RossieL
Active member
למי קראת מכוער?
האגדה על "האיש המכוער"
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ עמוד א-ב)
"מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
"נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש. שמא כל בני עירך מכוערים כמותך? אמר לו: איני יודע. אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
"כיוון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי. אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני, ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.
"יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי. אמר להם: למי אתם קורין "רבי רבי?" אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו: מפני מה? – אמר להם: כך וכך עשה לי.
"אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן".
כך הפכה גסות רוח לשיח לגיטימי
כמו הרב החשוב מהגמרא שלעג לאדם המכוער שפגש על אם הדרך, גם ההומואים מחכים לבקשת סליחה מהרבנים. והם מוכנים לסלוח, אבל בשני תנאים: האחד, שיתקיים שיח רוחני סביב המיניות והבחירות של כולנו. השני, שלא תהיו רגילים לעשות כן. אז למי קראתם "מכוערים", "תועבה" או "סוטים"?
האגדה על "האיש המכוער"
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ עמוד א-ב)
"מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
"נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש. שמא כל בני עירך מכוערים כמותך? אמר לו: איני יודע. אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
"כיוון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי. אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני, ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.
"יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי. אמר להם: למי אתם קורין "רבי רבי?" אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו: מפני מה? – אמר להם: כך וכך עשה לי.
"אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן".
כך הפכה גסות רוח לשיח לגיטימי
כמו הרב החשוב מהגמרא שלעג לאדם המכוער שפגש על אם הדרך, גם ההומואים מחכים לבקשת סליחה מהרבנים. והם מוכנים לסלוח, אבל בשני תנאים: האחד, שיתקיים שיח רוחני סביב המיניות והבחירות של כולנו. השני, שלא תהיו רגילים לעשות כן. אז למי קראתם "מכוערים", "תועבה" או "סוטים"?
