשל יש מקרים שהחוק (החילוני למהדרין) אוסר יחסי גבר-אישה בוגרים, אפילו אם זה בהסכמה (למשל כשיש יחסי מרות)), כך שאין למעשה דבר כזה כמו "חופש בחירה" מוחלט.

לגבי מגמת הדתיות שהולכת וגוברת, את צודקת. הציבור החילוני הופך לאט-לאט (אבל בטוח) למיעוט... אפילו תרומתי (או הניסיון לתרומה) הצנועה ל"מאמץ" דפקטו נדחית... אני מחפש בת-זוג כדי להקים משפחה (וילדים) ועדיין רווק בגילי המופלג (זו וודאי גם (בעיקר?) אשמתי... אבל אי-אפשר להגיד שלא ניסיתי (ואני ממשיך לנסות)). יחד עם זאת, אינני רואה במגמת הדתיות בהכרח בעיה. מהרבה בחינות, קצת יותר צניעות ביחסי גבר-אישה, קצת יותר "כבד את אביך ואת אימך" וכו' לא רק שלא יזיקו... אלא דווקא מאוד יועילו.
הבעיה היא לא בדת עצמה, אלא במי שלוקחים אותה (אם לוקחים, זה בוודאי לא הרוב) לכיוונים קיצוניים וזה גם סותר, לעניות דעתי, את שכתוב בתורה.
 

דאלטון

New member
החברה בעיקר בשמאל ובתקשורת מעודדים סירוס גברים

ומתן זכויות יתר לנשים. בסוף כמה גברים ישארו להגן על הגבולות במדינה?
בסוף הנשים עלולות למצוא עצמן תחת שלטון ערבי מוסלמי מפגר.

ההבדלים בין המינים די מטושטשים בישראל.
 

דאלטון

New member
מדינת הלכה זה ימי הביניים

במדינת הלכה גם הדתיים יסבלו קשה.
רק במדינה חילונית הדתיים חיים בחופש ובאיכות חיים טובה
והם עדיין כפויי טובה.

אם כולנו נתחרד נהפוך פרימיטיבים בכל תחום אפשרי.
 

tzachy

New member
החוכמה היא למצוא איזה איזון ולקחת הטוב מכל המגזרים

במיוחד אם אדם מאמין בכוח עליון, קשה להתעלם מהעובדה (עד כמה שידוע לי) שמי שיזמו (למשל הרצל) והובילו (למשל דוד בן-גוריון) בתחילת דרכו את המפעל הציוני היו בעיקר יהודים חילונים (כמובן בהכללה. היו גם דתיים שהיו שותפים לדרך, אבל אז במיעוט).
יחד עם זאת, כחילוני ("חילוני מאמין"), אינני שלם עם מה שקורה לפחות בחלק מהחברה החילונית (שוב, זה הכללה) מבחינת מתירנות מינית, חוסר ערכי משפחה ועוד ועוד.

כמו שכתבתי בכטתרת לעיל, החוכמה, לדעתי, היא לקחת את החלקים הטובים מכל מגזר בחברה ולנסות לבנות כאן חברה טובה יותר. מוסרית יותר, ערכית יותר, חכמה יותר.
אני מאמין ומקווה שזה אפשרי (גם אם לא בהכרח פשוט).
 

DogsPCI

New member
לילה טוב צחי, מה המצב? אפשר לקחת את הדיון למקום אחר?

 

tzachy

New member
"מאמין" - מאמין בבורא עולם, "חילוני" - לא דתי במובן המקובל

אני לא נואף (או נאפתי), לא רצחתי וכו'... אני לא עובד בשבת... בקיצור, אני פועל (או משתדל) לפי עשרת הדיברות.
אני לא חובש כיפה, כמעט לא הולך לבית כנסת. בד"כ צם ביום כיפור (אף פעם לא אכלתי ביום כיפור, אבל היו ימי כיפור ששתיתי מעט מים. אגב הצום לא מחוייב בתורה שבכתב (יש צווי לענות את הנפש (=הגוף) וצום זו אפשרות סבירה (היקש ממקרים דומים במקרא), אבל זה לא מצויין במפורש)).
אני משתדל מאוד שמוסר בסיסי ינחה אותי.
אני פחות מאמין בטקסיות אלא בפנימיות.
 

DogsPCI

New member
או-קיי. לא מעוניין חלילה להפוך את זה לדיון עליך אישית...

&nbsp
&nbsp
אני לא הכי מבין את הצירוף הזה - חילוני-מאמין.
&nbsp
בהנחה ואתה מאמין בבורא עולם - כפי שהוא מתואר ביהדות.
אז איך אתה לא חוזר בתשובה?
&nbsp
אמיתי אני שואל. איך אפשר מצד אחד להאמין שיש אלוהים ושיש לו הנחיות ודרישות מאיתנו, ומצד שני לשים עליו פס? בקיצור, לא מבין איך יכול להיות שטח אפור פה.
&nbsp
&nbsp
ובעצמי שאלתי את עצמי את השאלה הזו בעבר.
ואכן, הייתי צריך לבחור בין היהדות לבין - לא-יהדות. כדת. כאלוהים.
&nbsp
זה יהיה מגוכך אם אני צם ביום הכיפורים כי אני מאמין בזה,
אבל באשר הזמן - מצפצף על אלוהים.
&nbsp
כאילו, איפה ההגיון פה? אני אישית יותר אכבד מי שהלך לכאן או לכאן.
והכוונה אכבד את ההחלטה, לא אותו כאדם. זה בלי קשר.
&nbsp
&nbsp
מקווה שהיה ברור. לא אישי.
&nbsp
&nbsp
 

דאלטון

New member
יש גם אופציה שיש אלוהים אבל זה לא אותו אחד שמוצג בתנ''ך

קיבלתי את הרעיון הזה מאישה אחת, מעיין מתקשרת, מדיום,
שטענה שהתנ''ך זה ספר שנכתב על ידי אנשים בכמה תקופות.
היא טוענת שיש אלוהים אחר ולא כתב את התנ''ך.
 

DogsPCI

New member
זה ברור שיש אופציה. אז מי שמאמין בקיומו של בורא, אבל לא

במתכונת היהודית (סליחה אם מישהו נפגע מהניסוח) - אז מה יש לצום ביום כיפור או לתת חשיבות לעשרת-הדברות?
&nbsp
מה שלא ברור לי זה אלה שבאמצע - מאמינים באלוהים היהודי אבל שמים עליו פס.
&nbsp
זה טירוף!
&nbsp
&nbsp
 

tzachy

New member
אין בעיה, כבר הסברתי את זה

ראשית, אני לא רואה בזה סתירה.
אני לא חוזר בתשובה, כי לא הלכתי בשאלה...
אבל ברצינות: הפרשנות שלי שונה ממה שרוב הזרם הדתי נוהג לפיו.
בכל מקרה, אינני מתיימר להיות צדיק (מנגד אינני 'חוטא', לפחות בהבנה שלי) אבל אני משתדל לנהוג לפי כללי מוסר וכד' ("דרך ארץ קדמה לתורה"?).

הסברתי (בתגובה אחרת) שיש גישה קראית שמקבלת רק את התורה שבכתב ולא זו שמכונה בע"פ. חשוב לציין שבכל מקרה, אני אינני מוגדר כקראי.
מה שמעניין (לטעמי) הוא שהגעתי לבד למסקנות דומות למה שהגיעו הקראים (ע"ע) מבלי בכלל לדעת שזה נקרא קראות ושמחתי לגלות שיש מי שחושבים כמוני.

העולם, בהרבה תחומים, הוא לא דיכוטומי/בינארי וכד'. יש לפעמים גוונים שונים.
 

DogsPCI

New member
אז אתה מאמין באלוקים שאתה המצאת? לפי ההבנה שלך?

&nbsp
טוב, זו כבר התקדמות... :)).
&nbsp
אבל אם כבר... תתפרע, מה נצמדת למיין-סטרים?
&nbsp
זה לא קשור לצדיק או חוטא.
אם אתה מאמין שיש אלוהים שציווה אותך לעשות X Y Z...
אז איך אתה מעיז בכלל להמרות את פיו - ועוד להתחיל לתרץ תירוצים.... חחח.
&nbsp
נעשה ונשמע.
ולא... נשמע, נחשוב, נמצא פרצה לפי איך שנוח לנו ומסתדר לנו, ונעשה - בערך... :).
&nbsp
שוב, לא אישי. אומר שוב, בעצמי בעבר מצאתי את עצמי במקום הזה. וזה הדיון שגם הרצתי עם עצמי :).
&nbsp
&nbsp
 

tzachy

New member
דוגסי... אתה מאכזב אותי (וזה לא אישי חלילה
)

איפה כתבתי שאני המצאתי? (שאלה ריטורית! כי לא כתבתי)
ואגב, מדוע אתה כותב "אלוקים" אם אתה לא מאמין, אגב שם השם הוא לא המילה שמתחילה ב-א' לעיל (סתם להשכלה כללית) כך שאין סתירה ל"לא תישא את שם" וגו' (וגם אז נראה לי שזה בא לומר משהו אחר, כלומר לא לדבר בשם השם לשווא (ולא קשור לשם שלו)).
לא קראת כנראה את התגובה הקודמת שלי או שגרוע מזה לא הבנת אותה (וזה לא אישי חלילה...
).
לשים כיפה על הראש (למשל) לא מצווה בתורה (זו שבכתב). "לענות את הנפש" ביום כיפור כן.
אין כאן סתירה.
מנגד להגיד שאני לא עושה "כל מלאכה" כפי שמצווה לא לעשות בשבת, זה לא יהיה מדוייק, כי גם כאן יש (או עשוי/עלול להיות) נושא של פרשנות. אגב אני יכול למצוא סתירות (להשקפתי) באיך שדתיים (חלקם?) נוהגים (אבל אני לא רואה טעם להרחיב בכך כי זו אמונותם ואני מכבד אותה, גם אם אני חושב מעט אחרת. "מעט אחרת" זה לא אומר ב180 מעלות. אני מסכים עם לא מעט דברים - למשל עם היחס השמרני שלהם לזוגיות ומשפחה ועוד).
יחד עם זאת - אני בהחלט יכול לשפר את דרכי עוד (למשל לגבי מה אני עושה בשבת).
 

DogsPCI

New member
האמת שזה לא נאמר בלעג, להפך!! אני בעד שכל אחד ימצא לעצמו

&nbsp
את האמונה שלו. להאמין כי אחרים אמרו לך להאמין בזה - זה הפחות מרשים בעיני :). (לפני כמה ימים תכתבתי על זה פוסט בפורום פילוסופיה, אולי אחפש ואצרף).
&nbsp
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/69/180830214/רוחניות/פילוסופיה_לכל
&nbsp
&nbsp
בכל מקרה, השאלה היא אם אתה הולך לפי מסורת קיימת מסויימת - יהודית, קראית, אחר - או לפי מה שאתה החלטת - משמע המצאת או מצאת. :).
&nbsp
מצד אחד לפי מה שאתה כותב פה, אתה מאמין - מאמין, במה שאתה מאמין. לא חילוני. אולי תיראה חילוני למי שמאמין במשהו שונה, דומה אבל אחר.
&nbsp
&nbsp
סליחה, נהיה סלט.
&nbsp
איפה באה לביטי החילוניות שלך?
והאם הפחד או הכבוד להאלוהים לא מספיק מוטיבציה כדי לא לחפף?
ולפי אילו קני-מידה נקבע האם זה חיפוף קטן או משמעותי?
&nbsp
&nbsp
שוב, לא קשור אליך. שאלה בכללית. עזוב את הפרטים האישיים.
&nbsp
&nbsp
 

tzachy

New member
אוקיי, אבל באמת שאינני ממציא משהו

אם אתה רוצה -קצת- אפרט.
גדלתי בבית חילוני, הסבים שלי משני הצדדים גם היו חילונים (אם כי שמרו על ציביון יהודי, צמו ביום כיפור, אכלו מצות בפסח, אבל לא חבשו כיפה ביום-יום) והגיעו עשרות שנים לכאן לפני הקמת המדינה (בענף מסויים עוד היו לפני זה).
אני רואה את הבעיות בחברה החילונית ואני חושב שבדת יש פתרונות לחלק מהבעיות הללו.
אני יכול להתפלסף על זה, אבל (שמעת על הפיגוע בת"א?) אני עסוק בעוד דברים, אז תסלח לי אם אקצר:
במכלול של המושג "דת" יש לטעמי שני מרכיבים:
א. אמונה בכוח עליון (אלוהים),
ב. סט של כללים/חוקים.

תיאורטית (אני מגדיש: תיאורטית) חברה יכולה לנהוג לפי סט של חוקים כנ"ל גם ללא אמונה בכוח עליון.
האמונה בכוח עליון היא כנראה בעלת רקע מולד (ראה את זה למשל) ואולי משהו שטבוע בהרבה אנשים.
אפשר גם לתת הסברים רציונלים (ואני אדם מאוד רציונלי) לקיום כוח עליון (לא אכנס לזה עכשיו).
למערכת כללים יש הגיון אבולוציוני, כמו במושג ה"ממ" (שהוא "פרפרזה" בתחום התרבותי על מושג ה"גן" (gene)). מערכת כללים כזאת יכולה לשפר את סיכוי חברה/קבוצת אנשים לשרוד. מערכת כללים ששרדה את מבחן הדורות היא מערכת שהוכיחה עצמה מבחינה אבולוציונית. מנגד, בגלל השינויים התכופים (ושיהפכו תכופים יותר עם הזמן) אני מאמין במינימליזם בליבת החוקים (משהו כמו עשרת הדיברות), כך שכל דור מוסיף התאמות ולא נשען על דעת חכמים שחיו בסביבה שונה (למשל בלי ידע מדעי נרחב וטכנולוגיה שיש כיום).
 
למעלה