אוקיי.....
הסיפור באמת ארוך מאוד, וקודם כל מומלץ לקרוא את האוטוביוגרפיה, Walk This Way - מסמך מרתק!!! הנה מה שאני זוכר: לקראת סוף שנות ה-70, עם התהילה שבאה בעקבות טויז ורוקס, אירו מכרו יותר ויותר אלבומים, אך התמכרו יותר ויותר לסמים והריבים הפנימיים התחילו לכרסם מבפנים. העבודה על Draw The Line הייתה מאוד מייגעת, כשסטיבן וג'ו מחוקים מקוק (סטיבן) והירואין (ג'ו), מה שהותיר לטום, בראד וגיואי להקליט 7-8 שירים לבדם! מתוכם השתחררו Krawitham, Subway, Circle Jerk. במקביל היו ריבים משפחתיים, כשסטיבן ואליז'ה ג'ארט (אשתו הראשונה של ג'ו) התכסחו בצורה שלא תאמן (כאסח ששורשיו ב- 73), וסטיבן נשא ב- 78 את אשתו הראשונה, סירינדה פוקס, חברה של אלייז'ה שגם רבה איתה אח"כ. העבודה על האלבום הבא, Night In The Ruts, התארכה הרבה מעבר למצופה. ג'ו הקליט הרבה קטעים לאלבום (לטעמי זה אחד משלושת האלבומים הטובים שלהם בכל הזמנים), אבל סטיבן פשוט לא הצליח לספק את הסחורה ולכתוב מילים ולכן שליש מאלבום היה קאברים. בגלל דחיית האלבום הרבה תוכניות של אירו נדחו, כולל מופע משותף עם לד זפלין ב- Knebwerth בקיץ 79'..... (אחד הפספוסים הגדולים של הרוק בכל הזמנים). אירו הגיעו למצב שהכסף הלך ונגמר, ולא היה אלבום- אז הם החליטו לצאת להופעות בלי אלבום לקדם... הקש ששבר את גב הגמל היה מאחורי הקלעים בהופעה בקליבלנד ביולי 79: טרי כהן, אשתו של טום, שפכה כוס חלב על אליז'ה; ג'ו, שכבר מזמן נשבר לו שהקטעים שהוא הקליט לא מעובדים לשירים, יצא עם אשתו מהאולם ולא חזר. ג'ו הרים את ההרכב הראשון (מתוך 4) של הפרוג'קט, שהקליט בסוף 79 אלבום נפלא- Let The Music Do The Talking, שיצא ביאנואר 80. שיר הנושא, וכנראה שעוד שירים (כולל South Station Blues, נכתבו עוד ב-79 על ידו כשהוא עוד היה באירו) למורת רוחו הרבה של בראד, סטיבן הזמין גיטריסט אחר להחליף את ג'ו, וכשהושלמו הקלטות של כל מיני שירים ב- Night In The Ruts, סטיבן העדיף שהבחור החדש- ג'ימי כרספו- ינגן ולא בראד. ישנם כמה קטעים באלבום בהם הקטעים של ג'ו הוחלפו (הכי בולט ב- Chiquita, שהריף המרכזי שלו הוחלף בכלי נשיפה), אבל עדיין השתמשו (להפתעתו) בכל השירים שנכנסו לאלבום בקלטות שהוא השאיר מאחור, חוץ מ- Mia שנכתב אחרי שהוא עזב (הסולו של כרספו, למרות שהוא לא קיבל שום קרדיט באלבום). בנימה אישית, אני מודה על ההחלטה המוזרה להשתמש בקלטות שלו למרות שהוא עזב יום אחר יום: Cheesecake, Think About It, Reefer Headed Woman... גן עדן! האלבום יצא בנובמבר 79 ולווה בסיבוב הופעות, עם וויטפורד וכרספו בגיטרות. האוסף Greatest Hits יצא ב-80 בלי ידיעתו של ג'ו, ששמע עליו לראשונה כשמעריץ ביקש ממנו לחתום עליו! סיבוב ההופעות נגמר ב- 3.12.80 בהופעה חגיגית ששודרה ברדיו- עשור ללהקה. בתחילת 81, סטיבן נפצע קשה בתאונת אופנוע ושכב בבי"ח ובבית יותר מחצי שנה. לחבריו בלהקה נמאס. בראד, שעוד לא סלח לסטיבן שהביא את כרספו לאחר עזיבתו של ג'ו, חבר לדרק סנט הולמס (הסולן של טד נוג'נט לשעבר) לאלבום סולו באותה שנה, שלווה בסיבוב הופעות קצר ונחל הצלחה חלקית בלבד. טום, ג'ואי וג'ימי כרספו הקימו להקה בשם Renegades עם בובי מאיו ומארג' ריימונד, הסולנית שהיתה בלהקה של כרספו מלפני אירוסמית' (Flame). הלהקה הקליטה 7 שירים והיתה לה כבר חוזה לאלבום, אך עדיין לטום וג'ואי היה חוזה לעוד אלבום של אירו בקולומביה. ההחלטה שלהם היתה לסיים עם זה ולחזור ל-Renegades. בסופו של דבר, הם צירפו גיטריסט נוסף במקום בראד (Rick Du'fay), הוציאו את האלבום, יצאו לסיבוב הופעות ו-Renegades נגנזו. ביינתים, ג'ו שינה את חברי ההרכב שלו והוציא אלבום שני ב- 81. בראד הצטרף לפרוג'קט באפריל 82 לאחר היפרדותו מסנט הולמס, והם אפילו הקליטו יחד 5 שירים שנגנזו. לקראת סוף השנה בראד יצא מההרכב, ג'ו שינה את הנגנים שוב והוציא אלבום סולו אחרון ב-83. סיבוב ההופעות, שהתחיל בנובמבר 82, נמשך ונמשך ונמשך. ב-14.2.82, בהופעה מיוחדת ליום האהבה, ג'ו ובראד ביקרו את הלהקה מאחורי הקלעים בבוסטון. ריק דופיי, בניגוד לאינטרס האישי שלו, אמר לסטיבן את מה שזה כבר ידע- תיפטר מאיתנו, ותחזיר את ג'ו ובראד. ההופעה האחרונה עם כרספו ודופיי התרחשה 3 ימים אחר-כך. ב- 22.6.84 אירוסמית' הופיעו, לראשונה מזה 5 שנים, בהרכבם הקלאסי, בערב הבכורה של ה- Back In The Saddle Tour בניו המפשייר. סיבוב ההופעות נגמר ביאנואר 85, אז הלהקה נכנסה לאולפן והקליטה את Done With Mirrors, שנפתח עם ביצוע של Let The Music במילים שסטיבן שינה. ...And the train kept a-rollin'...