אכן, מודה שגם לי יש
Compaq Presario 701, למתעניינים, עם מעבד AMD של 950 מגההרץ, כרטיס מסך של 16 מגהבייט, CD-DVD, כונן קשיח של 20 ג´יגה ועוד כל מיני דברים קטנים שדי זהים בכל שאר סדרת ה-700. הסיבה הראשונית שלי לקנות אחד כזה הייתה, כפי שיוסי ציין, הבחירה שלי לנסוע כל יום ללימודים בירושלים מביתי החמים שבפתח-תקווה. מדובר בנסיעה של שעה וחצי-שעתיים בכל כיוון (שמתוכן שעה באוטובוס בינעירוני יחסית מרווח), והחלטתי שמכיוון שהמערכת שלי בשנה א´ לא הייתה עמוסה מדי, אפשר להסתדר עם זה. לקראת סוף סמסטר א´ גיליתי שאין לי זמן ללמוד בבית, ולכן השתמשתי בסמיכות של יום ההולדת שלי, וביקשתי מאבא-אמא שיקנו לי לפטופ. הם קנו, ואכן השתמשתי בו בקביעות במהלך הנסיעות גם ללימודים (בעיקר לעבור על מצגות למיניהן), וגם לדברים אחרים (כמו לכתוב כתבה כי הדד-ליין מתקרב, או סתם סיפור, או אפילו לשחק Midtown Madness שלא ישעמם בפקק של גינות סחרוב). בסמסטר ב´ המערכת הייתה עמוסה קצת יותר (נגמרו לי הפטורים), וראיתי שיותר קשה לי להסתדר, ולכן החלטתי לעבור למעונות. גם כאן, הלפטופ המשיך לשרת אותי בנאמנות - המשכתי לקחת אותו להרצאות, והשתמשתי בו במעונות, וגם יכלתי לקחת אותו הביתה בסוף שבוע - דבר בלתי אפשרי לאנשים שהביאו למעונות מחשב מהבית. מה גם, שבמסגרת הפעילות שלי ב"שינוי", הייתי צריך לעתים קרובות לקפץ ברחבי ירושלים, מן האוניברסיטה לסניף, ומן הסניף לכנסת, ולכן הניידות הייתה מאוד חשובה לי. בעיקרון, לי זה עוזר מאוד, כי המחברות שלי לפני כן לא היו מסודרות למדי. מה שכן - במקצועות כמו פיזיקה (מרובת הנוסחאות) או כימיה אורגנית (עם המון שרטוטים של מולקולות), הוא לא ממש עזר, אבל בכל המקצועות הרפואיים - כן, כן, ועוד פעם כן - היה שווה את ההשקעה! כל המרצים אצלנו הרצו בעזרת מצגות מושקעות, שהיה ניתן להוריד אותן מאתר הפקולטה ולעבור עליהן בסמיכות להרצאה, ובזכות ההדפסה העיוורת שלי הצלחתי לסכם את ההרצאות כמעט מילה במילה (ואפילו לעשות לפעמים טבלאות וגרפים פשוטים). השנה לא היו לי הרבה הדפסות, ולכן את מה שהייתי צריך (7 דו"חות מעבדה בסך-הכל) הדפסתי באוניברסיטה. בשנה הבאה, יהיו לי יותר עבודות להגשה, ולכן אני אקנה לי מדפסת קטנה לחדר במעונות, שתעמוד שם באופן קבוע. חלק מהחברים בפקולטה בהחלט נהיו תלויים בסיכומים שלי במהלך סמסטר ב´. באיזשהו שלב התחלתי גם לפרסם אותם בפורום שלנו ("מקצועות הרפואה בירושלים"), וזה איפשר לחצי כיתה אפילו לא להוציא מחברת כשראו אותי נכנס לשיעור. כרגע הסיכומים האלה מחזיקים אתר שלם, שפתחנו מדאגה שהפורום לא יעמוד בעומס של שנה הבאה (40 שעות שבועיות זה לא צחוק). אני גם יכול לומר שאני הייתי השלישי (מתוך כ-250) שהביא בקביעות לפטופ ללימודים, והראשון שהחל להתחלק בסיכומים שלו, ובעקבותיי קנו לפטופ עוד מספר קטן של אנשים. בכל זאת אני כרגע היחיד שמספק באופן קבוע סיכומים מסודרים, בתדירות גבוהה ובסמיכות להרצאות, מה שגורם לי להיות אדם מאוד מבוקש. חלק מהאנשים גם חושבים שזה שאני מדפיס עיוור, ומסכם את ההרצאות, גם אומר שאני יודע משהו שהם לא, ולכן לפני מבחנים אני מקבל די הרבה טלפונים. דבר אחד שהוא פחות נוח - לא כל האוניברסיטאות נותנות כרגע אפשרות לסטודנטים להתחבר עם הלפטופ שלהם לרשת. לי, למשל, כסטודנט לתואר ראשון בעין-כרם, האפשרות הזו כרגע חסומה, מה שיוצר חוסר נוחות (כך, לדוגמא, כדי להוריד למחשב מצגת של 5-6 מגהבייט אני צריך או לעשות את זה עם ADSL מהבית, או להוריד אותה בחוות המחשבים באוניברסיטה ולצרוב אותה שם על CD). בעוד שנתיים, כשאלמד לתואר MD, יהיה לי כנראה יותר קל. אלה היו 60 דקות על לפטופ מפי ולדי, שלא התקבל לגל"צ והלך ללמוד רפואת-שיניים בעתודה.