למירב של פעם
את כתבת באחת מההודעות שלך: אני יכולה לדבר רגיל לחלוטין ואז פתאום לשים לב שאני מדברת שוטף להיבהל מזה לחשוב על המילה הבאה להיבהל ממנה לנסות להחליף אותה במילה נרדפת לנסות להתעקש על המילה המקורית אולי בכל זאת להגיד את המילה הנרדפת לגמגם שתי מילים מבולבלות ולא ברורות לאבד עשתונות לאסוף את הביטחון העצמי שהתרסק על הרצפה ברגע שזה קורה פעם אחת מול מישהו, אני אמשיך להתקע כל השיחה...אני מרגישה כאילו זהו, עלו עליי, אכלתי אותה ואני ממשיכה לגמגם למרות שאני לא רוצה....פשוט הפחד שמא אגמגם גורם לי לגמגם. גם הגמגום שלי הוא לא התקעויות קשות או חזרה על הבהרות....אלא כאילו דיבור מהוסס עם הרבה אהההה.... מהתאור שלך יוצא שאת מגמגמת רק כי את מפחדת לגמגם. תסלחי לי שאני נכנסת לך לקרביים אבל יש לי כמה שאלות ואודה לך מאד אם תעני לי: את חושבת שאם לא היית נבהלת מזה שאת מדברת שוטף אז לא היית מגמגמת? כלומר את חושבת שזה רק העניין הפסיכולוגי (הפחד מהגמגום) או שיש לך עוד משהו (ביולוגי\גנטי) שגורם לתופעה? נראה לך שאם מישהו שלא מגמגם יתחיל פתאום לחשוב כמוך גם לו זה יקרה? נדמה לי שכתבת איפה שהוא שהגמגום התחיל אצלך שהיית קטנה. אז זה גם היה ככה או שאז בכלל לא היית מודעת ופשוט גמגמת? וחוץ מזה בסיטואציות שאת ממש רגועה (נניח דיבור לאנשים קרובים מאד) זה לא קורה?
את כתבת באחת מההודעות שלך: אני יכולה לדבר רגיל לחלוטין ואז פתאום לשים לב שאני מדברת שוטף להיבהל מזה לחשוב על המילה הבאה להיבהל ממנה לנסות להחליף אותה במילה נרדפת לנסות להתעקש על המילה המקורית אולי בכל זאת להגיד את המילה הנרדפת לגמגם שתי מילים מבולבלות ולא ברורות לאבד עשתונות לאסוף את הביטחון העצמי שהתרסק על הרצפה ברגע שזה קורה פעם אחת מול מישהו, אני אמשיך להתקע כל השיחה...אני מרגישה כאילו זהו, עלו עליי, אכלתי אותה ואני ממשיכה לגמגם למרות שאני לא רוצה....פשוט הפחד שמא אגמגם גורם לי לגמגם. גם הגמגום שלי הוא לא התקעויות קשות או חזרה על הבהרות....אלא כאילו דיבור מהוסס עם הרבה אהההה.... מהתאור שלך יוצא שאת מגמגמת רק כי את מפחדת לגמגם. תסלחי לי שאני נכנסת לך לקרביים אבל יש לי כמה שאלות ואודה לך מאד אם תעני לי: את חושבת שאם לא היית נבהלת מזה שאת מדברת שוטף אז לא היית מגמגמת? כלומר את חושבת שזה רק העניין הפסיכולוגי (הפחד מהגמגום) או שיש לך עוד משהו (ביולוגי\גנטי) שגורם לתופעה? נראה לך שאם מישהו שלא מגמגם יתחיל פתאום לחשוב כמוך גם לו זה יקרה? נדמה לי שכתבת איפה שהוא שהגמגום התחיל אצלך שהיית קטנה. אז זה גם היה ככה או שאז בכלל לא היית מודעת ופשוט גמגמת? וחוץ מזה בסיטואציות שאת ממש רגועה (נניח דיבור לאנשים קרובים מאד) זה לא קורה?