למיכל!!!

[בן טל-שחר]

למיכל!!!

היי, יקירתי! מה שלומך?! ובכן, ממשיכים?! אך לפני כן, אני תוהה אם ראית את ההודעה האחרונה שלי באותו שרשור. אם לא ויש מקום להגיב, את מוזמנת להגיב, אחרת, את מוזמנת להתעלם. אני רוצה לספר לך על התקדמותי / מאבקי בשלושת התחומים, אך לפני כן: *** אי-תלות במחשבות / רגשות הזולת - אמרת שאת מתקדמת מאוד בתחום הזה ושנראה לך שכדאי לך להשקיע כרגע בעיקר בו. *** קבלה עצמית ואהבה עצמית - אני חושב שאת צריכה להבין ש"הטורף" זה את ושאם תצרי מלחמה בינך לבינו, את תגדילי את המלחמה בתוכך. השאיפה היא לשלום, אהבה, הרמוניה, קבלה. "הטורף" הוא חלק ממך. תהני מהיותך טורפת. את זה הוא ממש לא יוכל לסבול!!! אבל אל תעשי זאת בשביל לגרום לו לסבל. עשי זאת כי את רוצה לעשות זאת. *** ספונטניות - לדעתי את ספונטנית יותר מאז שאת חושבת על זה. שאלה: האם שלושת הדברים אלה אכן נמצאים במודעות שלך במידה גדולה יותר, מאז שהתחלנו לעבוד על זה? או-קיי, עכשיו נעבור לבן החמוד והמסכן. היום בסביבות הצהריים היה לי קטע של "לעזאזל, שוב שכחתי הכל". ואז הזכרתי לעצמי, בזה אחר זה: - מעברים קסומים ומדיטציה - הטיול - שכחתי לארוז!!! הלו?!?!? - לימודי הרפואה - שיעורי בית - ועוד... ועוד... ועוד... לפתע היה כמו מעין מבול של דברים שלא זכרתי. ואז הלכתי לי להתרחץ, שמח וטוב לב, יודע שאני בדרך להמשך האריזות, שם ברקע את "שיר אהבה" (גאיה), מגלה תוך כדי כך ששוב אני לא זוכר את מה שאני אמור לזכור... פשוט לא זכרתי מה אני שוב לא זוכר!!! אחרי הרחצה עשיתי מדיטציה... ולאחר מכן מעברים קסומים. ואז פניתי לענייני האריזה והטיול. עבדתי על כך במשך כשעה, מתקדם לאיטי. לפני כן ערכתי רשימה של דברים לזכור (כלומר, שחזרתי שוב את הדברים שקודם נזכרתי בהם) ורשימה נוספת, של "התנגדויות". שמתי לב שיש 3 סוגים עיקריים של התנגדות: 1. "לא, לא, לא" 2. עייפות 3. "בוא קודם, בוא קודם..." הראשון הוא "סתם" התנגדות חזקה. לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה... השני הוא עייפות שצונחת עלי פתאום, מאיימת לסחוב אותי למחוזות השינה. השלישי הוא משהו אחר ש"צץ" פתאום, לגמרי במקרה, קורץ לי לעשותו. בחרתי ב-4 טכניקות התמודדות ורשמתי אותן: 1. טכניקת "4 הלוחמים" 2. טכניקת הפיצול 3. ליהנות מהמאבק 4. השיחה החכמה בסוף השתמשתי בעיקר בטכניקת "השיחה החכמה". בכל פעם שהופיעה התנגדות, חייכתי, אמרתי "בסדר, בסדר, לא נעשה כלום, מה אתה דואג", ממש פניתי אליו, אל המעופף ("הטורף"). הרגעתי אותו. "לא עושים כלום, מה הבעיה?" ופשוט פניתי, במתינות ובשלווה, לעשות את שרציתי לעשות מלכתחילה... וכך הצלחתי לפעול, למרות שהרגשתי מטומטם עם עצמי רוב הזמן. אחרי האריזות התקדמתי בעוד כמה פעולות שאני דוחה כבר הרבה זמן. זה היה משמח, אבל גם עלוב ועם רחמים עצמיים. ועכשיו אני כותב את ההודעה הזאת... באהבה, בן

 

[אשכר]

למה עלוב?

בסיטואציה זהה שהיתה לי בשבת, בחרתי בפתרון זהה בשביל לסדר את הבלאגן שהצטבר בבית בחודשים האחרונים. (הייתי מנסח את זה טיפה אחרת, אבל זה שטויות) הסיפור של בן זהה לשלי. וזה הזמן לעוד סיפור. מחר, אולי. מישהו פה עשה ויפאסנה?

 

[deep ocean]

המממממ ויפאסאנה

מאד רציתי לעשות רק נזכרתי מאוחר ובחודש יוני/יולי כבר הכל היה תפוס ליולי-אוגוסט-ספטמבר. אז נרשמתי לאוקטובר רק ביטלתי כי זה ממש לא מתאים לי בדיוק יומיים אחרי שמתחילה שנת הלימודים ובשבוע הזה אני רוצה לבחון את הכל הקורסים שנרשמתי אליהם בנוסף, הדחף לעשות את הויפאסאנה קצת ירד ראיתי שאני מגיעה למלא דברים בלי זה יודעת שאעשה את זה מתישהו כרגע הדחף חלש יותר אני אעשה את זה כשיגיע הזמן של זה

 

[נילאם]

ויפאסנה ../images/Emo88.gif

לפני חודשיים לאחר שנים של רצון והיסוסים עשיתי ויפאסנה בצפון הודו. חשבתי שאני מוכנה נפשית לאחר חודשים של חויות רוחניות אשראמים וכדומה אבל... עשרה ימי ויפאסנה היו לי חזקים וקשים קשים. כשכל הנאות החים היומיומיות נכגון דיבור, חברים, חופש תנועה ומגע נלקחות ממך ומה שנותר זו התכנסות פנימית בלתי נגמרת של כעשר שעות מדיטציה ביום, אז פתאום נחשפת הריקנות שמוסתרת כל כך טוב בתוך השגרה הרגילה. היפה שבתהליך הויפאסנה הוא שדוקא בדרך התכנסות השקטה והתרכזות בגוף ככלי עיקרי למדיטציה פתאום גיליתי לרגעים או אפילו שעות את אותו שקט פנימי מבורך, עצירת העולם, ופתיחת סדק לאותה הרמוניה פנימית דרך אגב סדר היום כולל השכמה בארבע לפנות בוקר ארוחה אחרונה לקראת צהרים ותנאים בסיסים בהודו התנאים כללו גם עקרבים באוהל... ואף על פי כן מומלץ מומלץ מומלץ

 

[בן טל-שחר]

אוי, האם את "נילם" שכתבה את ההודעה

הזאת??? כי אם כן, בירכתי אותך על הגעתך לפורום כאילו את זכר... אה... אז: אם זו אכן את: סליחה ושוב - ברוך בואך לפורום דרך הלוחמים!!!

ואם זו לא את, אז: ברוך בואך לפורום דרך הלוחמים!!!

באהבה

בן

 

[deep ocean]

הי

קודם כל, תודה על העצה:"השאיפה היא לשלום, אהבה, הרמוניה, קבלה. "הטורף" הוא חלק ממך. תהני מהיותך טורפת. את זה הוא ממש לא יוכל לסבול!!!"-זאת בהחלט דרך חדשה להתמודד איתו ולא דרך מלחמה איתו שלושת הדברים שדיברנו עליהם אכן נמצאים אצלי במודעות ענקית מאז שהתחלנו לדבר עליהם ולכתוב עליהם. גיליתי שזה ממש עוזר לי להיות במעקב אחרי דברים חשובים-ושכך אני זוכרת אותם! אוקיי לגביך- למה מסכן קודם כל? אהבתי מאד את הטכניקה של השיחה החכמה- "בכל פעם שהופיעה התנגדות, חייכתי, אמרתי ´בסדר, בסדר, לא נעשה כלום, מה אתה דואג´, ממש פניתי אליו, אל המעופף ("הטורף")" ואז שהמשכת לעשות את מה שרצית בנונשאלנטיות הרגשת מטומטם? ) בטח, אם אנו נדבר אל עצמנו כל הזמן בקול, באיזהו שלב מנגנון השפיטה שלנו יגיד-מה השתגעתי? מה קורה לי? מה אני מדבר בקול? אני ממש מפגר/מטומטם/מסכן. אני צריך לדבר אל עצמי בשביל לבצע פעולות פשוטות וכו´ וכו´ - שמחה שהמשכת עם זה למרות הקשיים!!! ועוד התקדמת מעבר למה שתכננת! -איך אתה מרגיש עכשיו? -כמה זמן נמשכה הרגשת המסכנות? -האם עכשיו אתה מרגיש סיפוק לגבי הדברים שהספקת? -האם כאשר אתה מדבר אל עצמך בקטע חיובי (בן בסדר, בן חמוד וכו´) אתה גם מרגיש מסכן? או שזאת פעם ראשונה שבה הרגשת מסכן בהקשר הזה? -האם הרגשת המסכנות קשורה בכלל למשהו אחר או למה שהיה שדיברת אל עצמך בשביל להצליח לעשות דברים שתיכננת? רק רוצה לציין שעשית היום: מדיטציה מעברים קסומים המשכת את האריזות והטיול עוד כמה פעולות שאתה דחית כבר הרבה זמן הבחנת ב- 3 סוגים עיקריים של התנגדות בחרת ב-4 טכניקות התמודדות עם ההתנגדויות ורשמת אותן יישמת את אחת מהטכניקות ("השיחה החכמה") ואני מניחה שהיום עשית עוד המון דברים אחרים שלא רשמת עליהם. האם אתה מרגיש מרוצה כרגע בשניות אלו? ובהקשר לשאלה ששאלת אותי, אני שואלת אותך את אותה השאלה הזהה: "האם שלושת הדברים אלה אכן נמצאים במודעות שלך במידה גדולה יותר, מאז שהתחלנו לעבוד על זה"?? האם אתה מרגיש בשיפור? יחסית ללפני שבוע/שבועיים? אוקיי שאלה לא קשורה-קונג פו- הקבוצה נפגשת בספסל ביום ד´ ב- 17:30/18:00? (פשוט לא היה לי איפה לתקוע את השאלה)

 

[בן טל-שחר]

הוי, תודה, איזה כיף, ההתייחסות שלך

מחזקת אותי ומחבקת אותי ועוזרת לי למקד את הדברים בשביל לשמור על אחיזתי בהם. אוף: - לזכור - התנגדויות - לחץ השאלות ששאלת עושות לי מערבולת בראש ומעלות המון דברים. אני אלקט כמה משאלותייך ואענה אליהן, מתוך נסיון לענות גם לעצמי ולפתור את הקושי בלי עזרת מחשבות: *** מסכנות - *** עמדה פנימית של נקודת התפישה. אוסף של הצהרות בתוכי, שהמרכזית בהן: "אני מסכן!" ההצהרות הנוספות הן "אני מסכן כי..." וכאן באות כל מיני הצהרות והסברים. או-קיי, הנה, יש לי כמה: "אין לי כסף", "אף אחד לא אוהב אותי", "השיניים שלי מכוערות", "בנות לא אוהבות אותי", "אני לא עושה את מה שאני רוצה לעשות", "לא מבינים אותי", "באים אלי בטענות", "אני לא מתנהג יפה לאמא שלי", "יש בתוכי טורף", "אני כבר בן 30 ועדיין לא..." וכולי. *** השיחה החכמה - *** נדמה לי שהיא לא בוצעה בקול, אבל גם לדבר בקול זו אחלה טכניקה. *** דיבורים חיוביים - בן בסדר, בן חמוד וכולי - *** מצד אחד יש בזה הרגשה טובה, מצד שני כן, יש בזה גם מסכנות גדולה. לפני כמה חודשים, אולי יותר, חברה טובה שלי אמרה באיזו שהיא סיטואציה: "בן... בן... בן..." בקול מתוק כזה, כמו ששרים לילד... ואני פשוט פרצתי בבכי של החיים שלי! מיררתי בבכי! בכיתי ובכיתי ובכיתי ובכיתי והנה גם עכשיו, תוך כדי כתיבה, אני מתחיל לבכות... לא יודע למה, זה מוציא ממני כאב עצום... זה לא בדיוק כאב, זה שחרור... זה לא בדיוק שחרור, זה בכי... בכי... בכי... אאאאאההההההההההההה!!!!!! יש משהו מסכן ב"בן בסדר, בן חמוד" וכולי. *** הימצאות שלושת הדברים במודעות - *** קצת יותר, כן. אבל עדיין, אינני זוכר!!! הצילו!!! ועם זאת אני מרגיש שיפור מסויים לעומת שבועיים קודם לכן. ************************************************************************************************************ אימון!!!!! ברגע זה: *** זכירה *** מה אני לא זוכר? אני רוצה לזכור: - לחימה: אריזה / טיול - לחימה: מעברים קסומים ומדיטציה - לחימה: את שלושת הדברים (שזכירה זה אחד מהם) - סידורים: לשלם למרכז את השכירות החודשית - לחימה: אימוני אמנות הלחימה שלי - לחימה: צמחים / רפואה - שיעורי בית - סידורים: ליצור את המסמך הרביעי לתלמידים החדשים - לחימה: לזכור לעשות בדיקת מציאות מתמשכת - סידורים: לקרוא את הטקסט של הידידה שלי - סידורים: וואו! איך שכחתי - לקרוא את הטקסט של ידידתי הטובה (מישהי אחרת) *** התנגדויות *** לצפות שמשהו בתוכי יגיד "לא, לא, לא" או יגיב בעייפות או יגיב ב"קודם עדיף ל..." על כל דבר שאני ארצה לעשות או אחשוב לעשות. לא להתרגש מזה. לא להילחם בזה. ללכת עם ה"מכה"... *** לחץ *** לזכור: יש לי זמן לעשות מה שאני רוצה לעשות. באהבה לעצמי ולך בן

 

[deep ocean]

לא יודעת מה כתבת שעודד בי

כרגע גם רגשות עצובים או שזאת ההזדהות עם איך שאתה מרגיש או שעוררת אצלי רגשות עצובים בכל אופן, אגיב על ההודעה כאשר אהיה מסוגלת....

 

[deep ocean]

הכוונה בעוררת אצלי רגשות עצובים

זה שעזרת לי להתחבר לרגשות עצובים שבתוכי, שלא קשורים אליך כמובן

 

[deep ocean]

אוקיי מתה מעייפות אבל

אגיב מחר בהזדמנות הראשונה שאוכל! 1. מלטפת את השיער שלך 2. חושבת עליך עכשיו 3. אוהבת אותן המון 4. מחבקת אותך עכשיו 5. מנשקת אותך עכשיו 6. מחייכת אליך עכשיו 7. מאחלת לך יום מקסים ומלא באהבה! בעשרים השניות הבאות אני רוצה שתדמיין את כל מה שכתבתי- בתחושות ולא רק במחשבות-ותדמיין שאני לידך! מיכל

 

[deep ocean]

מי אוהבת אותך? ))

*** מסכנות- כאשר אתה קורא את המילים הנ"ל: "אין לי כסף", "אף אחד לא אוהב אותי", "השיניים שלי מכוערות", "בנות לא אוהבות אותי", "אני לא עושה את מה שאני רוצה לעשות", "לא מבינים אותי", "באים אלי בטענות", "אני לא מתנהג יפה לאמא שלי", "יש בתוכי טורף", "אני כבר בן 30 ועדיין לא..." -עם איזה משפט/ים אתה מזדהה כרגע בשנייה זו? -עם איזה משפט אתה מרגיש שאפשר ליצור שינוי מיידי ושיהיה לך טוב עם השינוי? -עם איזה משפט אתה מרגיש שאפשר ליצור שינוי מיידי אבל יהיה לך רע עם השינוי? -תחשוב על צבע שאתה מאד לא אוהב-איזה משפט הכי מתקשר לצבע הזה? -אם היית יכול לגרום למשפט אחד לאבד קיום-על איזה משפט היית מוותר? -תחשוב על זה שמלטפים לך את הראש ומחבקים אותך בחום רב-איזה משפט הכי לא מתחבר לתחושה שקיימת אצלך כאשר מחבקים אותך ומלטפים וכו´? . . . . . . . . . ***גם בדיבורים החיוביים-בן חמוד בן מתוק-יש לך את הרגשת המסכנות. אתה מספר על המקרה שאמרו לך בן בן בן בכל מתוק כמו שאומרים לילד ובכית. לדעתי, זה שאתה אומר לעצמך בן מתוק וכו´ זה כמו שמישהי תחבק אותך ותגיד לך בן מתוק וכו´ וההרגשה שתיווצר לך היא כמו של ילד מוגן ששרים לו שיר ערש, מלטפים אותו, משכיבים אותו לישון, מטפלים בו, מכסים אותו וכו´- אך כאשר אתה אומר את זה לעצמך-בעצם אתה שר לעצמך שיר ערש ולא אף אחד אחר והרגשת המסכנות היא כי אתה שר לעצמך ובעצם אתה ממלא שני תפקידים: בן+הדמות שמחבקת את בן וזה יוצר הרגשה רעה ומסכנות גדולה כי זה גורם קצת להרגיש שאף אחד לא אוהב אותנו ואז קופצות כל תחושות המסכנות והמשפטים שכתבת: אף אחד לא אוהב אותי, בנות לא אוהבת אותי, אני כבר בן 30 ו... יכול להיות שאני בכלל טועה ותחושת המסכנות לא באה משם אבל כאשר אני מדברת אל עצמי אז אני מרגישה מגוחכת בגלל שזה מעמת אותי עם זה שאני מדברת אל עצמי וממלאה שני תפקידים-של מיכל שרוצה שיחבקו אותה, ושל מיכל שמחבקת את עצמה וזה יכול להיות לא נעים לפעמים. . . . . . . . *** - לזכור - התנגדויות - לחץ תמשיך באימון שעשית- שרשמת מה אתה רוצה לזכור, אלו התנגדויות יש לך כרגע, ומה מלחיץ אותך זה דבר טוב נראה לי, שיפקס אותך לגבי הדברים האלה ותבדוק גם אם ביצעת את הדברים שכתבת לך ברשימה האחרונה! {{אני גם אעשה רשימה עכשיו של מה אני צריכה לזכור}} רשימה שאני הולכת לבצע היום!!!: -לסדר את החדר -לעשות מיון בבגדים+נעליים -לזרוק מלא דברים -להתחיל לקרוא ספר אוקיי שיהיה לך המון בהצלחה!! אוהבת אותך מתוק מחבקת אותך מלטפת לך את הראש ומנשקת אותך מיכל

 

[בן טל-שחר]

תודה, מיכלוש!

- הזדהות מירבית: אין לי כסף - שינוי מיידי לטובה (אם הבנתי נכון, השינוי באמצעות אמירת המשפט או משהו?): אני לא עושה את מה שאני רוצה לעשות - שינוי מיידי לרעה: אין לי כסף - צבע (דחוק, כי זה לא שאני באמת לא אוהב אותו): אדום + יש בתוכי טורף - משפט מאבד קיום: אין לי כסף - ליטוף וחיבוק חמים: לא מתחבר לבנות לא אוהבות אותי התשובות של דווקא די מזימות את התיאוריה שלך. היא לא נראית לי נכונה לגבי!!! אבל תודה על ההשקעה - ובהצלחה בסידור החדר, מיון הבגדים והנעליים, זריקת הדברים והתחלת קריאת הספר!!! נו, כבר עשית חלק מהדברים האלה??? הרשימה שלי: לאיזו רשימה את מתכוונת? אוהב בן