למי יש המלצה לגבי טיפול אחרי פטירה?

Yukita

Active member
מנהל
האם למישהו כאן יש התנסות עם חברה או מסלול אחר של טיפול בגופה? לא משהו שאנו רוצים לחשוב עליו, אבל... מגיעים לזה בסוף.
 

גורדיאן-II

Active member
האם למישהו כאן יש התנסות עם חברה או מסלול אחר של טיפול בגופה? לא משהו שאנו רוצים לחשוב עליו, אבל... מגיעים לזה בסוף.
לי יש ניסיון עם משהו מעניין שקוראים לו 'גוגל'.
מקישים בזה 'בית קברות לחיות' ומקבלים המון אפשרויות.
במקרה של חתול, שזאת חיה קטנה מאוד, אם יש גינה פרטית אפשר לסדר שם קבורה מכובדת, הולמת וכזאת שאפשר להיות בטוחים שהחתול לא יתלונן על התנאים, ואם אין גינה - שטח קרוב אחר, או חזרה לגוגל.
 

Yukita

Active member
מנהל
תודה גורדיאן, הוד מעלתו גוגל מוכר לי. השאלה היתה "למי יש התנסות"...
 
לא הבנתי מה המטרה בסופו של דבר. האם רוצים שיהיה אתר קבורה שאפשר לבקר, או שרק רוצים להמנע מהצורך לטפל בגופה בעצמכם (מסיבות מובנות).

אם מדובר במצב השני, יש לי התנסות בשתי אפשרויות:
1. מרפאות וטרינריות נותנות שירות כזה (בתשלום, כמובן).
2. לבקש מאדם אחר (שכן/חבר) להגיע עם קופסת קרטון, לקחת את הגופה, לעשות מה שימצא לנכון, ולעולם לא לדבר על זה.
 

Yukita

Active member
מנהל
כן... סליחה חברים, השאלה היא לגבי שירותים כאלה, לא לגבי כל מיני "חבר שיבוא ויעלים".

יש חברות שונות שעולות בגוגל שמספקות שירותי שריפה או קבורה. נשאלת השאלה מה יתרונותיהן, האם מישהו שכר מהן שירות ואיך היה השירות. יש ביקורות? יש טענות ותלונות? מישהו היה מרוצה במיוחד מחברה מסוימת?

מעולם לא שכרתי חברה כזו עד כה, בעבר נעזרתי בוטרינר או קברתי לבד. מה עם אנשים שכן בחרו בשירות כזה?
 

mיטלמן

Well-known member
הקבר של פגי גוגנהיים בוונציה ולידה הכלבים.
התפעלתי לפני שנים.
 

evike

Active member
מנהל
לפני כשנה וחצי נאלצנו לצערנו להרדים את מיה שלנו.
את ההרדמה עשתה וטרינרית, האחיינית של אישי, כי הוטרינר הקבוע היה בדיוק בחו"ל. (רחוקה מאיתנו פיזית, לכן יש לנו וטרינר מהאזור)
היא המליצה על אבי אלדר עקיבא, היא עובדת איתו הרבה. עלה לנו 250 ש"ח, ואת כל המסביב החברה שלו עשתה.
https://www.facebook.com/admin.645464
http://www.medicycle.co.il/
לגבי קבורה בחצר או בסתם איזו חורשה, קראתי שבשנים האחרונות זה אסור, שהרשויות מתנגדות לזה, כי לא רוצים לזהם את הקרקע.
גם לא כל אחד רוצה להתעסק עם קבורה של חיית המחמד שלו, הן מבחינה ריגשית, וגם פיזית.
אני משתתפת בצערך על מות בן הבית האהוב. מי כמוני יודעת עד כמה זה כואב.
 

דגלמנגל

Well-known member
לגבי קבורה בחצר פרטית, יש כמה בעיות, שיש לתת עליהן את הדעת.
1) עומק הקבר. יש לחפור לפחות מטר וחצי ורצוי לשפוך סיד חי, אחרת הריח ניכר. יש להביא בחשבון גם את גודל הגופה (אין דין מסטיף כדין חתול).
2) הגופה נאכלת ע"י בקטריות, אבל גם ע"י חרקים ואם הקבר רדוד, כל הסביבה סובלת ממכת חיפושיות זעירות, מעופפות וחודרות רשת יתושים.
3) יש להביא בחשבון את הקרבה לבית (חלון, דלת). את פינת החמד בחצר אפשר ליצור אח"כ.

לגבי קבורה בטבע; חורשה, יער קק"ל וכדומה - בהחלט לא צריך להזמין להלוויה את הדוד מהעיריה/המועצה. גם לא צריך לפרסם במקומון מה נעשה, איפה ומתי. זה לא בגדר התגנבות. זה כמו לצאת לטיול ולעשות פיפי מאחורי עץ. הרשות המקומית יכולה להתנגד להפיכת הגנים הציבוריים שלה למשתנות, אבל עשיה שקטה, בפרופורציה, בלי לתקוע אצבע בעין, לא מזיקה לאיש.

אישית, הייתי מאמץ את דרכו של יוביוב הירוק ואילו היה לי מישהו, קרוב, שיכול לעשות את המלאכה, בהחלט הייתי פונה אליו. לצערי, לא היה לי, בזמנו ונאלצתי לעשות הכל בעצמי, עם כל הצער ושברון הלב. אני יכול להעיד על כך שזה נורא ואיום. לקח לי שנים להפסיק להיזכר בזה.
נכון להיום, כבר למעלה מעשור וחצי, שידידתי הוותיקה ג'יני, נמה את שנת העולמים שלה, בפאתי החצר שלי, בשטח, שחוקית, אסור לבניה ודבר לא יטרוד את מנוחתה.
 

גורדיאן-II

Active member
לגבי קבורה בחצר פרטית, יש כמה בעיות, שיש לתת עליהן את הדעת.
1) עומק הקבר. יש לחפור לפחות מטר וחצי ורצוי לשפוך סיד חי, אחרת הריח ניכר. יש להביא בחשבון גם את גודל הגופה (אין דין מסטיף כדין חתול).
2) הגופה נאכלת ע"י בקטריות, אבל גם ע"י חרקים ואם הקבר רדוד, כל הסביבה סובלת ממכת חיפושיות זעירות, מעופפות וחודרות רשת יתושים.
3) יש להביא בחשבון את הקרבה לבית (חלון, דלת). את פינת החמד בחצר אפשר ליצור אח"כ.

לגבי קבורה בטבע; חורשה, יער קק"ל וכדומה - בהחלט לא צריך להזמין להלוויה את הדוד מהעיריה/המועצה. גם לא צריך לפרסם במקומון מה נעשה, איפה ומתי. זה לא בגדר התגנבות. זה כמו לצאת לטיול ולעשות פיפי מאחורי עץ. הרשות המקומית יכולה להתנגד להפיכת הגנים הציבוריים שלה למשתנות, אבל עשיה שקטה, בפרופורציה, בלי לתקוע אצבע בעין, לא מזיקה לאיש.

אישית, הייתי מאמץ את דרכו של יוביוב הירוק ואילו היה לי מישהו, קרוב, שיכול לעשות את המלאכה, בהחלט הייתי פונה אליו. לצערי, לא היה לי, בזמנו ונאלצתי לעשות הכל בעצמי, עם כל הצער ושברון הלב. אני יכול להעיד על כך שזה נורא ואיום. לקח לי שנים להפסיק להיזכר בזה.
נכון להיום, כבר למעלה מעשור וחצי, שידידתי הוותיקה ג'יני, נמה את שנת העולמים שלה, בפאתי החצר שלי, בשטח, שחוקית, אסור לבניה ודבר לא יטרוד את מנוחתה.
עד עכשיו לא יצא לי לקבור לבד חתולים, את כל אלו ששלחתי לעולמם השארתי בידי הוטרינר שביצע את ההרדמה.
אבל את חתולי הבית שלי, אם הם ימותו בבית, אקבור בחצר.
ועם כל הכבוד, דגלמנגל, יש לי קצת ספקות לגבי מה שכתבת.
מטר וחצי זה המון, קשה לי להאמין שיש חרקים שמסוגלים לעבור אפילו חצי מטר, ובטח שמטר שלם, של אדמה מהודקת.
בקשר לסיד חי - חומר מסוכן (מי בכלל מוכר אותו?). אפשר לעטוף בשקית ניילון שתמנע כל ריח, מצד שני הניילון עצמו הוא בעיה, לוקח לו המון זמן להתכלות. אבל שוב, קשה לי להאמין שהריח עלול להיפלט החוצה דרך מטר שלם של אדמה גם ללא ניילון.
אני חושב שמה שהייתי עושה זה להניח מעל גופת החתול לוח עץ, מצד אחד זה ימנע עליה למעלה של ריחות, ומצד שני הלוח עצמו יירקב וייעלם עם הזמן.
 
עד עכשיו לא יצא לי לקבור לבד חתולים, את כל אלו ששלחתי לעולמם השארתי בידי הוטרינר שביצע את ההרדמה.
אבל את חתולי הבית שלי, אם הם ימותו בבית, אקבור בחצר.
ועם כל הכבוד, דגלמנגל, יש לי קצת ספקות לגבי מה שכתבת.
מטר וחצי זה המון, קשה לי להאמין שיש חרקים שמסוגלים לעבור אפילו חצי מטר, ובטח שמטר שלם, של אדמה מהודקת.
בקשר לסיד חי - חומר מסוכן (מי בכלל מוכר אותו?). אפשר לעטוף בשקית ניילון שתמנע כל ריח, מצד שני הניילון עצמו הוא בעיה, לוקח לו המון זמן להתכלות. אבל שוב, קשה לי להאמין שהריח עלול להיפלט החוצה דרך מטר שלם של אדמה גם ללא ניילון.
אני חושב שמה שהייתי עושה זה להניח מעל גופת החתול לוח עץ, מצד אחד זה ימנע עליה למעלה של ריחות, ומצד שני הלוח עצמו יירקב וייעלם עם הזמן.
לצערי יצא לי להיות "ההוא שמטפל". בהתנסות המצומצמת, לא היו כל מטרדים סביבתיים בקבורה בעומק עשרות סנטימטרים בודדות בלבד. אבל אולי זה תלוי גם בסוג האדמה.

בכל אופן, עמדתי האישית, לגבי יקירים בכלל, וחיות מחמד בפרט, היא פשוט לשחרר. יקירנו איננו. שרידי גופו הפיזי חסרי ערך ורלוונטיות. שימור אתר קבורה אינו משיג כל מטרה, ורק מהווה פצע שמכאיב בכל פעם שעוברים לידו ולעולם לא ניתן להפסיק.
במקום זה, אפשר פשוט לזכור, או לשמור תמונה. ולתת לזמן לרפא ולהשכיח.
 

דגלמנגל

Well-known member
גם אני חשבתי כך. חפרתי מטר והינחתי גופה של 25+ קילו. עטופה בניילון. הריח לא עבר אבל הסביבה הוכתה למשך כשנתיים-שלוש במין חומיינים של 0-1 מ"מ. אח"כ הם נעלמו כלעומת שבאו. אתר קבורה אינו מכאיב יותר מזיכרון הפרידה. נהפוך הוא, עם הזמן זוכרים רק את הדברים הטובים, השמחים, ממש כמו עם בני אדם. זה גם לא נראה כבית קברות; אין שלט, אין מצבה ואין גדר. מי שיודע - יודע, שהשיח המסויים ההוא נשתל במיוחד בנקודה ההיא ולמה. הכלב, שאתו גדלתי, כילד, נקבר בפינת יער, שלימים הפכה לכביש הטבעת סביב שכונת בית הכרם. נסיעה בכביש הזה, עד היום, מזכירה ומציקה יותר משיח בחצר, או פינה עלומה ביער קק"ל. הרעיון הוא להבטיח שלא יגעו ולא ידרסו. אח"כ אפשר לשחרר, לשכוח את המיקום ורק לזכור את הטוב.
 

Yukita

Active member
מנהל
תודה לכולם. בסופו של יום, מדובר בנושא לא נעים אך בלתי נמנע. כנראה הדבר לזכור הוא שעדיף שהם נפטרים לפנינו, כשהם יכולים לקבל מאיתנו כל מה שצריך באהבה, ולא אחרינו - כשאין לדעת מה יהיה עליהם.

תודה על המשוב לגבי חברת מדיסייקל, evike. לצערי יש לי חברים ששאלו לגבי חברה מסויימת ולאהיה לי שום משוב לתת. עוד יותר לצערי - בקרוב מאוד גם אצלנו נצטרך להתמודד עם השאלה מה עושים כשאין חצר ולא מדובר בחיה קטנה, כך שקבורה ביער היא בעייתית. בזמנו השתתפתי בסיור גיאולוגי בסביבות אילת, וגילינו שם בית קברות (מאולתר) לחיות באחד הקניונים במדבר, בדיוק במקום בו באנו לבחון תופעה גיאולוגית. אנשים מחפשים כל מיני פתרונות. אני מאלו שבדרך כלל מייחסים יןתר חשיבות לחי מאשר למת, אבל לגמרי ברורה לי הסיטואציה והצער כמובן מגיע אל כולם.
 
למעלה