כרגע ראיתי את הDVD. וחשבתי קצת.
בעיקר על הווידאו של Stinkfist. לא צריך להיות מומחים גדולים בשביל להבין על מה סטינקפיסט מדבר. כאילו - לכאורה, כל מה שצריך לעשות כדי להבין למה התכוון מיינרד בזמן שכתב את השיר מספיק לקרוא את המילים. גם אני ניסתי לפענח את שיר האניגמה הזה בעבר, מנקודת מבט אישית, ולא ממש מעשית. אחרי שראיתי את הווידאו שלו, הבנתי.(לפחות התרשמת כך.) אבל מה היא הבנה אמיתית ? אני לא טוען לקרוא את מחשבותיו של מיינרד, חס וחלילה.. אני רוצה להבין איך הבנאדם חושב, איך מסתובבים אצלו הגלגלים, ומה הכמות שלהם.. אני בטוח בדיוק כמוכם שהבנאדם פשוט גאון, גאון מטורף.. אם הוא לקח חלק בעיצוב הווידאו ארט המדהים הזה, שמשאיר אותך עם פה פעור - לדעתי הוא לא אסתטי כמו הקליפ האחרון שלהם, פראבולה, אבל מבחינת תוכן ועומק - הוא עוקף אותו. מדובר כאן בקליפ, ווידאו ארט אם תרצו, בעל רבדים כל כך רבים, שאני חושב שעם כל סוג של מוזיקה הוא היה (עם קצת סבלנות ומחשבה מצד הצופה) מתפרש בתור משל אפי רב משמעות, המדבר על הצורך הבלתי ניתן לעצירה שלנו בסיפוקים, מיידים או ממושכים, בצורך שלנו לשיגרה, להכתבה, להרגלים. אני לא אשתחצן ואומר שמיד הבנתי את הסיפור מאחורי זה: בעבר הלא רחוק, לפני בכלל שסאליבל יצא, באתר של קאביר אקטר היה מדור שכולו עסק בפרשנות של שירים של הלהקה. מיקוד רב היה בשיר הספציפי הזה, ורוב חוות הדעת של המאזינים דיברו על התמכרויות - אחת אני זוכר באופן מיוחד, כי היא באמת העניקה לי חומר למחשבה. בחוות דעת זו המאזין דיבר על התמכרות מסוג אחר - התמכרות לצפיה בטלוויזה. הרי תראו, הדמות בקליפ רואה טלוויזיה, ברור שזה ככה ! אבל.. לא. כמו שתראו בטח בעצמכם, הדמויות בקליפ ממשיכות לעשות דברים. הם דוקרות את עצמם, נוגעות בעצמם עד לדיספיגורציה, שתות את עצמם ואת חבריהם לחלל, נמצאות אחד במחיצת השני רק כדי להיות אחד עם השני, אוכלות את עצמם למוות.. וכשהדבר לא ניתן להם - הם מתפוררים, נשברים נגמרים.. היה דבר שמאוד שבה את תשומת ליבי - המסיכה הזאת, שהיתה מחוברת לאלפי צינורות, המסיכה שהזכר והנקבה הצמידו לפנים במהלך הווידאו.. היא הסמל האולטימטיבי לצריכה הבלתי ניתנת לתיקון, כאילו - זה החמצן שלנו. הדמויות עושות את זה אחרי צריכה של דבר מסויים; משל היה חלק אינטגרלי. האדם צופה בטלוויזה - עוד סמל להתמכרות וצריכה בלתי נשלט - וכשהוא מסיים את הישיבה מול המכשיר המסיכה נמצאת על פניו, הוא עושה פעולה מסויימת - שנראת לאחד מאיתנו כמו צריכת חמצן (מסיכת חמצן) ממסיכה בעלת צינורות לרוב. ובחלק אחר, מאוחר יותר הדמות הנשית בקליפ מצמידה לאוזנה שפורפרת טלפון - משל לצורך הכפייתי בקשר ומורידה אותו וישר מיד מצמידה לפניה מסיכה דומה, וכך גם בהמשך הקליפ. הצורך במגע ובקרבה אנושית, עד הרס, מתבטא ברצון של הדמות הנשית (להלן האישה) בחפירה ב"חלון" באחד מקירות החדר, ובנגיעה בדמות ילד. הילד מתחלחל למגע האישה בו, מתנוון במהירות ונמוג לתוך עצמו כשהאישה לוקחת חלק ממנו. הכמיהה, הרגשת החוסר והכאב כל כך חזקים כאן,הרצון למגע ולאהבה שנלקחת לפי רצון הדמות כאהבה שכולה כאב בה, אהבה שגורמת לאני להעלם. ראיתי את זה כשאחרי שהאישה סיימה לדבר בטלפון ונטלה את המסיכה - הזרוע שלה פשוט נשברה ונפלה.. ואחרי שהאישה הרימה את הזרוע השבורה וחיברה אותה למקום, וחשפה אותה שוב. אני לא יודע מה זה אומר, אבל זה עשה לי משהו. הסימבוליקה, המשל.