אהה... נגיד
גם אם יש פה חוכמה קלה. איפה החכמה של התוכנית? ברצינות? אנשים לא מכים את עצמם בראש ומבינים- למרות שזה יכול להיראות מצחיק בפעם הראשונה זה בעצם משהו שאפילו הסיטקום הכי זול לא היה מנסה?! מה זה הגודל של השפה הזו? האוזן? ברצינות- מה עשו לפנים של האישה? אני צחקקתי לרגע שראיתי את ארל נפוח... ואז שמתי לב שהצחוק שלי יורד והוא בכלל מאולץ שכזה, וזה היה יותר מטריד ומפגר. נראה לי הם עשו את זה רק בשביל הקטע הקומי בו הם מנסים להתנשק. אבל ברצינות. הומור מטומטם. זה לא היה כזה גרוע, כלומר הרבה יותר טוב מזבל שאנשים אחרים מחשיבים לטוב, אבל אכזבה. בהתחלת הפרק חשבתי לעצמי- איזה מגניב אם היה לי את הדי וי די של העונה הראשונה- ככה סתם לראות פרק מתי שבא לי. זה פשוט אוסף ענק של פרקים נהדרים- חסרי- רבב! ואז כשראיתי את ארל עם השפה והאוזן אמרתי לעצמי... אוי... הרגע הם הרסו את הרצף. אני הייתי תמיד מדלג על הפרק הזה אם היה לי את הדי וי די. נקווה שישתפר בפרק הקרוב. זה הזכיר לי שלב קצר שארסטד עברה בעונה השלישית... זה היה מצחיק, אבל קצת מוזר- בפרק אחר פרק- ב "prison break in" (מזל ששידרו פה נמלטים כדי שנבין את הפרודיה) ו "making a stand" נראה שהכותבים לקחו זוית של הומור מגעיל וקיצוני. זה היה עם המחלה הסופנית של טוביאס... ומתיחת הפנים של לוסיל. אבל לפחות הם לא איבדו את החוכמה בפרקים האלה. ככל שאני חושב על זה (בבירור, לפי האורך של הדברים שאני כותב) אני חושב עד כמה לא קניתי את העניין בקוראים לי ארל. - "אולי יום אחד אהיה ראוי למישהי כמו (שכחתי את השם)?" מה זה הבולשיט הזה??? למרות שאם הייתי צריך לבחור קטע חכם אחד זה דווקא היה זה- האישה מסבירה לארל את הקארמה בצורה פילוסופית שהיא לא "קארסון דיילי"ת- והוא רק מושך בכתפיים ומראה את הבורות שלו (או יותר נכון התמימות האהובה שלו) באומרו- "תעשה דברים רעים, ודברים רעים יקרו לך. תעשה דברים טובים, ודברים טובים יקרו לך".... טוב, אני אפסיק לדבר על זה. סיקרסט, אאוט.